אירית אוליצקיחברת "מפל אנרגיה ירוקה" פתחה את מערכת CNM הפועלת בטכנולוגיה מתקדמת שזכתה ברישום פטנט בלעדי ומייעלת את תהליך הטיהור. בימים אלה, גייסה "מפל אנרגיה ירוקה" גייסה 1.5 מליון פאונד (כ-9 מליון ₪) מקרן ההשקעות הפרטית הבריטית ) CSS Europe (Charles Street Securities Europe
קרן בריטית תשקיע 9 מיליון בפטנט ייחודי של מפל אנרגיה ירוקה לטיהור מי שופכין
מערכת המצופים של מפל אנרגיה ירוקה פועלת במושב דלתון
תקנות "ועדת ענבר" של המשרד להגנת הסביבה שנכנסו לאחרונה לתוקפן, מחייבות את הרשויות המקומיות ותאגידי המים בארץ בשדרוג משמעותי של רמת טיהור מי השופכין תוך חיסכון מקסימאלי באנרגיה, על מנת להקל על המצוקה בה שרוי משק המים הישראלי.
הטכנולוגיות הנמצאות בשימוש כיום במכוני טיהור פועלות על בסיס של תהליך ביולוגי רגיש במסגרתו מוחדר חמצן לתוך המים, במטרה לעודד כמות נכונה של בקטריות הגדלות במים ואוכלות את המזהמים. החמצן מוחדר למים על ידי בועות קטנות ועדינות שמגיעות ממערכת דיפיוזרים המעוגנים בתוך רצפת הבטון של הבריכה. שיטה זו הינה בעייתית מאוד מבחינת תחזוקה שכן כל תקלה במערכת הדיפיוזרים מצריכה ריקון של מאגר המים והזרמת מי ביוב מזוהמים לנחל או לים. בנוסף, לא ניתן ליישם טכנולוגיה זו על בריכות מים חפורות בהם לא קיימים קירות בטון.
חברת "מפל אנרגיה ירוקה" פתחה את מערכת CNM הפועלת בטכנולוגיה מתקדמת שזכתה ברישום פטנט בלעדי ומייעלת את תהליך הטיהור. מדובר במערכת הבנויה מיחידות צפות וניידות המזרימות את בועות האויר אל תוך המים ומחליפות את הדיפיוזרים. כיוון שהמערכת אינה מותקנת על קרקעית המאגר אלא מוצבת מעל פני המים, ניתן להתאים אותה לכל מתקן טיהור. לאחר בדיקת הטכנולוגיה התברר כי המערכת הוכחה כחוסכת כ-50%- 70% מהאנרגיה, שהיא העלות המרכזית במתקן טיהור שופכים. לדוגמא, לעיר בת 200 אלף תושבים, מדובר בחיסכון של כ- 1-1.4 מליון ₪ לשנה.
בימים אלה, גייסה "מפל אנרגיה ירוקה" גייסה 1.5 מליון פאונד (כ-9 מליון ₪) מקרן ההשקעות הפרטית הבריטית ) CSS Europe (Charles Street Securities Europe. לדברי דודי עזורי, מנכ"ל וממייסדי החברה: הגיוס נועד לשיווק הטכנולוגיה בשווקים בינלאומיים. החברה נמצאת כבר היום במגעים מתקדמים במספר מדינות, בהן דרום אפריקה, הודו מדינות באירופה ודרום אמריקה.
חנוך מגן, ממייסדי חברת מפל ומי שאחראי על המצאת ועל פיתוח המערכת החדשה, מסביר מדוע היא מהווה את הפתרון הטוב ביותר לבעיות בשיטות הטיהור הקיימות.
מהי הבעייתיות הקיימת בטכנולוגיות לטיהור מי שופכין כיום וכיצד פותרת אותן המערכת שפיתחת?
"התחלתי לטפל במאגרים לטיהור מי שופכין ולא במכוני טיהור גדולים. עד היום, הוספת החמצן למים נעשתה באמצעים מכאניים שגררה בעיות רבות. קודם כל, צריכת האנרגיה שלהם גדולה הרבה יותר מהיעילות שלהם. במכוני טיהור גדולים לעומת זאת, המים נמצאים בבריכות עם קירות מבטון שבתחתיתן נמצאים הדיפיוזרים הגדולים המוצאים בועות ומזרימים חמצן למים. המוצר שפיתחתי הוא למעשה מין מצוף שנמצא מעל מפלס המים. יחידות המצוף הללו ניתנות לשליפה ולהחלפה במצב שמפלס המים בבריכות הוא מלא. אין צורך לרוקן או לייבש את הבריכה על מנת לתחזק את המערכת. לכן, המערכת פועלת גם בבריכות חפורות וגם בבריכות הבטון הגדולות במכוני הטיהור. שם למעשה נמצא החיסכון הגדול ביותר גם מבחינת אנרגיה. צריכת האנרגיה בתהליך אוורור של מי שופכין היא בין 80% ל-90%. שימוש במערכת שלנו עשוי להביא לחיסכון של בין 50% ל-70% בצריכת האנרגיה. יתרון נוסף של המערכת הוא שהאחזקה המכאנית היא קטנה מאוד. מבדיקות שעשינו ניכר כי המערכת עובדת ברמת אמינות מאוד גבוהה. זאת משום שכל הציוד האלקטרו מכאני שלה ממוקם מחוץ למים ואם צריך להחליף חלק כלשהו לא צריך לעצור את המערכת כולה וניתן להוציא כל חלק בנפרד."
כמה מערכות כאלה כבר פועלות בארץ ובעולם?
"כיום ישנן 19 מערכות שפועלות בהצלחה במתקני טיהור מיש שופכין בכל רחבי הארץ ומערכת אחת באנגולה."
האם באמצעות המערכת שפיתחת ניתן יהיה לטהר מים גם לרמה של מי שתייה?
"המערכת שלנו מטפלת במים בשלב הטיהור השניוני שלהם. הפיכתם למים להשקיה או לשתיה שייכת לשלב השלישוני. כמובן שעל מנת להפוך מי שופכין למי שתייה דרושה התפלה בסוף התהליך, זה בלתי נמנע. אך היתרון של המערכת שלנו הוא שבמהלך השלב השניוני, היא מביאה את המים לרמת טיהור גדולה יותר בעלות נמוכה יותר בשל החיסכון הרב באנרגיה ובכך, מגדילה את הסיכויים להצלחת התהליך."
