סביבה בריאה בערבה (סבב"ע) ותושבי חבל אילות פנו אתמול (יום א', 12.9) לשר הפנים אלי ישי ולשר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו בבקשה דחופה לעזרה בהצלת חולות סמר, הדיונה האחרונה בערבה ואוצר טבע לאומי.

רגע לפני הדחפורים – מנסים להציל את חולות סמר, הדיונה האחרונה בערבה

חולות סמר – צילום: מתן גרפינקל

סביבה בריאה בערבה (סבב"ע) ותושבי חבל אילות פנו אתמול (יום א', 12.9) לשר הפנים אלי ישי ולשר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו בבקשה דחופה לעזרה בהצלת חולות סמר, הדיונה האחרונה בערבה ואוצר טבע לאומי. לאחרונה קיבל הקבלן הזוכה במכרז את ההיתרים הדרושים לתחילת עבודות הכרייה בשטח שנותר. זאת, למרות שעתירה נגד החציבה עדיין תלויה ועומדת בבית המשפט העליון, והדיון בעניין נקבע לנובמבר. בנוסף, טרם התבצעו בדיקות של חלופות, למרות שהוסכם על קיומן של הבדיקות כתנאי למתן האישור לחידוש החציבה. אנשי אדם טבע ודין הגישו בקשה לצו ביניים למניעת העבודות עד לדיון בביהמ"ש העליון. אם לא יינתן צו הביניים, יוכל הקבלן להתחיל בעבודות עוד החודש.

גורל חולות סמר אינו רק עניין משפטי או כלכלי. מדובר בנכס סביבתי שאין לו תחליף. סבב"ע ותושבי החבל מבקשים מהשרים להתערב כדי לעצור את כניסת הדחפורים לחולות, וכן לפנות למינהל מקרקעי ישראל – הממונה על אוצרות הטבע, כדי לקדם את עריכת הבדיקות.

חולות סמר, שנמצאים בערבה הדרומית, הם בית גידול ייחודי לבעלי חיים, בהם צבועים, זאבים, שועלים, קיפודי מדבר, גרבילים, דרבנים, ירבועים, אלימון, סבכי מדבר, סלעית מדבר ועוד. רבים מהם נמצאים בסכנת הכחדה. הדיונה אף הוגדרה בתמ"א 53 כחלק מ"מכלול נופי בקעת תמנע", אחד מארבעה אתרים בנגב כולו, שערכיותם הנופית והסביבתית גבוהה ביותר".

בעבר השתרע גוש החולות על פני 11 קמ"ר כ-20 ק"מ צפונית לאילת, ואילו היום עקב כרייה אגרסיבית, זיהום תעשייתי ושימושי חקלאות נותרו 2.3 קמ"ר בלבד. החלק הדרומי של חולות סמר, כ-0.7 קמ"ר, מיועד לכריית חול. חלק דרומי זה מחולק לחמש חלקות שוות בגודלן. חלקות א' ו-ב' שימשו כאתר כרייה במשך שש שנים, והכרייה בהן הופסקה ב-2005. כעת, עומדות להתחיל עבודות הכרייה בחלקות הנותרות, למרות שטרם התבצעה בדיקה לאפשרות הכרייה לעומק בחלקות א' וב'. הגורמים המעורבים, כולל מינהל מקרקעי ישראל, הסכימו לבצע את הבדיקות, ואף נמצא להן מימון.

לטענת ארגון סבב"ע, התוכנית לחידוש החציבה בחולות סמר מיותרת, ויש לה חלופות שלא יובילו להתייקרות עלות הבנייה באילת. לפי הערכות, כמות החול שאפשר להוציא מהרס הדיונות שנותרו היא כ-500 אלף מ"ק בלבד, לעומת חפירה לעומק, שיכולה לספק כמות חול גדולה פי 4.