Epoch Timesככל שההתחממות הגלובלית הופכת למציאות, כך גובר הלחץ מצד המדינות השונות למצוא פתרונות דלות פחם (ללא פליטת פחמן דו-חמצני או פליטה מועטת) ליצירת חשמל. מצד שני, עם אוכלוסיה של קרוב לשבעה מיליארד איש בעולם, מדענים רבים ספקנים לגבי היכולת של האנרגיות המתחדשות לענות לדרישות חשמל ההולכות וגדלות של רוב המדינות.
אנרגיה גרעינית כמקור להפחתת גזי חממה – בעד ונגד
תחנת כוח גרעינית בארה"ב – צילום: SXC
בחיפוש אחר הפקת חשמל דלות פליטת גזי חממה, אנרגית הגרעין שנזנחה במשך עשורים בשל הסכנה הרדיואקטיבית שוב עולה כאפשרות "ירוקה" – לא כולם מסכימים להגדרה.
מאת: קאסי ראיין – אפוק טיימס
ככל שההתחממות הגלובלית הופכת למציאות, כך גובר הלחץ מצד המדינות השונות למצוא פתרונות דלות פחם (ללא פליטת פחמן דו-חמצני או פליטה מועטת) ליצירת חשמל. מצד שני, עם אוכלוסיה של קרוב לשבעה מיליארד איש בעולם, מדענים רבים ספקנים לגבי היכולת של האנרגיות המתחדשות לענות לדרישות חשמל ההולכות וגדלות של רוב המדינות.
התפתחויות חדשות בטכנולוגיה גרעינית ומחקרים מתמשכים בדבר הפחתת הסכנה הכרוכה בגרעין, מובילים שחקני מפתח שונים לבחון מחדש את השימוש באנרגיה גרעינית.
בפברואר השנה ביל גייטס, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט התפרסם בכך שהוא השקיע עשרות מיליוני דולר בתוכניות חדשניים של כורים גרעיניים. המעשה היה חלק מחיפוש הפילנתרופי שלו לאפשרות של ניסים בתחום האנרגיה. ואז, שבוע לאחר מכן, הנשיא ברק אובמה הודיע שהממשל בארה'ב יערב למעלה משמונה ביליון דולר בהלוואות עבור תוכניות אנרגיה גרעינית. זוהי התוכנית הראשונה להפקת חשמל באמצעות גרעין שיצאה לפועל מאז האסון ב-1979 ב- ,Three Mite Island, אחד האסונות הגדולים של דליפה רדיואקטיבית מכור גרעיני להפקת חשמל, כחלק מתוכנית גרעינית התחלתית בת 54.5 ביליון דולר.
כעת, בהמשך לפסגה לביטחון גרעיני של שנת 2010 הנשיא אובמה נאם על פירוק מנשק גרעיני ואיפוק בשימוש בגרעין, בעקבותהמשא ומתן בדרג הבין-לאומית המתנהל בנוגע לאמנה נגד הפצת הגרעין (Nuclear Proliferation Treaty- NPT) .
הפסולת הגרעינית לא ירוקה בעליל
למרות שיפורים נרחבים בבטיחות, הדימוי של אנרגיה גרעינית עם פליטה אפס של פחמן, נפגם על ידי שתי בעיות עיקריות: לאחסן פסולת רדיאקטיבית בעלת פעילות ארוכת תווך ולמנוע מרוץ לחימוש. בנוסף מנבאים גם "שיא תפוקת אורניום", ניצול עד תום של אורניום שגם גם הוא דורש דלק מאובנים במשך מחזור החיים שלו למשל בזמן כריה, העשרה ועד לשימוש בבניית מפעלים. למרות זאת, כרגע, אורניום לא מהווה תשובה חסרת אשמה וגם לא פתרון לתווך ארוך.
בחודש מרץ, באוניברסיטה של סידני, ד"ר ג'מס הנסן, מדען של נאס"א, NASA וגורו של שינויי האקלים, הצביע על כך שאפילו מדינה מתקדמת כמו גרמניה יכולה כעת לייצר רק שבעה אחוז, בערך, של האנרגיה שלה באמצעות אנרגיה מתחדשת והתעשיות עוזבות את גרמניה בגלל העלייה המתמדת במחירי החשמל.
הנסן אמר שלשבעה מדינות, כולל צרפת וסין יש מומחי גרעין או מחקר ופרויקטים מתקדמים בדבר 'הכור של הדור הרביעי' ללא המגרעות הנוכחיות.
למרות זאת, ד"ר מרק דיסנדורף, מחבר ה-"פתרונות החממה עם אנרגיה ידידותית לסביבה" לא השתכנע. " בשיא האתגרים הנצחיים של העוני בעולם, שני האיומים הגדולים ביותר הניצבים מול הציביליזציה האנושית של המאה ה-21 הם שינוי האקלים ומלחמה גרעינית. זה יהיה מגוחך לפתור אחד בהגברת הסיכון של השני", אמר דיסנדורף.
בספרו הידוע "אנרגיה בת קיימא ללא אויר חם", ד"ר דיוד מק-קי דן באופן מקיף במקורות אנרגיה שונים עם, ומגיע למספר מסקנות פרגמטיות המבוססות על -חישובים זהירים. מק-קי, אשר אחראי על מחלקת הפיסיקה באוניברסיטת קמבריג" , הוא היועץ המדעי הראשי של מחלקת האנרגיה ושינוי האקלים של אנגליה (U.K's Department of Energy and Climate Change) .בפרק של הספר הדן באנרגיה הגרעינית, מק-קי מתבונן על הנושא הנרחב ומסכם : "אלף שנה הן זמן ארוך בהשוואה לזמן חיים של מדינות וממשלות ! אבל הנפחים הם מאוד קטנים. אני מרגיש שפסולת גרעינית זאת רק דאגה קטנה בהשוואה לכל צורות הפסולת האחרות שאנחנו מטילים על הדורות הבאים". לקראת הסוף, בחלק הדן בתוכניות להתייעלות אנרגיה עולמית, המילים המסכמות של מק-קי הן: "כדי להשלים תוכנית עם ערך מוסף, עלינו להסתמך על אחד צורות של אנרגיה סולארית או על כמה מהן, או להשתמש באנרגיה גרעינית או בשניהם גם יחד".
גם לאנרגיות מתחדשות יש זיהום הנוצר מתהליך הייצור
בזמן שהמחקר של מק-קי מתמקד יותר בהתמודדות של סיפוק הצרכים ופחות בהיבט הכלכלי, מומחים אחרים מאשרים את הדאגה של הנסן באשר למחיר הגבוה של אנרגיות מתחדשות.
ד"ר ברי ברוק הוא מנהל של מדעי האקלים באוניברסיטה של מכון איכות הסביבה של אדליידה. במאמר אחרון אותו הכין יחד עם מרטין ניקולסון, מחבר "אנרגיה באקלים משתנה" בנושאי הגרעין, ברוק טוען: "מקורות האנרגיה המתחדשת, כמו רוח ושמש, משתמשים, בצורה משמעותית, ביותר חומר גלם עבור יחידת אנרגיה ייצור מאשר תחנות האנרגיה הגרעינית של הדור הנוכחי. פליטות גזי החממה של סך מחזור הייצור של אנרגיות מתחדשות לעומת זה של ייצור באמצעות הגרעין, כולל ייצור דלק גרעיני, דומה בשני המקרים. אם לוקחים בחשבון אחסון האנרגיה המתחדשת והצורך בגיבוי של דלק פוסילי, הפליטות בשימוש באנרגיה מרוח ושמש, גבוהות יותר".
אורניום אינו הדלק הרדיואקטיבי היחיד במבחן, מחקרים על טוריום התחדשו במיוחד בהודו ובברה"מ עם שני מאפיינים עיקריים. כור מבוסס על טוריום מייצר כמות זניחה של פלוטוניום לרמה של שימוש כנשק. אולם לדברי איגוד הגרעין העולמי, בעיות הקשורות לעלויות גבוהות בייצור הדלק עקב זיהום מאיזוטופים של אורניום, מצביעות על כך שיש עדיין סכנה של הפצת נשק גרעיני
אבל קירק סורנסן, "עורך דין" של טוריום ומהנדס ב-NASA, מסביר שהאורניום הבלתי יציב הזה "גורם לכך שקשה מאוד לגלות ולייצר ממנו סוג כלשהו של נשק".
למרות שתהליך הייצור של טוריום נקי יותר, בטוח יותר, יעיל יותר, ובר קיימא יותר מאשר אורניום, סורנסן מאמין שהיתרון המכריע שלו הוא העלות הנמוכה של כור שהוא קטן ביותר. החזון המתלהב שלו וודאי גרם לכך שהטוריום חזר לאור הזרקורים. "הפקת חשמל לעולם בצורה בטוחה באמצעות טוריום, למשך עשרות שנים, הוא היעד של אלה אשר עובדים על מימוש הפוטנציאל של הטוריום".
בכל זאת המבקרים נותרו סקפטיים. "כלבי השמירה" של הגרעין, ד"ר ריצ'רד ברוינובסקי, מחבר ה-"עובדות או ביקוע ? האמת על האמביציות הגרעיניות האוסטרליות", מדגיש את העובדה שמחזור הטוריום מייצר אורניום לדרגת פצצה. הוא אומר שיש הרבה פרסומת בקשר לאנרגיה גרעינית ושהדור הרביעי של הכורים הוא עדיין בגדר תיאוריה ולא יצאה לפועל עדיין. "כרוכה בזה בדיוק אותה פיסיקה גרעינית" הוא מדגיש.
תוכנית הגרעין העולמית של מק-קי בהתמודדות מול שינוי האקלים, כוללת גם פתרונות אחרים כמו מס על הזיהום, לכידה ואחסון פחמן דו-חמצני והפחתת הצריכה; אבל בקשר להפקת החשמל ללא פליטות גזי החממה, הוא מבקש להפסיק את "ההצגות" ולהתחיל בפעולה.
בזמן שמדינות שונות בודקות פתרונות מגוונים ומבוססים על דרישות וזמינות המשאבים, נראה שקיים דור חדש של אנרגיה גרעינית שיכול להוות, לפחות בחלקו, תשובה לאתגרים של עצירת התחממות כדור הארץ, בין אם נסכים או בין אם לאו.
אתר אפוק טיימס
