תקופת "אנרגיה אקלים", קורא תומס פרידמן לעידן החדש בתולדות האנושות ומציג בעיות מפתח ההולכות ומתעצמות, שבמהלך ההתמודדות עימן צריך להציב כלים ותשתית חדשים, דרכי חשיבה חדשות ודרכים לשיתוף פעולה עם הזולת. החזון הסביבתי הופך לשחקן מרכזי בזירה הכלכלית והעסקית.
תקופת "אנרגיה אקלים", קורא תומס פרידמן לעידן החדש בתולדות האנושות ומציג בעיות מפתח ההולכות ומתעצמות, שבמהלך ההתמודדות עימן צריך להציב כלים ותשתית חדשים, דרכי חשיבה חדשות ודרכים לשיתוף פעולה עם הזולת. החזון הסביבתי הופך לשחקן מרכזי בזירה הכלכלית והעסקית.
מאת: עו"ד ציפי איסר איציק
אוזלת היד השלטונית לפסוע בצעדים מוחשיים לעבר הגה ההובלה העולמי של המהפכה הסביבתית, לא יכולה למנוע מהקטר הירוק הנע בנחישות בעולם המודרני, למשוך אחריו גם את הכלכלה הישראלית.
בעשור החולף היינו עדים למהפכה בהכרה של העולם בחשיבותה של ההגנה על הסביבה. ועידת קופנהגן, הגם שנכשלה בהשגת יעדיה, הפגינה הכרה זו באמצעות נוכחות מרשימה של עשרות מנהיגי המדינות.
הבחירה בירוק כבר מזמן איננה תחביב של קומץ שוחרי סביבה מוסריים, והיא הפכה באופן מכריע לחלק מהקונצנזוס, עד כדי הגדרתה כציווי של בטחון לאומי ודמוקרטי.
עידן של אנרגיה ואקלים
תומס פרידמן, בספרו "חם שטוח וצפוף", מבטא היטב הכרה זו בעידן חדש בתולדות האנושות, ומכנה אותו "תקופת אנרגיה אקלים".
הוא מביא תיאור דרמטי, המתמקד בחמש בעיות מפתח שהולכות ומתעצמות:
1. הביקוש הגובר להיצע אנרגיה ולמשאבי הטבע הולכים ומתכלים.
2. העברה מסיבית של עושר למדינות עשירות בנפט ולרודני הנפט שלהן.
3. שינוי אקלים הרסני.
4. דלות אנרגיה, המחלקת את העולם באופן חד, לאלה שיש להם חשמל ולאלה שאין להם.
5. אובדן מואץ של מגוון ביולוגי, ככל שצמחים ובעלי חיים נכחדים בקצב שיא.
האופן שבו נטפל, בעשור הבא, בבעיות אלה, צריך לכלול כלים חדשים, תשתית חדשה, דרכי חשיבה חדשות ודרכים חדשות לשיתוף פעולה עם הזולת – החומר שממנו עשויות תעשיות חדשות ופריצות דרך מדעיות גדולות, החומר שדוחף אומה אחת קדימה ומותיר אומה אחרת מאחור.
ובתיאורו המרתק של פרידמן:
"אני חושב, שאנחנו מצויים באחד מאותם רגעים ברורים ומכוננים בהיסטוריה, שבהם המצב יכול להשתנות באופנים שקשה לנו אפילו לדמיין, ועל פני מספר רחב מאוד של תחומים בעת ובעונה אחת.
כבר ראינו רגעים כאלה בעבר – המהפכות הדמוקרטיות של ההשכלה, או המהפכה התעשייתית, ובזמננו אנו – מהפכת טכנולוגיית המידע.
דבר אחד משותף לכולן – כאשר העניינים רק מתחילים להשתנות, בני האדם לא מסוגלים, בתחילה, לתפוש את מלוא משמעותם.
ועוד דבר משותף לכולן – שיחד עם כל השינויים הגדולים האלה באים אתגרים גדולים.
ההתמודדות עם האתגרים האלה היא שמגדירה את התקופות החדשות, מולידה מוסדות חדשים ומפרידה את המנצחים מן המפסידים".
המגזר העסקי על הדרך הירוקה
החזון הסביבתי הופך לשחקן מרכזי בזירה הכלכלית והעסקית ולמנוף הכרחי להגדלת הרווחים. מה שיאפיין את העשור הבא הוא המעבר המובהק לשלב הביצוע והיישום של האג'נדה הסביבתית, וכאן למגזר העסקי תפקיד מכריע.
בעולם שבו כלכלות מובילות תהליכים גלובליים, החזון הוא שהקטר לתהליך יהיה ירוק וחזק.
כיום, יותר מתמיד, פועלים ארגוני הסביבה ביתר שאת, על מנת להבטיח כי הזירה העסקית, כללי המשחק הכלכליים ואמצעי הבקרה הסטטוטוריים, יסללו דרך ירוקה, שגם תניב בסופו של יום ירוקים, מן הסוג המוכר.
עסק שלא יעלה על הדרך הירוקה, יפסיד כסף, פשוטו כשמשמעו, או ישלם יותר. היום ברור, שהסיכונים הסביבתיים הינם סיכונים פיננסיים לכל דבר ועניין. לכן, עסק שלא ינהל אותם כהלכה, הם כבר ינהלו את סופו.
רגע האמת הירוק
תם עידן הגרינוואש, או ההתיירקות המזויפת, הגיע רגע האמת הירוק.
זו בדיוק השעה לעזוב את שעת המעשייה ולעבור לשעת המעשה.
הנה כמה סממנים לכך, שהדרך הירוקה כבר נסללה בזירה הכלכלית הישראלית, והדברים ילכו וישתנו במציאות:
1. המפקח על הבנקים הודיע לבנקים, כי הוא מכיר בסיכונים הסביבתיים כסיכונים פיננסיים לכל דבר ועניין, ודרש מהבנקים להביא לאישורו תוך שנה מערכת לניהול סיכונים אלה.
המשמעות הפשוטה של עמדה מחייבת זו היא אחת – אשראי בנקאי לעסקים מזהמים יהיה יקר יותר.
2. טיוטת תקנות ניירות ערך מטעם רשות ניירות ערך עושה את דרכה לאישור ועדת הכספים של הכנסת. תקנות אלה מטילות על חברות, שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה, חובת דיווח מפורטת בנוגע לסיכונים הסביבתיים הכרוכים בפעילותן.
המשמעות הפשוטה היא, שלציבור המשקיעים בניירות ערך יהיה יותר מידע לגבי היקפי הזיהום הכרוכים בפעילותן העסקית של החברות. כדאיות ההשקעה של הציבור בניירות ערך של חברות מזהמות תפחת.
3. קידום מגמה זו מסתמן בימים אלה גם מול המפקח על הביטוח, בכל הנוגע לניהול סיכונים סביבתיים של מבטחים, הן בנוגע להערכת סיכוני ביטוח והן בנוגע לניהול האקוויטי של חברות אלה.
4. מגמה זו תלך ותתחזק בכל הנוגע לקביעת כללים ברורים בתחום הפרסום והשיווק הירוק. אדם טבע ודין כבר פנתה לשר התעסוקה המסחר והתעשייה, על מנת שיאמץ כללים שימנעו גרינוואש, בדומה לכללים החלים באנגליה ובארה"ב.
העדרה הבולט של רגולציה כלשהי בתחום השיווק והפרסום הירוק, הובילה למצב שבו עסקים מנצלים את המודעות הצרכנית הירוקה ההולכת וגוברת, על מנת להשיא רווחים, תוך הסוואת פעילות עסקית מזהמת בשיווק ירוק כוזב.
הדבר לא רק פוגע בצרכנים באמצעות הטעייתם, אלא גם בעסקים הירוקים האמיתיים, שהגרינוואש בא על חשבון נתח השוק שלהם.
אין ספק, שהפיקוח בעניין זה יהודק וכי שר התמ"ת יצטרך להפעיל את סמכויותיו לצורך הבטחת צרכנות ירוקה הוגנת.
המשמעות היא, שלא ניתן יהיה יותר להשתמש בסיסמאות ירוקות ריקות מתוכן כדי לשווק או לפרסם מוצרים של חברות מזהמות. מי שיכריז שהוא ירוק, יצטרך באמת להיות כזה. צרכנים יוכלו ליהנות מזכות בחירה אמיתית במוצרים ירוקים.
משלב הדיבורים לשלב הביצועים
במקביל, כחלק מהתהליך הזה, החלה בעשור האחרון מגמה של התפתחות מואצת של טכנולוגיות ירוקות, הן בתחומי האנרגיה (התייעלות וחיסכון באנרגיה ואנרגיות מתחדשות), הן בתחומי המים, הן בתחומי הבנייה ועוד, הכל תחת הכינוי קלינטק. יותר ויותר ממשלות בעולם עברו משלב הדיבורים לשלב הביצועים, והן מקצות תקציבי ענק לעידוד ולקידום פיתוח טכנולוגיות קלינטק וליישומן.
ממשלות רבות, וארה"ב ביניהן, ראו בקלינטק מנוף לפתרון המשבר הכלכלי של השנים האחרונות. בענין זה ממשלת ישראל משתרכת מאחור. מלבד העובדה שהיא כבר הקימה לפחות שלוש ועדות ממשלתיות בין-משרדיות לטיפול בנושא, אך ללא הועיל, דה פקטו, היא ממשיכה למשל לקדם את הקמתה של תחנת כוח פחמית באשקלון. חלמאות במלוא הדרה.
מניעת בריחת המומחות
החזון בעניין הזה הוא, כמובן, הפוך. העשור הבא יצטרך להתאפיין בעידוד המוחות הישראלים ובמניעת בריחתם גם בתחום הסביבתי. נוכח המגמה העולמית, המגזר העסקי, בתמיכת שוחרי הסביבה, יכול להיות מי שייקח את הגה ההובלה בעניין. זאת, למרות חוסר ההבנה שמבטאת התנהלותה של הממשלה בתחום זה עד כה. המציאות תוכיח, כי ירוק אינו סתם צורה חדשה של יצירת כוח חשמלי, אלא בפרפראזה על דברי פרידמן: זו צורה חדשה של יצירת כוח כלכלי ולאומי.
הכותבת היא מנכ"ל אדם טבע ודין לשעבר