במסגרת כנס הסטודנטים הראשון לאנרגיה סולארית בארץ שהתקיים במשך 4 ימים בזכרון יעקב ובו השתתפו בו כ- 70 סטודנטים לתואר שני ושלישי מכל הארץ אשר תחום מחקרם עוסק באנרגיה סולארית, נערכה אתמול תחרות נושאת פרסים בנושא ריכוז קרינת השמש.

הקבוצה הזוכה בתחרות – צילום: אלעד נור

במסגרת כנס הסטודנטים הראשון לאנרגיה סולארית בארץ שהתקיים במשך 4 ימים בזכרון יעקב ובו השתתפו כ- 70 סטודנטים לתואר שני ושלישי מכל הארץ אשר תחום מחקרם עוסק באנרגיה סולארית, נערכה אתמול תחרות נושאת פרסים בנושא ריכוז קרינת השמש.

מרבית הסטודנטים עובדים מדי יום שעות רבות מאוד במעבדה בחיפוש אחר מערכות וחומרים מרוכבים וחדישים אשר ינצלו את אנרגית השמש בצורה יעילה יותר מהקיימת כיום. כנס הסטודנטים הראשון לאנרגיה סולארית נערך כדי לאפשר לסטודנטים להיפגש ולהכיר את כל הסטודנטים אשר עוסקים בתחום בארץ, להחליף רעיונות, לשאול שאלות וליצור שיתופי פעולה עתידיים אשר יעזרו להם בהמשך הקריירה המדעית, כל זאת באוירה נינוחה, מקצועית וא-פורמלית. את הכנס ארגנו ארבעה סטודנטים ממכון ויצמן – יגאל לוין, רן ורדימון, אלעד נור וסטלה יצחקוב בסיוע היוזמה לאנרגיה מתחדשת בת קיימא במכון ויצמן שהמנהל המדעי שלה הוא פרופסור דוד כאהן, ראש המחלקה לחומרים ופני-שטח בפקולטה לכימיה במכון ויצמן.

במהלך הכנס ניתנו מספר רחב של הרצאות אשר עסקו בריכוז קרינת השמש (על ידי  הסטודנטים), התחרות בכנס נערכה כדי לאפשר לסטודנטים לצאת אל השטח, להתמודד עם המערכות הקיימות כיום  ולראות בקנה מידה קטן את הקשיים והאתגרים אשר ניצבים בפני מערכות אלו. מטרת התחרות היתה לראות כיצד יישמו המתמודדים את הפתרונות  הקיימים בצורה הטובה ביותר תוך שימוש בחומרים זולים ופשוטים בשטח. בתחרות התחרו תשע קבוצות, כאשר בכל אחת ארבעה סטודנטים.על מנת לעודד שיתוף פעולה בין הסטודנטים אשר הגיעו מכל מוסדות המחקר המובילים בארץ ולכל אחד רקע מעט שונה מהשני, הקבוצות חולקו באופן הטרוגני ומגוון על מנת שכל אחד יכל לתרום מניסיונו האישי לבניית המערכת.

המשימה: לבנות מערכת סולארית יעילה מחומרים פשוטים

הקבוצות קיבלו בלילה שלפני את כללי וחוקי התחרות ובנוסף סט של כ-4 שאלות תיאורטיות אשר קשורות לתחרות ולתאים סולאריים, על מנת להגיע מוכנים בצורה הטובה ביותר לתחרות עצמה. ביום התחרות כל קבוצה קיבלה חומרים בסיסיים ביותר – נייר אלומיניום, קרטון, דבק, חוטים, מספריים, מודד זרם ותא סולארי איכותי בגודל  8 סמ"ר (תרומת חברת פיתגורס), וניתנו לה שעתיים בלבד לבנות את המערכת אשר תרכז את השמש בצורה הטובה ביותר אל התא ותפיק את הזרם החשמלי הגבוה ביותר.

בנוסף לחומרים הפשוטים ולזמן הקצר שניתן למתמודדים, השמיים היו מעוננים חלקית, מה שהוסיף אתגר לקבוצות והעלה את רמת המתח בכל פעם שהתבהרו השמיים. בתום השעתיים, השופטים שמונו לתחרות, אבי בראון ואלכס גולדשטיין, סטודנטים מהמרכז הלאומי לאנרגית השמש בשדה בוקר, עברו בין הקבוצות ומדדו את ביצועי המערכות השונות. לפני התחרות התעורר החשש שמרבית הקבוצות יבנו מערכות דומות, אולם הפתרונות  שהוצעו היו יצירתיים ושונים למדי וכמה מהם יושמו בצורה נהדרת ויעילה בשטח.

במקום הראשון זכתה הקבוצה של רחל אסא (האוני' העברית) גיל טוקר (האוני' העברית) וויליאם ווסינגר (מכון הערבה) ויפית יצחייק (מכון וייצמן) אשר הציעו יישום פשוט ויעיל בשטח לצלחת פרבולית (Parabolic dish) אשר נמצאת בשימוש נרחב בתעשיית האנרגיה הסולארית. הקבוצה הזוכה זכתה בפרס כספי של כ- 1200 ש"ח. בין שאר המערכות שבלטו בתחרות היו מגדל סולארי, מערכת עקיבה אחר השמש, ושוקת פרבולית (Parabolic trough)."