"סין תעניק עדיפות עליונה לפיתוח פרויקטים של חוות רוח ימיות כדי לשפר את תעשיית הרוח המשגשגת שלה בשנת 2010."  כך הודיע שי ליסאן, סגן מנהל מחלקת האנרגיה המתחדשת הלאומית של סין בכנס של איגוד חברות האנרגיה המתחדשת בסין (CREIA). ליסאן לא היה מוכן לפרט את תאריך הפרסום של המכרזים לחוות הרוח הימיות המתוכננות אך הודיע כי "גיבשנו רעיונות בסיסיים עבור תהליך פרסום המכרזים."

סין מסתמכת על פחם כמקור ל- 70% מכלל מקורות האנרגיה שלה. בעקבות ועידת קופנהגן מצפה הממשלה להגדיל את מקורות האנרגיה המתחדשת עד 15% מצריכת האנרגיה הכוללת במדינה בשנת 2020 כאשר לאנרגיית הרוח תפקיד מרכזי ביעד השאפתני. חוות רוח ימיות תופסות נתח נכבד מתעשיית הרוח העולמית היות ומיקום הטורבינות בלב ים מאפשר ליזמים להנות מרוחות חזקות יותר רוב הזמן ומשטחים פתוחים בהם אין בעיות של פגיעה בנוף או רעש המפריע לתושבים המתגוררים ליד חוות הרוח.

אירופה – מובילה עולמית בתחום אנרגיית הרוח

המובילה העולמית הנוכחית בתחום אנרגיית הרוח היא אירופה בה מוקמים חוות רוח ענקיות בלב ים. חוות הרוח הימית הגדולה בעולם תוקם מול חופי בריטניה, בחווה יושקעו 120 מיליארד דולר והיא תכיל 6,000 טורבינות רוח ימיות בגובה של 720 רגל שיוקמו לאורך 7,500 מיילים של חופים שיפיקו חשמל בהספק של עד 32 גיגה-וואט – כרבע מצריכת בריטניה, על פי המתוכנן יתחילו עבודות ההקמה בשנת 2014.

הקמת חוות רוח צוברת תאוצה בשנים האחרונות, משום שהעלות הכרוכה בהפקת חשמל מטורבינות רוח רוח צנחה בשני העשורים החולפים. טחנות הרוח המודרניות הראשונות, שהוקמו בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת בקליפורניה, הפיקו חשמל בעלות של 38 סנט לקילו וואט שעה, ואילו כיום עלות הפקת חשמל ירדה לסנטים בודדים לקילו וואט שעה.