מדי שנה מציינת הקהילה הבינלאומית את יום המים הבינלאומי החל היום (22/03/2010). הנושא העומד השנה בראש הקמפיין של יום חשוב זה הוא "מים נקיים לעולם בריא",

מאת: מוטי בונפיל

מדי שנה מציינת הקהילה הבינלאומית את יום המים הבינלאומי החל היום (22/03/2010). הנושא העומד השנה בראש הקמפיין של יום חשוב זה הוא "מים נקיים לעולם בריא", בתקווה שסדר היום של הפוליטיקאים יכלול לא רק את נושא כמות משאב המים, אלא גם את חשיבות השמירה על איכות המים העומדים לרשותנו. ארבע מילים אלו מסכמות בפשטות את מה שאקולוגיים ושוחרי סביבה אומרים חדשות לבקרים: גם אם יהיו לנו כמויות מים בלתי נדלות, לא נוכל להשתמש בהם אם נמשיך לזהם את מי השתייה שלנו כפי שקורה היום.

מקורות המים בעולם מוגבלים. משק המים בישראל ניצב בפני שוקת שבורה, תרתי משמע, ועדיין, המצב בשטח מוכיח כי לא חסרות לנו דרכים להחריב את מקורות המים שלנו. בניגוד לדעה הרווחת והמיושנת לפיה הישועה תבוא מן הכנרת, דווקא מי התהום מהווים את המקור העיקרי למי השתייה בישראל. קידוחים במי התהום מספקים למעלה מ 75% ממי השתייה שלנו, אז למה אנחנו מתעקשים להשחית אותם במו ידינו?

אחת הבעיות החמורות העומדות לפתחנו כיום, היא המלחת מי התהום כתוצאה משאיבת יתר והזרמת שפכים תעשייתיים או אחרים, בעלי ריכוז גבוה של מלחים למערכת הניקוז. במטרה לצמצם את הזרמת השפכים עתירי המלח למערכת הניקוז ומשם ישירות למי התהום, התקינה מדינת ישראל תקנות המחייבות פיקוח על שפכים מטוהרים.

אבל אם חשבתם ששם נגמרת הבעיה, המלחת מי התהום ממשיכה באין מפריע, כאשר בתים פרטיים וחברות נעזרים במרככי מים מבוססי מלח, אשר מזמן כבר הוצאו אל מחוץ לחוק בארץ. באין אכיפה מוסדרת של המשטרה הירוקה לחוק אותו יזם וחוקק המשרד להגנת הסביבה, האחראי עליה, נמשכת הזרמת המלחים היישר אל מקורות מי התהום שלנו, ההולכים ומתדלדלים.

השמירה על מקורות המים בישראל אינה יכולה להסתכם בהצהרת כוונות בלבד. כאשר קהילת העולם כולה מציינת את יום המים הבינלאומי בשימת דגש על איכות ונקיון המים, אנחנו בארצנו הקטנטונת חייבים לאמץ מדיניות של אפס סובלנות לנושא זיהום מקורות המים שלנו.

כיום, מדיניותה של ישראל לנושא המלחים במים סלחנית הרבה יותר מדי, כפי שמעידה העובדה הפשוטה כי ריכוז הכלורידים, המשמשים אינדיקציה כללית לרמת המלחים במים, המותר במי השתייה בישראל הוא עד 600 מ"ג לליטר, לעומת 250 מ"ג לליטר בלבד (!) באירופה ובארה"ב. כנראה שאנחנו באמת עם סגולה.

אני מאמין כי שמירה על מי התהום נקיים מתימלחות, חנקות, דשנים ושאר מזיקים היא המשימה החשובה ביותר שלנו, כמדינה וכאזרחים. איננו יכולים לגרום לגשמים לרדת ולמלא את הכנרת, אך ביכולתנו לשמור על אשר בידינו, ויפה שעה אחת קודם.

על הכותב

מוטי בונפיל הוא מנכ"ל חברת "אקווה ספרינג", המספקת פתרונות בריאים וירוקים למי השתייה בישראל.