בעוד בעיות ענף האנרגיה הסולארית בישראל זכו לסיקור שוטף וליחסי ציבור שהביאו לפיתרון של חלק מהבעיות הבוערות, ענף אנרגיית הרוח סובל ממחלות ילדות החוסמות את הרוח הנושבת ומשביתות את להבי הטורבינות הקטנות לייצור חשמל ירוק

צילום: יניב פילדסט

בעוד בעיות ענף האנרגיה הסולארית בישראל זכו לסיקור שוטף וליחסי ציבור שהביאו לפיתרון של חלק מהבעיות הבוערות, ענף אנרגיית הרוח סובל ממחלות ילדות החוסמות את הרוח הנושבת ומשביתות את להבי הטורבינות הקטנות לייצור חשמל ירוק. בכתבה הקודמת הועלתה בעיית נתוני אנרגיית הרוח שאינם זמינים לציבור הקיימים במאגרי המידע של גופים כמו השירות המטאורולוגי, צה"ל, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל ועוד. אי זמינות הנתונים המהווים את הבסיס לכדאיות ההשקעה מחייבת את המעוניינים בהקמת טורבינת רוח קטנה (עד 15 קילווואט) לרכוש נתונים אלו במחיר מלא. בנוסף לסקר רוח מעמיק באיזור בו מתוכננת הקמת הטורבינה שעלותו מאות דולרים ומעלה.

לאחר שעבר היזם או המתקין הפרטי את המשוכה הראשונה הוא צפוי להיתקל בקיר בירוקרטי אותו מעמידות בפניו ועדות התכנון המקומיות. חוסר אחידות בין הועדות השונות ובלבול בנוגע לקריטריונים להקמת טורבינת הרוח הם מחזה נפוץ כאשר חלק מועדות התכנון לא שמעו על ההסדרה אותה פרסמה רשות החשמל ומתכחשות לקיומה כל עוד לא יקבלו הנחיות ברורות ממשרד הפנים.

לדברי עו"ד איתן פרנס יו"ר איגוד החברות לאנרגיה מתחדשת במשרד הפנים אמורים לדון בקרוב בהסדרה לטורבינות רוח קטנות וכרגע אין מתווה תכנוני שניתן לעבוד לפיו. "הגיע הזמן שהרשויות ירתמו לקדם את תחום אנרגיית הרוח בישראל שסובל מחסמים שמונעים מהחברות לממש את ההסדרה שפורסמה לענף.

אחת הבעיות הבולטות היא חוסר מודעות מצד הציבור והצורך בקמפיין רחב שיפנה לציבור ויעלה את המודעות לאנרגיית הרוח. איגוד החברות לאנרגיה מתחדשת ייסד היום את ענף הרוח באיגוד ובו 12 חברות כרגע במטרה לקדם את הענף ולהסיר את החסמים המונעים את התפתחותו"

מקסים ראקוב מנכ"ל חברת טכנוספין המפתחת ומייצרת במפעלה בארץ טורבינות רוח קטנות. מפרט את החסמים בתחום התכנון של ענף הרוח במכתב ששלח לשר הפנים אלי ישי אשר חלקים ממנו מובאים כאן.

"בתאריך 7 ספטמבר 2009 , לפני יותר מארבעה חודשים, התקבלה החלטה של הרשות לשירותים ציבוריים חשמל לגבי הסדרת ייצור חשמל באמצעות טורבינות רוח קטנות. בהתאם להסדרה, מותנה חיבור הטורבינות לרשת החשמל בהיתר בניה מוועדה מקומית לתכנון ובנייה. עד כה מימוש ההסדרה מתעכב באופן חריג עקב העדר מדיניות משרד הפנים בנושא היתרים לטורבינות, וכתוצאה מכך, אי קידום הבקשות להיתרים על ידי ועדות התכנון המקומיות".

"בעוד שנכונות הלקוחות (הן פרטיים והן עסקיים) להתקין טורבינות הינה בשיא, המפיצים שלנו מתלוננים באופן גורף על כך שרשויות מסרבות להוציא היתרים בנימוק שאין להם קריטריונים להחלטה, אין מדיניות משרד הפנים ואין ידע בנושא. בין רשויות שונות ישנו חוסר אחידות בהתייחסות לסוגיה. ישנן ועדות שטוענות שיש לבצע שינוי בתב"ע מקומית, שכן נדרש איזכור מפורש של טורבינות בתב"ע. ישנן ועדות אשר כלל לא מסכימות לקבל בקשות לטיפול, וכאלה אשר מוכנות לקבל בקשות, אך מבהירות כי העניין לא יתקדם עד לקבלת הנחיות ממשרד הפנים. הבעיות דווחו ביחס לוועדות רבות, כולל גולן, גליל עליון, גליל מזרחי, גליל תחתון, משגב, יבנה, ירושלים ועוד".

"זאת ועוד, מקצת הרשויות כלל לא מודעות להסדרה של הרשות לשירותים ציבוריים חשמל. כאשר המפיצים שלנו הציגו את נוסח ההסדרה ואף היפנו לפרסום באתר האינטרנט של רשות החשמל, הם נענו על ידי מקצת הרשויות כי כל עוד המידע לא יועבר אליהן על ידי משרד הפנים, מבחינתן ההסדרה לא קיימת".

"אנו מודעים לכך שמינהל התכנון במשרד הפנים עוסק בגיבוש המדיניות בנושא, אך עבודה זו (שניתן היה לצפות כי תסתיים במקביל להסדרה העיקרית, שמשרד הפנים היה שותף לה) מתעכבת זמן רב מדי. מעבר לעצם העיכוב, גם ניסיונותנו להידבר עם מינהל התכנון בעניין תוכן המדיניות לא נשאו פרי". מסכם ראקוב.

מרק סגל, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת טכנוספין מפרט את המלכוד המתסכל בו נמצאים היזמים בענף הרוח בהתמודדות מול ועדות התכנון ואת יתרונות ההשקעה בטורבינות רוח לייצור חשמל ירוק.

מהם הבעיות הבירוקרטיות שאתם נתקלים בהם?

"בספטמבר 2009 רשות החשמל הוציאה תעריפים לטורבינות רוח קטנות אחרי מאבק ממושך, אך ההתנייה היתה שצריך אישור של ועדה מקומית. אישור כזה זה אומר היתר בניה. מצד שני משרד הפנים לא הוציא הגדרות של אישורי הבניה, אז הועדות אומרות שהן אינן יכולות לתת אישורים מכיוון שאין הגדרות של משרד הפנים. אין הגדרות של משרד הפנים, אין אישור מהועדה, אי אפשר להתחיל את הפרוייקט. כל המכלול של קבלת ההיתרים תקוע".

מה הציפיות שלכם ומאיזה משרד?

"משרד הפנים צריך להוציא הנחיות לטורבינות רוח קטנות. יש כבר טיוטה, גם היא לא משהו, אבל לפחות שיהיה קו מנחה שאפשר יהיה להתחיל לעבוד איתו ואחר כך ישתפר. גודל טורבינה, סוג ההתקנה, מה מותר, מה אסור, איזה תהליך צריך לעבור וכו'. כרגע לא קיים דבר כזה אז שום דבר לא זז".

מה העלויות והרווחיות של טורבינה ביתית?

"טורבינה של 3-3.5 מ' נותנת תפוקה של עד כ-2 קילוואט, בשנה בממוצע רוח של כ-5 מטרים לשניה תיתן טורבינה כזו סדר גודל של כ-4000 קוט"ש. אם נכפיל בתעריף הנוכחי של 1.65 ש"ח לקוט"ש, יצא שההכנסות מהטורבינה יהיו בסדר גודל של 7000 ש"ח בשנה. עלות ההתקנה כ-35,000 ש"ח, זה אומר שהחזר ההשקעה יהיה כעבור כ-5-5.5 שנים. אם הרוח תהיה חלשה יותר, כמובן יקח יותר זמן, אם תהיה חזקה יותר, יכול לקחת אפילו חצי מהזמן הזה.

מה שצריך להבין לגבי אנרגיית רוח, הגידול בכמות החשמל המיוצר כתוצאה מהתחזקות הרוח עולה בחזקה שלישית. לכן, שלא כמו באנרגיה סולארית שהנתון הוא די קבוע, סדר גודל של – 1400-1600 קוט"ש לקילוואט פיק, באנרגיית רוח כשהרוח עולה כמות החשמל המיוצר עולה בחזקה שלישית. אז אם ברוח בעוצמה של 5 מטרים לשניה נקבל 4000, במהירות 6 מטרים לשניה נקבל 6000. אז כמובן שכשיש רוח טובה, הפוטנציאל הוא הרבה יותר טוב מאשר אנרגיה סולארית".

זאת אומרת שההשקעה באנרגיית רוח משתלמת יותר?

"צריך להסתכל על תקופת ההחזר. זה יותר כדאי כלכלית".

מה צריך להשתנות ברגולציה?

"מינוחים צריכים להיקבע. מה גודל הגג שעליו ניתן לקבוע טורבינה, האם זה באיזור כפרי או עירוני ועוד. לכל הדברים האלו אין הגדרות ולכן אין כלים לועדות לקבלת החלטות. באנרגיה סולארית עברו כבר את המגבלה הזו, אבל ברוח לא. הדבר השני שצריך לסגור זה את נושא הממירים, וזה צריך לבוא מרשות החשמל. הרשות עדיין לא מאשרת את הממירים שרלוונטיים לאנרגיית רוח, וזו סוגייה שצריך לפתור."

מה הייחודיות של טכנוספין?

"חברת טכנוספין הוקמה בשנת 2004 ומתמחה בייצור טורבינות רוח קטנות עד לקוטר של 8 מ' בהספק של 13 קילוואט. הייחודיות בפעילותינו היא בטכנולוגיית ייצור הלהבים המאפשרים ניצול מקסימלי של הרוחות החלשות וללא רעש וויברציה כך שאפשר להתקין את הטורבינות שלנו גם באיזורי מגורים. ברוב המקומות בארץ הרוח אינה חזקה והטורבינות שלנו הם היעילות ביותר בשוק".

לכתבה הקודמת

תחקיר בלעדי: מי חוסם את אנרגיית הרוח בישראל? כתבה ראשונה