הערב (ב') התקיים בכנס הרצליה מושב בנושא שינויי אקלים – האתגר הגלובאלי בו הרצה חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' טומאס שלינג, על האתגרים היחודיים העומדים בפני האנושות כתוצאה מההתחממות הגלובלית.

בחרתי בנושא התחממות סלובאלית והמשבר הכלכלי מכיוון שאני מרגיש שאני מבין בתחום זה לפחות כמו רוב הנוכחים.

בכדור הארץ יש בדיוק את הכמות הנכונה של גזי חממה למחייתינו. ללא CO2 לא היו כאן חיים כי מרבית החיים על פני כדור הארץ חיים מגז זה. הבעיה היא כשיש יותר מדי. כך גם עם חמצן, אם היה יותר מדי חמצן, לא היו כאן חיים. למרות שיש תמימות דעים על עובדה זו, ישנם חילוקי דעות רבים על מה שגורם לאקלים כתוצאה מפעולות שלנו.

האם יש גבול למה שכדור הארץ מסוגל לספוג מבחינת השינוי באקלים?

עד זה מכבר האו"ם הצהיר כי שינוי של 2 מעלות צלסיוס הוא השינוי המקסימאלי שאנו מסוגלים לספוג. צפוי שיקח כמה עשורים כדי שהאטמוספירה תתרגל לשינויים שאנו יוצרים ולכן אנו לא יכולים לדעת אם הגענו לגבול זה ואם עברנו נקודת אל חזור. העתיד כולו תלוי בכך והחיים כפי שאנו מכירים אותם היום הולכים להשתנות במהלך 50-60 שנים הקרובות. החיים בעתיד יכולים להשתנות בצורה דראסטית.

אינני חושב שיש דוגמה בהיסטוריה לשיתוף הפעולה הבינלאומי שצריך להתקיים כדי לעשות שינוי אמיתי. הבעיה היא גלובאלית וכל האומות חייבות לעשות שינויים שישפיעו על כל האנושות. איך גורמים למדינות לעשות שינויים שמחייבים השקעה כלכלית כל כך גדולה?

באתגרים קודמים של כדור הארץ, כשמדובר במלחמות העולם למשל, מדינות שלחו את בניהם להילחם, לעיתים במדינות אחרות, אך לא היה שום עונש למדינה שהחליטה לא להשתתף. גם בתחום השמירה על האטמוספירה שלנו לא ניתן להעניש מדינות שלא ישתתפו בעשייה. אין שום דרך לעשות זאת.

סין בונה תחנה פחמית חדשה כל שבוע

מי שתסבולנה ראשונות מהשינויים האקולוגיים הן כמובן המדינות העניות שאין להן גישה לטכנולוגיה ולמימון השינויים שצריך לעשות בשביל לגדל יבולים באקלים המשתנה. בארצות הברית למשל, יעבירו את החקלאות צפונה… במדינות כמו אפריקה, זה יהיה בלתי אפשרי. אם המדינות המפותחות לא יעזרו למדינות העניות, המדינות העניות יסבלו מאד מהמצב החדש.

המדינות המתפתחות מבינות זאת ומבינות שהסיכון הגדול ביותר נוגע אליהן, מקסיקו, סין, ברזיל. עכשיו מדינות אלו מתחילות לקחת ברצינות את הבעיה.

סין בונה כיום תחנה פחמית נוספת בכל שבוע. אחד הדברים שצריך לחשוב עליהם זה איך לגרום לסין לעבור לאנרגיות מתחדשות. סין היום היא אחת המדינות המובילות בהשקעות באנרגיות אלו, אך יחד עם זאת, ההתקדמות אינה מהירה מספיק ומדינות העולם צריכות לעזור.

איך ניתן לעזור לסין ולמדינות מתפתחות אחרות להיפטר מעודפי הפחמן הדו חמצני על ידי סינונו מתהליך הבעירה של הפחם והטמנתו באדמה? איך להזרים את הפחמן הדו חמצני הזה בחזרה לבטן האדמה בדרך שבה לא תעלה שוב ותיפלט לאטמוספירה? איך ניתן לעזור לסין, הודו ומדינות נוספות להשתמש בפחם שלהן בלי להזיק לאטמוספירה?

אין אף גוף בינלאומי שמחבר את המדינות העשירות למדינות העניות כדי לדון בדרכים לעשות דברים כאלה.

להפנות משאבים גדולים למחקר ופיתוח אנרגיות מתחדשות

בתוכנית ארה"ב לבניית אירופה אחרי המלחמה, ארה"ב הקציבה סכומים אדירים לבניית אירופה מחדש. כדי לחלק את הסכומים האדירים, מונתה ועדה בינלאומית שדנה במשך חודשים רבים איך לעשות זאת בצורה הוגנת. היו המון ויכוחים עד שהתקרבו להגיע להסכם. כשמדובר בהמון כסף, הצליחו המדינות לבסוף להגיע להסכם. ישנן דוגמאות נוספות להסכמים בינלאומיים כאלה ואני לא רואה שום הבדל בין הסכמים כאלה להסכם בנושא התרומה להפחתת גזי החממה של המדינות המתפתחות. הייתי מצפה לכך שגם בנושא זה יצליחו המדינות העשירות להגיע להסכמה על עזרה למדינות המתפתחות להפחית את גזי החממה שלהן. הבעיה היא שכיום אין שום ועדה שאפילו דנה בנושא, אז אין סיכוי להגיע להבנות. פשוט לא מדברים על זה.

מעבר לכך, אין אפילו מודל של שיתוף פעולה בחלוקת עלויות בין מדינות העולם בנושאים החשובים לכולם.

הדבר שאני רואה כהכרח מיידי והכי דחוף הוא מחקר ופיתוח בינלאומי בנושא של אנרגיות מתחדשות. כיום המשאבים המופנים לכך נמוכים אפילו מהמשאבים שהושקעו בשנות ה-90 של המאה הקודמת וזוהי בושה למדינות העולם בהתחשב בגידול אדיר המימדים בתוצר של המדינות במהלך שנים אלו.

האם אנו צפויים לקטסטרופות גדולות כתוצאה מההתחממות הגלובאלית?

הנדסה גיאולוגית – בהתפרצויות געשיות ברחבי העולם התגלה שכאשר השתחררה כמות גדולה של גופרית לאטמוספירה, הגופרית סיננה חלק מקרני השמש ובכך הפחיתה את הטמפרטורה של הכדור באיזור ההתפרצויות הגעשיות.

כיום חוקרים את התופעה הזו ומדברים על כך שבמידה ולא יצליחו להפחית את פליטות גזי החממה וכדור הארץ ימשיך להתחמם, ימצאו שיטה להפחית את חום כדור הארץ על ידי פיזור של גופרית באויר. היחס שמקובל על החוקרים בתחום כיום הוא שכמות קרניי השמש שיש לסנן על מנת לאזן הכפלה של גזי החממה באטמוספירה היא כ-1.5% מהקרניים.