בלעדי למערכת תשתיות
מכון התקנים הישראלי השיק אתמול ( ד' ) את התקן הישראלי החדש לניהול אנרגיה – ת"י 50001, בבית המועצה לישראל יפה בת"א. התקן החדש נוצר על רקע המודעות הגוברת לצורך בהתייעלות אנרגטית שעלתה לסדר היום העולמי לאור הפער הגדל בין צריכת החשמל בעקבות
מנהלת אגף התקינה במכון התקנים, הלן עטרות – צילום: ארנון מעוז
בלעדי למערכת תשתיות
מכון התקנים הישראלי השיק אתמול ( ד' ) את התקן הישראלי החדש לניהול אנרגיה – ת"י 50001, בבית המועצה לישראל יפה בת"א. התקן החדש נוצר על רקע המודעות הגוברת לצורך בהתייעלות אנרגטית שעלתה לסדר היום העולמי לאור הפער הגדל בין צריכת החשמל בעקבות הצמיחה המואצת של כלכלות גדולות כמו סין והודו, לבין ההיצע המוגבל של נפט וגז נגישים וזולים. בנוסף, המודעות הגוברת לזיהום המקומי ולפליטת גזי חממה הנובעים משריפת דלקים פוסיליים יוצרת מוצרים ודרכים חדשות לייעל את צריכת האנרגיה האישית והציבורית וכמובן גם יוצרת חסכון בהוצאות בו זמנית.
פגשנו את מנהלת אגף התקינה במכון התקנים, הלן עטרות, כדי להבין איך ישפיע התקן החדש על שוק האנרגיה הישראלי ועל הצרכן הפרטי ומה קורה בתחום התקינה לאנרגיות מתחדשות בימים אלו.
למה נדרש תקן לניהול אנרגיה?
"נושא ניהול האנרגיה הוא בחזית הפעילות הבינלאומית בתחום האנרגיה, כל מכוני התקינה הגדולים החל מארגון התקינה בינלאומי ISO, ארגון התקינה לחשמל ואלקטרוניקה IC, כולם נותנים חשיבות לנושא הזה של אנרגיה ומשקיעים הרבה משאבים. התקינה הישראלית מתמקדת בשני נושאים עיקריים. פעילות הכנת התקנים בארץ והשתתפות בזירת התקינה הבינלאומית".
"למה להשתתף בזירת התקינה הבינלאומית? מפני שזו פלטפורמה מצויינת לייצוא הטכנולוגיות הישראליות. מספיק שהתקן הבינלאומי מתאים או נותן איזשהו יתרון לטכנולוגיה הישראלית, אנחנו עשינו את שלנו. אני קוראת לזה "לשכפל את מודל ההשקיה" בתחום ההשקיה אנחנו מובילים את התקינה הבינלאומית ואנחנו רוצים לעשות את אותו הדבר בתחום האנרגיה".
"אנחנו מטפלים בתקינה להתייעלות אנרגטית. תקן 1051 הוא תקן שפורסם בדצמבר 2009, הכנו אותו בזמן שיא תוך כתשעה חודשים ואני מעריכה שהוא יעשה מהפכה במשק הישראלי, למה מהפכה? כי מדובר בניהול אנרגיה לא רק בתעשייה, גם בבתי חולים, במבני ציבור, במוסדות חינוך, זה תקן שנוגע לכל המשק. זה דבר אחד, דבר שני הוא התקינה להתייעלות אנרגטית של הציוד החשמלי הביתי והתעשייתי".
יהיו מוצרים חשמליים שלא ניתן יהיה לייבא בעקבות התקן החדש?
"חלק מהתקנים האלו הם תקנים רשמיים וברגע שתקן הוא רשמי אתה צריך לייבא לייצא לשווק למכור על פי התקן, אחרת זו עבירה פלילית, חלק גדול מקביעת התקן זה נושא הגנת הסביבה, ומה משפיע על הסביבה יותר מאנרגיה? כל הנושא של אנרגיה ירוקה החל מטורבנות רוח, תאים פוטו וולטאים, מכוניות חשמליות, בנייה ירוקה, כל הנושאים האלו מטופלים בתקינה הישראלית. עשרות תקנים קיימים ועוד עשרות בעבודה. אני מעריכה שעד סוף 2010 רוב הנושאים יטופלו בתקינה הישראלית".
מה לגבי אנרגיה סולארית פוטו וולטאית?
"בשוק הפוטוולטאי יש שני נושאים מעניינים האחד שיש לנו תקנים למוצר עצמו, הדבר השני זה נושא ההתקנה. המוצר יכול להיות מצויין אבל אם הוא לא מותקן נכון לא עשינו שום דבר. נמצא כעת בהכנה ממש לקראת סיום תקן ישראלי שמטפל בהתקנה של תאים פוטוולטאים".
האם התקן יהיה בתוקף לגבי מערכות סולאריות שהותקנו כבר?
"לגבי מערכת שהותקנה לפני כניסת התקן אין מה לעשות, צריך להבין שבנושא הזה צריכה להיות פעילות ממשלתית כלומר של הרגולטור, התקינה עוסקת בהכנת המסמך הטכני וזה מה שאני עושה, אני נותנת כלים בידי הרגולטור, בידי מעבדות הבדיקה , בידי היצרנים, בידי המתקינים, בידי המשתמשים להשתמש בתקן הזה כדי להגיע למוצרים יעילים אנרגטית ומותקנים נכון".
איפה תהיה ישראל בעוד חמש שנים בעקבות התקן לניהול אנרגיה?
"אני מעריכה שאנחנו הולכים להתקרב למה שקורה באירופה ובארצות הברית, בתחומים של טורבינות רוח, בתחומים של תאים פוטו וולטאים, בתחומים של התייעלות אנרגטית, לאותה רמה של מדינות אלו".
זה לא נראה כך לפי מה שקורה בעניין המכסות למערכות סולאריות.
"אני מדברת מבחינת תרומת התקינה, כיום יש מאות תקנים בתחום האנרגיה, אני מעריכה שבחמש השנים הבאות נשתווה למדינות אחרות מבחינת קולקציית התקנים הישראלים, זה המוצר שאני מייצרת, אני מייצרת תקנים. אני מתרשמת שגם יישמו את התקנים האלו כיון שחלק גדול מהם יוזכרו בתקנות, הרגולטור ישתמש בתקנים האלו ויאכוף אותם.
