תקנות מי הקולחין שהוגשו על-ידי השר להגנת הסביבה ושר הבריאות, אושרו אתמול ( ב' ) בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. תקנות אלה נועדו להגן על בריאות הציבור ולמנוע זיהום מקורות מים משפכים ומי קולחין, המהווים מחצית ממקורות המים להשקייה בישראל.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "תקנות אלה מעמידות את ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות בכל הנוגע לערכים מחמירים של שמירה על הסביבה בדגש על מניעת זיהום מקורות מים. התקנות מחמירות באיכות מי הקולחין ויאפשרו ניצול חוזר של מי קולחין כמקור מים. עמן, תשתפר בריאות הציבור ותתאפשר הגנה על הסביבה, לרבות על מערכות אקולוגיות והמגוון הביולוגי."

הבסיס המקצועי לערכים בתקנות נקבעו ע"י ועדה מקצועית בינמשרדית שפעלה בנדון לאור החלטת ממשלה קודמת בנושא. התקנות קובעות מספר חסר תקדים של פרמטרים שונים של איכות, 37 במספר לעומת 2 עד כה, לגביהם נקבע ערך מירבי המותר על פי הוראות התקנות. כמו כן, הושם בהן דגש מיוחד על שקיפות לציבור כולל חובת דיווח ופרסום של תוצאות הבדיקות שנעשו לקולחים.

בנוסף, הוראות התקנות מטילות בין היתר חובות שונות בכל הנוגע לטיהור שפכים על יצרני שפכים ומפעילי מתקני טיפול בשפכים וביניהם:

• טיהר את השפכים בהתאם לערכים מחמירים

• הכנת תכנית ניטור ובקרה של השפכים

• ביצוע דיגום של הקולחים היוצאים ממתקני הטיהור

• ביצוע רישום תוצאות הבדיקות שעשו

ישראל ידועה כ"אלופת העולם" בשימוש במי קולחין בחקלאות, כ-70% ממי הקולחין בארץ העומדים על כ-400 מיליון מ"ק בשנה, משמשים להשקיית למעלה מחצי מיליון דונם של שדות חקלאיים. שאר מי הקולחין אינם מטוהרים ברמה הגבוהה ועוברים טיפול ראשוני בלבד, חלקם גם מוזרמים לשטחים פתוחים, לנחלים ולים הפתוח וגורמים לזיהום חמור ומתמשך.