חשש כבד בקרב החברות הסולאריות מכוונת שר התשתיות לאשר 50 מגה-ואט בלבד למערכות עסקיות ( בהספק 15-50 קילווואט ) עד לשנת 2014, כך עולה מהמתווה המתגבש במשרד התשתיות לקביעת מדיניות המשרד בנוגע לייצור אנרגיות מתחדשות בישראל. משמעות ההחלטה היא ששוק המערכות העסקיות בו עוסקות רוב החברות

שר התשתיות בועידת אגרומשוב – צילום: גונן גלין

חשש כבד בקרב החברות הסולאריות מכוונת שר התשתיות לאשר 50 מגה-ואט בלבד למערכות עסקיות ( בהספק 15-50 קילווואט ) עד לשנת 2014, כך עולה מהמתווה המתגבש במשרד התשתיות לקביעת מדיניות המשרד בנוגע לייצור אנרגיות מתחדשות בישראל. משמעות ההחלטה היא ששוק המערכות העסקיות בו עוסקות רוב החברות, המושבת מאז ה-14 בדצמבר, התאריך בו הודיעה חברת החשמל על סיום המכסות למערכות עסקיות, לא יוכל לצמוח בתנאים אלו ולמעשה מדובר בחיסול תחום הענף הסולארי הפוטוולטאי לטווח הארוך. בנוסף, ישנם מערכות רבות הממתינות חברת החשמל לקבלת אישורים אשר יגרעו נתח נכבד ממכסה זו.

לא ברור איך מתכנן שר התשתיות מכסה כזו למשך 4 שנים כאשר המכסה הקודמת בהיקף 35 מגה-ואט הסתיימה תוך מספר חודשים, כוונת משרד התשתיות עומדת בניגוד ברור להחלטת הממשלה לייצור 10% מצריכת החשמל של ישראל לשנת 2020 מאנרגיות מתחדשות, מה שמחייב הקמת מתקנים לייצור חשמל ירוק בהספק של למעלה מ-4.000 מגה-ואט בעשור הקרוב. המשרד מתכוון לאשר בסה"כ בסביבות 400 מגה-ואט לכל סוגי המתקנים הסולאריים עד 2014 לעומת 1400 מגה שנקבעו כיעד הבינים בהחלטת הממשלה לשנה זו.

עידוד הקמת הפחמית מול בירוקרטיה סולארית

מאמצי החברות להקמת מתקנים סולאריים בינוניים וגדולים וחוות רוח נתקלים בקיר בירוקרטי הדורש לפעמים מספר שנים כדי לעבור אותו, כאשר לכל משרד ממשלתי מדיניות משלו ומקלות אותם הוא דואג לתקוע בגלגלי התעשייה המתפתחת. למעשה אין מתווה תכנוני למתקנים אלו ולמרות הפרסומים הרבים על חתימת חוזים להקמת פרוייטים גדולים לייצור אנרגיות מתחדשות, כרגע רוב הפרוייקטים קיימים רק על הנייר והחשש הוא שהם גם ישארו שם.

כאשר מוסיפים לכך את כוונת שר התשתיות "לקידום הקמת התחנה הפחמית באשקלון בכל הכוח" בשם הדאגה לביטחון האנרגטי של ישראל, הצפויה להגדיל את פליטות גזי החממה של ישראל ב- 10% ואת הכרזת נשיא המדינה, שמעון פרס בפני מדינות העולם בועידת קופנהגן, על התחייבות להפחתת 20% מגזי החממה של ישראל עד 2020, מצטיירת תמונה עגומה במיוחד באשר לכיוון אותו מוביל משרד התשתיות את משק האנרגיה בישראל.

על פי נתוני האו"ם, ישראל היא המובילה בעולם בפיתוח טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת והאחרונה ביישומן, נדרש מאמץ אדיר והתגייסות נרחבת של משרדי הממשלה השונים להדבקת הפער האבסורדי. הסתבכות עם כמה עשרות מגה לכאן או לשם כאשר בעולם מוקמים פרוייקטים אדירים בהיקף אלפי מגה היא בלתי נסבלת. ישראל יכולה להיות מובילה עולמית בניצול אנרגיות מתחדשות תוך ניצול הטכנולוגיות המתקדמות ביותר המפותחות כאן להורדת עלויות שיציבו תחרות יעילה לתחנות הכוח הפחמיות המזהמות.

שר התשתיות "משק האנרגיה הירוקה נמצא בפרשת דרכים"

ביום שני השבוע כינס שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, בכירים במשרד התשתיות ובמשק האנרגיה לגיבוש מדיניות המשרד. בין משתתפי הפגישה נכח גם פרופ' דוד פיימן – מנהל המרכז הלאומי לאנרגיית שמש מאוניברסיטת בן-גוריון, פיימן ידוע כמתנגד לתעשיית האנרגיה הסולארית הפוטו וולטאית, שלדבריו מממנת בעיקר את התעשייה הסינית המזהמת.

לדברי לנדאו "משק האנרגיות הירוקות בישראל נמצא על פרשת דרכים ועל מנת לאפשר את התפתחותו לכיוונים הנכונים ביותר לישראל, כינסנו את מיטב המוחות בכדיי לשמוע את גישותיהם לנושא. בכוונתי להתייחס בכובד ראש לדברים שעלו בדיון, בעזרתם יגבש משרד התשתיות הלאומיות את מדיניותו הכוללת על מנת לעמוד ביעדים שהציבה הממשלה עד לשנת 2020".

לדעת שר התשתיות, הסובסידיה לייצור חשמל סולארי גבוהה מדי ותייקר את עלות החשמל לצרכן ב4% עד לשנת 2014, וכ-10% עד לשנת 2020, למרות שלדעת מומחים בתעשייה, אנרגיה סולארית תהפוך למתחרה יעילה לפחם מבחינת עלויות בעשור הקרוב.

במסגרת הכינוס נבחנו הדרכים בהם ניתן לעודד ולתמרץ שימוש בטכנולוגיות ישראליות כדי שטכנולוגיות אלו יוכלו ליהנות מההשקעות בארץ ולפתח יכולות ייצוא לשוק העולמי, המתפתח באופן מהיר. בנוסף, ביקש לנדאו לשמוע את דעות הנוכחים בסוגיה מהי המדיניות הנכונה ליישום התקנת מערכות סולאריות ואחרות באופן שיעניק יתרון לישובים בעלי עדיפות לאומית.

בפאנל שארגן איחוד האנרגיה הנקיה בתערוכת אגרומשוב שנערכה אתמול הוסיף לנדאו "לא לשכוח, ישנם כ-15 מגהוואט ( למערכות סולאריות ביתיות ) שעוד לא נוצלו וצריך להמשיך בכיוון הזה. כל מי שעסק בתחום הזה יוכל להמשיך, לא באותה רחבות לב שהיתה בתקופות הקודמות, זה יהיה פחות, וגם אירופה נסוגה מן התעריפים שלה. הסובסידיה שם היא ניכרת ביותר. אתה לא רוצה ש-4000 מגהוואט יהיה מותקן על הגגות. עדיף כבר לעשות סולארי תרמי ושדות פטו וולטאים גדולים".

על פי המסתמן שר התשתיות מעדיף להפנות משאבים לכיוון של התייעלות אנרגטית, נושא חשוב וראוי שחובה לפתח במקביל להפקת אנרגיה ירוקה בהיקפים גדולים. כידוע, ישראל היא בעל קצב הילודה הגבוה ביותר במערב, ונהנית מצמיחה מואצת בתעשייה וברמת החיים כך שהתייעלות אנרגטית לבדה לא תספיק להדביק את קצב צריכת החשמל ויעדי הפחתת פליטות גזי החממה של ישראל.

מסרים סותרים של בכירי משרד התשתיות

בכנס מיוחד אותו ערך איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל בראשות עו"ד איתן פרנס השבוע הציגו בכירי משרד התשתיות את עיקרי מדיניות משרד התשתיות בפני קרוב למאה וחמישים נציגי חברות סולאריות שציפו לבשורה מעודדת שתחלץ את הענף מהבוץ.

מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות שאול צמח סקר את מצבו הייחודי של ענף האנרגיה הסולארית לאחר הודעת חברת החשמל על סיום המכסות, לדבריו משרד התשתיות בוחן לעומק את התחום כדי שבעיה זו לא תחזור על עצמה בעתיד, וכי המשרד עוסק כיום בענף האנרגיות המתחדשות יותר מכל דבר אחר. בנוסף הודיע צמח על הקמת מערכת ממוחשבת לבחינת התקדמות הבקשות למערכות סולאריות בזמן אמת. צמח סיים את דבריו בראיון לכתב תשתיות "היזמים הסולאריים יכולים להיות רגועים לחלוטין".

היזמים בתחום לא רגועים בכלל, בחלל האולם היה מתח רב בתקווה כי נציגי משרד התשתיות יודיעו על תאריך יעד לפרסום הסדרת המכסות למערכות עסקיות ( בהספק של 15- 50 קילווואט ) אותם מקימות רוב החברות, כאשר מאז הודעת חברת החשמל על סיום המכסה נותרו החברות בוואקום ללא אפשרות להמשיך בהקמת מערכות אלו, וחלקם מתמודדים עם לקוחות ששילמו עבור המערכות ולא יכולים להתחבר לרשת החשמל.

בקרב הקהל התלהטו הרוחות כאשר נציגי החברות הביעו את המצוקה בענף המאיימת בעיקר על החברות החדשות והבלתי מבוססות. יש לציין כי החברות הגדולות ברובן לא גבו תקבולים מלקוחות ללא וידוא קבלת אישור התקנה למערכות מחברת החשמל. מצד שני ישנם יזמים אשר לקחו תשלום מראש עבור הקמת המערכות וההודעה המפתיעה על סיום המכסות הותירה פגעה בהם, כמו גם בלקוחות ובמשקיעים.

לדברי עו"ד איתן פרנס יו"ר איגוד החברות לאנרגיה מתחדשת במהלך הכנס "נמצאים כאן הרבה אנשים שיש להם סימן שאלה גדול על המשך הפעילות שלהם. ברגע שנגמרה המכסה למתקנים מסחריים, כל עוד לא הוצגה מדיניות ואופק כולם נמצאים בשקט, שקט כזה הוא רע לעסקים, בלתי נסבל והוא גורם לפאניקה ולפעולות מהירות ולא מחושבות. מעל חלק מהחברות מרחפת סכנה ממשית להמשך הפעילות בענף".

.