אירועי השבועות האחרונים בתעשיית האנרגיה הירוקה הגיעו לנקודת שיא מבחינתי כשגלעד ארדן ועוזי לנדאו לא הסכימו להצטלם יחד בכנס כלכלה ירוקה אשר נערך בפתח תקווה בהפקת מידע כנסים.

ועידת קופנהגן הסתיימה ברגשות מעורבים, נקודת השיא הייתה הכרזתו של נשיא המדינה על הפחתת גזי החממה ב20% אחוז עד 2020, אחוז זה צנוע בהשוואה להרבה מדינות אחרות, אבל כדי להגיע ליעד הזה במדינה שבה קצב גידול האוכלוסייה הוא הגבוה בעולם המערבי, ישראל תצטרך לקצץ את הגידול בפליטות ב-60% בעשור הקרוב, וכאן טמונה בשורה לשוק האנרגיה הירוקה. היות וכדי שישראל תעמוד ביעד זה היא צריכה להגדיל את אחוזי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת בעשרות מונים.

בוועידת הנשיא שנערכה בירושלים התהדר ארדן בבקשה הרשמית שהגיש משרדו לאו"ם לחייב את ישראל להפחתה ניכרת בפליטת גזי חממה . דרישה זו קיבלה את חותמת הנשיא בקופנהגן, אך ללא מאמצים ניכרים של כל משרדי הממשלה והחברות הגדולות במשק, תתמסמס התחייבות זו במהירות ותצטרף לרשימת "הכל דיבורים" הישראלית.

הביטחון האנרגטי בין לנדאו וארדן

ד"ר עוזי לנדאו מנופף בדגל ביטחון המדינה. על פי נתוני משרד התשתיות, רזרבות הייצור העומדות לרשות משק החשמל בשעות השיא עומדות על 3% , לדברי מנהל משאבי תשתיות במשרד התשתיות הלאומיות זאב גרוס, "אנו עומדים על תקנים של מדינת עולם שלישי מבחינת הביטחון האנרגטי, ולכן המשרד דוחף את נושא ההתייעלות האנרגטית". התייעלות אנרגטית אינה דורשת הוצאות כבדות ממשרדי הממשלה הפונים לספקים פרטיים אשר ממננים את הוצאות הפרוייקט וזוכים בחלק מהרווחים המתקבלים מהצלחת הפרוייקט.

במקביל, המאבק הציבורי על הפחמית נתקל בהתנגדות ברורה של לנדאו שאינו רוצה לסמוך על צינור הגז הטבעי בשל פגיעה אפשרית בו. לדבריו, האחריות המוטלת על כתפיו אינה מרשה לו לסמוך על גז טבעי ואנרגייה מתחדשת כמקור אמין בשעת חירום, והוא אינו רוצה לעמוד בפני ועדת חקירה עתידית לבדיקת קריסת משק החשמל כתוצאה מאי הקמת התחנה הפחמית. מולו טוען ארדן שועדת חקירה כזו תבדוק איך ישראל המובילה בעולם בפיתוח טכנולוגיות אנרגיות מתחדשות לא השכילה להקים בארץ תחנות כוח לאנרגיות מתחדשות אשר יפחיתו במידה ניכרת את התלות בנפט הערבי.

השוק הסולארי צועד לקראת שינויים רבים התלויים בסמכויותיו של שר התשתיות עוזי לנדאו. סמכויותיו של השר ארדן מוגבלות, אך את עבודתו הוא מבצע נאמנה ומחפש דרכים במישור הפולטי לאזן את סמכויות משרד התשתיות בתחום האנרגיה. הקמת ועדת השרים לקידום אנרגיות מתחדשות בראשות ראש הממשלה עליה החליטה הממשלה אתמול, תיצור גשר בין משרדי הממשלה השונים המייצגים כל אחד את האינטרס הצר שלו, תאפשר לממש את הבטחת הנשיא פרס להפחתת גזי חממה, ותספק יעדים לצוות הישומי בראשות חיים שני מנכ"ל האוצר שירכז את הטיפול בנושא הפחתת גזי החממה בישראל

דרוש רגולטור לשוק האנרגיה הירוקה

האירועים האחרונים במסדרונות רשות החשמל וחברת החשמל מוכיחים כי המערכת עובדת בשיטה בלתי מקצועית בעליל. הרוחות נרגעו מעט וכולם מצפים למכסה חדשה שתיתן לחברות הסולאריות מעט אויר לנשימה. אך המשקיעים הגדולים וקרנות ההון מחפשים להשקיע במדינות בהם קיימים תמריצים אפקטיביים יותר להשקעה באנרגיה מתחדשת, או בלשונו של ד"ר יום טוב סמיה מנכ"ל החברה לישראל בפאנל השקעות ירוקות "אם לא תהיה מכסה אני אייצר את החשמל באירופה, אני לא אשקיע כאן, הנה עוד ארבעים מיליון דולר שיוצאים מישראל". בקהל הייתה שתיקה אילמת כמעט.

ההתנהלות בנושא הרגולציה להקמת מערכות סולאריות הובילה לטלטלה העזה והמזיקה של הפסקת המכסות ללא התראה מראש. הודעת חברת החשמל השביתה למעשה את השוק הסולארי והצליחה ליצור סדקים בשוק האנרגיה המתחדשת, לא ייתכן שחברת החשמל תעצור את השוק ותותיר יזמים עם המכנסיים למטה. איגוד חברות האנרגיה המתחדשת מבין שהוא בסוג של מלחמה על עתיד השוק הסולארי והתמריצים המבטיחים את המשך קיומו של השוק בפועל.

קביעת התמריצים צריכה לתגמל בצורה ברורה את החברות והלקוחות, הממונה על הרגולציה חייב להבטיח את הפריחה של השוק כדי שנוכל כולנו להביט אל הצד הבהיר של השמש ולפעול להגשמת חזונו של דוד בן גוריון אותו טרם השכלנו לבצע.