על רקע המשבר בשוק האנרגיה הסולארית בעקבות הודעת חברת החשמל על סיום המכסות להתקנת מערכות סולאריות, נערך היום כנס עסקים משקיעים ירוק בפתח תקווה ובו התקיים פאנל אנרגיה ירוקה בהשתתפות בכירי התעשייה הסולארית וארגוני האנרגיה הירוקה.

בפאנל השתתפו:
אסי שלגי – מנכ"ל Global Energy
עמיר מקוב – יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה
יוגב גברי – מנכ"ל פז סולאר
ארז סופר – סמנכ"ל תפעול ופיתוח ג'ינרגיה
משה אביחי – מנכ"ל Smart save

מנחה הפאנל – עו"ד איתן פרנס – יו"ר איגוד החברות לאנרגיה מתחדשת

עד כמה אנרגיות מתחדשות יכולות להתחרות ביעילות באנרגיה ממקורות קונבנציונלים?

אסי שלגי – מנכ"ל חברת Global Energy

הנושא הסולארי: אני מבין את ההתלהבות של המשקיעים, היוזמה של הממשלה הניחה 3 מיליארד שקל על השולחן וכולם רצים להרים אותם. אני חושב שאם המדינה תמתין עוד 3-4 שנים כדי שהמחירים ירדו זה יהיה חכם.

אנו צריכים לבדוק האם יש טכנולוגיות שיכולות להתחרות ביעילות בנפט. אני אומר שיש. גם בישראל יש חברות שמפתחות תחליפים ירוקים וזולים לנפט והממשלה צריכה לעודד יותר מחקר ופיתוח בתחום, ישראל יכולה להיות מובילה עולמית בתחומים אלו במקום לרוץ לקנות מערכות סולאריות מסין ומגרמניה.

Global Energy מיישמת טכנולוגיה גרמנית, אנחנו לוקחים פסולת עירונית רטובה ובתהליך קטילטי ללא פליטות וזיהוםהופכים אותה לסולר לסולר לתחבורה. אנו יכולים להתחרות עם חבית של 40 דולר. זהו פיתרון שכל שאר הפתרונות מחווירים לידם. הטכנולוגיה עדיין בפיתוח ואיננה מוכחת עדיין בקנה מידה רחב אבל כבר תופסת תשומת לב עולמית. מהזבל של גוש דן ניתן ליצר 15% מתצרוכת הדלק של המדינה.

במהלך השנים נוצר בישראל סל מאוזן של צריכת אנרגיה. סל הדלקים של 50% פחם ו-50% מגז טבעי הוא סל הגיוני ומתקדם יותר מרוב העולם, בישראל קיימים מוחות וחברות פיתוח שיכולות להביא את המוצרים הפוטוולטאים לתפוקה המתחרה במחיר החשמל מפחם. צריך למצוא אותן ולטפח אותן, כדי שהשוק הסולארי בישראל ירד משולחן הניתוחים.

האם האנרגיה המתחדשת צריכה להימדד באותם מרכיבים של אנרגיה רגילה או במשקפיים אחרות כאנרגיה מסוג אחר?

יוגב גברי – מנכ"ל פז סולאר

אנרגיה ירוקה צריכה להישפט לפי אותם קריטריונים אך זה יקח מספר שנים. יש לא מעט מיזמים ופיתוחים שאנו כמדינה צריכים להשקיע בהם. וללא תמריצי עידוד זה באמת לא כדאי היום, אך ברגע שנותנים תעריפים כאלה, זורם לתחום יותר כסף והתחום מסוגל להתפתח. לגבי ההיבט האנושי, השוק בארץ קיבל מכה בשבועיים האחרונים. השוק נעצר באופן חד צדדי בעקבות הודעת חברת החשמל והרבה אנשים נפגעים. אנרגיה סולארית היא התפתחות טבעית של החברה ואנו ממתינים לתערפים ורגולציות חדשות כדי להתקדם עוד בכיוון זה. הממשלה עומדת בפני שאלות קשות והמדינה צריכה לייצר אופק, להגדיר יעדים ולעמוד בהם.

איך זה לעבוד בשוק שנולד מתוך רגולציה שהסתיימה ולא ברור לאן היא הולכת?

ארז סופר – סמנכ"ל תפעול ופיתוח ג'ינרגיה

הכל תלוי ברגולציה, כרגע החברות הסולאריות נשארו תלויות באויר, ההתייחסות לנושא צריכה להיות ברמת המאקרו. צריך לברך על מי שהחליט להניע את השוק הסולארי, השוק צמח וצומח ויש בעיות, אבל הוא קיים. צריך לתת כמובן במה גם לטכנולוגיות אחרות, אבל השוק הפוטוולטאי כבר מפותח בעולם ולכן קל להטמיע אותו. לשוק הצומח יש יתרונות יחסיים גם לענפים אחרים של המשק שנושקים אליו. ברגע שיש תנועה, כדאי למשקיעים להשקיע בפיתוח, וזה מזרז עוד יותר את השוק.

עניין הרגולציה לא קל, אבל זה סימפטום  של השוק הישראלי שיש החלטה אבל הרגולציה לא עקבית. מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שזה קשה מאד, מי שדחף את השוק הן החברות עצמן. והמעורבות של כמה רשויות ומשרדים בנושא לא מאפשרת גמישות.

נושא המתקנים הסולאריים הבינוניום בדיונים כבר מעל שנה ואין מדיניות ברורה עדיין. צריכה להיות מדיניות כוללת לחברות כמונו עם מכסות או תוכניות לטווח של 20 שנה. התהליך הרגולטורי צריך להיות יותר יעיל,  תהליך האישור למערכות קטנות ביתיות צריך להיות דומה להתקנת דוד שמש, אין שום הבדל. אם רוצים שהציבור, האדם הפרטי, ייכנס לשוק, צריך לתת לו את כל האינפורמציה והכלים.

מילה לגבי הפן האנושי – יש מדינות שהכלכלה שלהם צמחה מאד רק בגלל התעשייה הזו. וזה יכול לקרות גם כאן באמצעות מו"פ, אבל בשביל מו"פ צריך שיהיה קודם כל שוק, וכרגע הכל עומד במקום.

איך צריך לעבוד המודל הישראלי בשוק החיסכון האנרגטי?

משה אביחי – מנכ"ל Smart save

הנושא שהוא ליבו של הכנס זה הרציונל הכלכלי בכל סוג של מיזם. אנו מגיעים ללקוחות העסקיים במטרה להפחית בכמויות החשמל של החברה, ואין חברה בישראל שלא יכולה לחסוך לפחות 20% מתצרוכת החשמל שלה. אם ארגונים לוקחים את הנושא כמקור רווח, יש כאן ביזבוז אדיר. אני מרגיש כי יש בממשלה תזוזה מאד חזקה קדימה. משרד התשתיות פועל חזק מאד לעידוד כלים פיננסים בתחום.

אי אפשר לבוא עם פתרונות אלטרנטיביים בלי לשמור על תרבות של צריכה נכונה.
בהקשר של סמארט, אנו מגיעים לצרכנים גדולים. אחד משלושת חברות הסלולר במדינה, צרכן בינוני מינוס צורך כ-10 מיליון שקלים בשנה. ללקוח כזה אפשר לחסוך כ-5-6 מיליון שקלים בשנה. אוסם, תנובה, שטראוס, סדרי גודל משמעותיים מאד.

למדינת ישראל יש פוטנציאל חיסכון של 1200 מגהוואט, נגיש, קיים. לא ירחק היום שבו יטילו את התקנות שיהיו איתן הסאנקציות שיגיעו לכל ארגון בעוד כמה שנים ויגרמו להן לשנות הרגלים ולחברות חדשות להיבנות יותר נכון.

בהיבט ההתייעלות והחיסכון, מה המסר שהמדינה מעבירה עם הרגולציה והתוכניות הלא ברורות?

אסי שלגי

בראייה של המשרדים לאורך השנים יש תפיסת עולם שלא מיושמת מספיק. יש פוטנציאל חיסכון אדיר שלא מיושם. אפשר לגלח את הפיק באלפי מגהוואטים

מהיבט המימון, איך מסתכלים הגופים המממנים על הבעיה הנוכחית?

היתרון הגדול באנרגיה סולארית היא שהיא עיסקה בטוחה, כמעט כמו אג"ח, אפשר לחזות צפי הכנסות לאורך שנים. השאלה שהבנקים מתמודדים איתה היא למי לתת את המימון ולמי לא.
הבנקים בודקים איזה מערכות לממן ואיזה לא מהצד הטכני ומי האנשים העומדים מאחורי הפרויקט ומה הביטחונות שהוא יכול לתת.
הבנקים הגיבו יחסית בסדר בהובלת בנק הפועלים והבנקים האחרים יישרו קו.

ארז

קרו בשוק דברים טובים אך גם פחות טובים. כל מה שקשור בטיפול בלקוח והשירות והאיכות נזרק הצידה והיתה תחרות מחירים, כולם רצו באמוק. לבנקים אין בעיה לתת מימון אם החברה רצינית ומוכיחה את עצמה. הבנקים קצת חששו וחוששים בגלל הרגולציה. בנקים הקימו מודלים עסקיים משלהם ובדקו את החזר ההשקעה ולא סומכים יותר על ההצעות של החברות.
אני חושש שיש לקוחות שימצאו את עצמם בבעיה להחזיר כסף אם המערכות לא נבנו כמו שצריך והמערכות יעשו בעיות בעוד 10-15 שנה. אנו בגינרגיה מקפידים מאד על המערכות כדי שגם הלקוחות וגם הבנקים יסמכו עלינו.
הבנקים והלקוחות מבינים היום שיש חברות מובילות.
השירות והתחזוקה נדחקו לשוליים ואסור לזלזל בזה. ההקמה חשובה אך חשוב מאד שירות ותחזוקה רציניים.

יוגב
איך צרכנים רואים את השוק הפוטוולטאי, איכות, דברים אחרים?
אין תשובה חד משמעית, הצרכנים מגוונים. הרבה מהלקוחות הם מהמגזר החקלאי והם פחות רגישים לצד האיכותי ויותר למחיר.
כשלקוח בא לבצע עיסקה ארוכת טווח, הדבר הראשון שצריך לבדוק זה איכות החלקים והחברה. התקנה טובה תייצר יותר חשמל.
הדבר השני הוא הרציפות לאורך שנים, בחוזה ל20 שנה חברה יכולה בקלות ליפול והיכולת לרציפות ואיכות התקנה הוא חשוב מאד.