בלעדי למערכת תשתיות                                                                                                                       צילום – יניב פילדסט

במרכז הכנסים קסנאדו בפתח תקווה נערך היום כנס הכנס השנתי לכלכלה ירוקה – עסקים משקיעים ירוק בהפקת מידע כנסים ובו השתתפו בכירי התעשייה הסולארית וארגוני האנרגיה הירוקה. בכנס נאם שר התשתיות, עוזי לנדאו, על אנרגיה סולארית, ביטחון אנרגטי, והראש היהודי שממציא לנו פטנטים ונתקל בקשיי מימון ובירוקרטיה ישראלית בדרך למימוש הרעיון.

בטר פלייס והביטחון האנרגטי

למדינת ישראל אין מקורות אנרגיה משל עצמה, וכדי להשיג ביטחון אנרגטי צריך להשתמש במקורות כמו פחם ואנרגיה גרעינית, ביטחון אנרגטי אומר שיש לך מקורות שאתה יודע שהם לא יתבלו, לא יתקלקלו ויגרמו לתעשייה להייעצר לזמן רב. בישראל הקושי הזה רב והאתגר שלנו גדול עוד יותר.

כדי לשמר ולהעצים את רמת החיים יש להקפיד ולשים לב איך מצמצמים את הנזק ושומרים על הסביבה. צריך לנצל את המצב ולהשתמש בו כהזדמנות כלכלית, שתקדם את ישראל בעזרת ידע ובעזרת המצאות. הזדמן לי אתמול לבקר בבטר פלייס. הפרוייקט הזה יפייפה, טרם למדתי את כל הנושא אבל קיבלתי תשובות מצויינות לשאלות שהיו לי. אחד הדברים שעניינו אותי בפרוייקט היה שאם יש צי גדול של מכוניות עם בטריה וכולן מחוברות לרשת ונטענות בזמנים שמתאימים לרשת, אם קורה מצב שנופלת תחנת כוח, הרשת יכולה לקבל את החשמל שלה מהבטריות במכוניות העומדות באותו זמן.

זה מסוג ההמצאות שמתרוצצות בראש היהודי. כדי להתגבר על הצרכים של מדינת ישראל, הראש היהודי צריך להמציא פטנטים ודרושות השקעות ניכרות במחקר ופיתוח. לפני חודש וחצי היה לי הכבוד להיות נוכח בתערוכת ווטק ושם רואים שמאות חברות עולמיות באות לישראל למצוא פתרונות וידע ויכולת בתחום המים.

ישראל במקום הראשון בהתפלת מים

ישראל היא מוקד חשוב בתחום התפלת המים. לא רק בתחומי ההתפלה אלא גם בתחום איכות מים, בטחון, מניעת דליפות מים, לישראל שם שהולך לפניה. מתקני ההתפלה הגדולים ביותר בעולם נמצאים בישראל. בישראל כ-170 מיליון קוב מים מותפלים ממי ים וממים מליחים, כמות הגשם שירדה בשנת הבצורת היתה בערך מיליון קוב, ובשנה רגילה יורדים כמיליון וארבע מאות קוב מי גשמים. בקרוב יחנך מתקן נוסף בחדרה שיתפיל 120 מיליון קוב בשנה ויחנכו שני מתקנים נוספים שיביאו אותנו לסך של 600 מיליון קוב בעוד שלוש או ארבע שנים.

בעוד עשר שנים סביר שרוב המים שנקבל בבית יהיו מים מותפלים. זה אומר שבמקום להזרים מים מהצפון דרומה, המים ינועו מהמערב למזרח. ישראל מבצעת פעילות ניכרת גם בניקוי מים וטיהור מי ביוב.

לפני מספר חודשים התפרסם דוח של האו"ם שקבע כי ישראל במקום הראשון בהתפלת מים בעולם, כ-70% ממי הביוב של ישראל מטוהרים, 90% מהם מיועדים לחקלאות. המדינה הבאה אחרי ישראל היא ספרד עם כ-19%. בתחום הזה יש לנו מקום של כבוד.

בעיית המכסות לאנרגיה סולארית

גם בתחום האנרגיה יש לנו מקום של כבוד, דוד השמש שנמצא על הגג. אם נדבר על התחום המדובר יותר עכשיו, החשמל הפוטוולטאי, כאן ישנה בעיה אחרת והיא בעיה של סובסידיה ניכרת ביותר, והמדינה משלמת על כיסוי הגגות האלה. וכאן נצטרך למצוא שביל של זהב די בקרוב שיאפשר המשך כיסוי הגגות במתקנים פוטוולטאים עד 5 מגהוואט, ובמרץ אמור להסתיים מכרז של תחנת כוח תרמו סולארית בהספק של 120 מגהוואט.

קושי אחד שנצטרך לתת לו פיתרון הוא שהפנאלים הפוטוולטאים אינם מיוצרים בישראל ונצטרך למצוא דרך לייצר אנרגיה סולארית שהיא גם ירוקה וגם מיוצרת בישראל. ישנם שני פרויקטים שרצים עכשיו בארץ בנושא הזה, אחד של זנית סולאר בטכנולוגיה פוטוולטאית מרוכזת בחווה ביבנה שעושה פרוייקט יפהפה, והשני הוא דב רביב שעושה פרויקט משלו בטכנולוגיה דומה אבל קצת שונה, צריך שרבים יצטרפו ויקפצו על העגלה הזו.

היכן נמצאת הממשלה בתחום הזה?

אם נתבונן בכל השלבים משלב הרעיון ועד ההשקה, הממשלה נמצאת בשלב הראשון, שלב המחקר ושיתופי הפעולה עם חברות מחו"ל ואוניברסיטאות וגם בשלב האחרון של המכירה. מדינת ישראל משלמת סכומים נכבדים מאד ההופכים את ההתפלה של המים והאנרגיה הסולארית למסחרי. בשלב של בחינת ההיתכנות הטכנולוגית ביחד עם הוכחת הרווחיות, בשלבים אלו הנקראים רגעי הצלמוות שבהם הממשלה לא מעורבת, ושם לצערי הרב המגזר הפרטי והעסקי אינו לוקח היום את הסיכונים הדרושים להביא להצלחות של פרויקטים מהסוג הזה.

על יזמות ואקזיט בקלינטק

לפני שבועיים בפגישה עם לשכת המסחר בארה"ב נאמר לי שישנה כיום נטייה גורפת לא לקחת סיכונים בפרוייקטים גדולים וזה בניגוד לשנות ה-60 בהם נעשה הפרויקט של הנחיתה על הירח למשל שבו נלקחו סיכונים רבים. ישראל לא יכולה לממן פרויקטים של 100 מיליון דולר בפיילוט או פרויקט בטא וגם להחליט בסוף מי יחיה ומי ימות ומי המנצח, זה תחום לא קל ובו עוסק המדען הראשי עם תקציבים גדולים ביותר עם כל הבעיתיות שיש בזה.

מילה אחרונה לגבי האקזיטים הרבים, הקלינטק בניגוד להייטק דורש זמן ניכר של פיתוח ודורש סבלנות, זה לא קורה מייד. צריך להיכנס לתחום חשוב ולמצוא רעיונות ולייצא אותם גם בתחום הקלינטק כמו בהייטק.

בוקי אורן אומר דבר פשוט, ישראל היא בית ייצור של רעיונות וחדשנות ומכאן יוצאים רעיונות לעולם. מה שמקשה להוציא את הרעיונות היא הגישה למצוא סוכן במקום אחר או אקזיט. הגישה צריכה להיות שונה, למצוא שותף אסטרטגי ולא למכור. הקושי נובע מכך שקשה לייצא דבר חדש ורעיון חדשני גם בארץ ובוודאי בחו"ל. מוכרחים מישהו בקצה השני של האוקיינוס שישקיע ויהיה מחוייב יחד עם היזם הישראלי לפתח ולהריץ את המוצר.

מאחל למשתתפים את קידום התעשייה והצלחתה. משרד התשתיות יתן את הסיוע ככל שנוכל