בעקבות הרגולציה הצפויה בתחום ייעוד הקרקעות להקמת תחנות כח סולאריות, זינקו מחירי הקרקעות בנגב. יזמים זריזים מנצלים את ההזדמנות לרכווש קרקעות בהיקף נרחב שעשויות להניב להם רווחים נאים כאשר יפורסמו ההסדרים החדשים. והקמת תחנות הכח צפויה להביא פריחה כלכלית לאיזור. פגשנו את ראש מועצת רמת הנגב – שמוליק קרישמן, ראש המועצה האיזורית רמת הנגב ויו"ר המועצות המקומיות בישראל.

אלו שינויים הולך הנגב לעבור לפי דעתך בתחום הסולארי?

"אני מאמין גדול בנושא של אנרגיה סולארית. מזה 6-7 שנים הערכתי שזה הולך להיות המנוע הכלכלי הבא שיפתח את הנגב. ראיתי בזה מנוף. לפני שש שנים אישרתי קרוב ל- 6000 דונם לתחנה סולארית של 250 מגהוואט כדי שתחנה סולארית שתיבנה תהיה באיזור אשלים ולשמחתי אני מקווה מאד שאחרי שהחשב הכללי והמשרד לתשתיות לאומיות יאשרו את אותו מכרז מפורסם, עומד היום לרשותם 10000 דונם באיזור אשלים להקמת התחנה".

"איזור שמאד מתפתח בנושא של אנרגיה סולארית הוא איזור חבל אילות והערבה הדרומית, התחנה בתמנע שאמורה לקום, סומנו מספר שטחים בנגב, אחד מהם סמוך לעיר הבהדים להקמת תחנה של 100 מגהוואט, בדימונה הוכשר שטח נוסף, כמובן שצריך לעשות לשטחים שינוי ייעוד וצריך לעשות את כל ההתאמות. ברמת הנגב עצמה נתתי כבר הנחייה לעשות תכנון לשינוי ייעוד לתחנה שבאיזור צומת הנגב. החשיבות שלה היא הקירבה לתחנת ההדרכה שמוקמת כיום בצומת הנגב".

"במקביל אנו עובדים על מה שכבר ניתן לעשות שזה תחנות זעירות של 50 קילוואט ומהר. מי שמופקד כרגע על התוכנית הוא בחור בשם ארן דורון שאני אמרתי לו "אני בוחן אותך לא במילים אלא בכמה קילוואטים מצטרפים ברמת הנגב". יש לנו היום 250 קו"ש מותקנים ויש 250 קו"ש שיצטרפו כבר בטווח הקרוב. אנחנו מלווים עשרות יזמים שרוצים להקים תחנות קטנות של עד 5 מגהוואט בשטח".

"משהו כללי שצריך להבין אותו – הנגב הוא המקום המתאים ביותר להפקת אנרגיה סולארית. יש שמש כמעט כל השנה ומעט מאד ימים הם מעוננים, וישנם שטחים גדולים שאפשר לנצל, במשך השנים יפתחו תאים שהתפוקה שלהם יותר גבוהה והשטח שהם תופסים יותר קטן. אך צריך להבין שאלו תהליכים וצריך להבין שהשוק הזה עובר כל הזמן שינויים. מחודש לחודש ניתן לראות את השינויים שעוברת המערכת הזו של אנרגיה סולארית".

"יש דבר חשוב נוסף שצריך לראות בשמש. השמש היא ידידותית, לא חברה בארגון הנפט העולמי, לא תלויה במדינות עוינות, לא מממנת את הטרור וחבל שלא נשתמש בה ונעשה כאן שינוי. דבר לא פחות חשוב, יצירת אנרגיה חלופית היא לא רק מנוף כלכלי אלא גם שומרת על כדור הארץ והעמידה של מדינת ישראל ביעדים שהיא קבעה להקטנת כמות גזי החממה"

אתה חושב שבן גוריון התכוון לשימוש באנרגיה סולארית כאשר הוא אמר שצריך להפריח את השממה?

"אחד הדברים המדהימים אצל בן גוריון, ואני מדבר לא פעם עם שמעון פרס שהתחנך על ברכיו, זה שבן גוריון ראה 50 שנה קדימה דברים שאנשים אחרים לא ראו. אני משוכנע שבן גוריון הבין את המשמעות של אנרגיה, הוא ראה את זה, עסק בזה ואני משוכנע שהוא חשב על הנגב כמרכז עולמי של אנרגיה סולארית".

"נכון להיום, עם כל הדיבורים של השר עוזי לנדאו והשר אלי ישי הרגולציה שבאה לידי ביטוי פעם אחת בתמ"א 10 ובועדת ההיגוי של שליין שעד היום לא התקדמה ובמקביל במנהל מקרקעי ישראל שעושה הכל על מנת לא להקים, אני חושש שבעוד שלוש שנים יצטרכו להקים ועדת חקירה כמו בנושא המים למה מדינת ישראל לא עומדת בהתחייבויות הבינלאומיות לגבי אנרגיה חלופית".

"אני מציע לשרים וכתבתי גם מכתב בנושא לנתניהו – אחד, אני חושב שראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה צריך להוביל את העניין, זה נראה לי פרויקט מספיק חשוב. אני לא רואה את משרד התשתיות עושה עבודה אמיתית כי זה באמת לא תלוי בו. יש שלושה גופים מרכזיים, רשות החשמל, מנהל התכנון במשרד הפנים, משרד מקרקעי ישראל של משרד השיכון ומשרד האוצר".

"משרד התשתיות הלאומיות עם כל הכבוד גם לעוזי לנדאו מצד אחד וגם לשאול צמח מצד שני הם לא שחקנים בעניין, אין להם סמכות ואין להם מנדט ולפיכך אם רוצים שבאמת זה יקרה אז צריך לנער את כולם ולהתחיל לעבוד, אחרת שום דבר לא יקרה."

איפה אתה חושב שזה תקוע לדעתך? אתה יודע שראש מינהל החשמל במשרד התשתיות התפטר?

"תראה, זה תקוע לפי דעתי במקום שבו הרגולציה כמו בהרבה מקרים פוגעת בכל יזם היום שרוצה להקים מיזם שקשור באנרגיה חלופית. היא בולמת את היוזמה, היא מעכבת את התכנון. היום אתה לא מסוגל להקים תחנות של עד 5 מגהוואט שהשוק מחפש אותו בלי שתיקח שטח ותעשה שינוי ייעוד מחקלאות לתעשייה או למתקנים הנדסיים. תפשטו את העניין. תנו ליזמים הזדמנות".

"לשוק החופשי יש היום את הכסף, יש את הטכנולוגיה, תנו להם לעבוד. רק הבוקר דיברתי עם שמאי אסיף שמשום מה משהו עצר אותו מלהביא לאישור את הצעת תמ"א 10 או ועדת ההיגוי של שליין לאישור במועצה הארצית. הרבה מאד מאכרים מתעסקים עם זה. אני בא ואומר בואו נפשט תהליכים שלא נמצא את עצמינו במקומות שהזכרתי קודם".

"אני יכול להבטיח לך דבר אחד – ברמת הנגב אנחנו נמשיך לעשות, אבל נעשה את הדברים הקטנים – תחנות של 50 ק"ו. התחנה הגדולה, האוצר דוחה בעוד חודש ובעוד חודשיים את המכרז על 250 מגהוואט. אין לי ספק שכשהתחנה הזו תקום היא באמת תהווה מנוף כלכלי לאיזור. התעשייה הנלווית, העברת קו צינור של גז טבעי שצריכה להגיע לאיזור, פיתוח הכבישים, מקומות עבודה ותעסוקה זה פריחה של הנגב".

"הם כבר עולים. זה מדהים איך הדיבורים על מעבר מחנות צה"ל מצד אחד והנושא של חשמל סולארי מצד שני יוצרים ביקושים ועליות במחירי הנדל"ן למחירים שלא הכרתי בעבר".

למשל?

"אם בית של 200 מטר ליד קברו של בן גוריון היה עולה לפני שלוש שנים 50 אלף דולר, הוא מגיע היום לכ-300 אלף דולר. מה שמניע את זה כמו שאמרתי זה הנושא של מחנות צה"ל והאנרגיה הסולארית ואני מקווה שהראיון הבא לא יהיה למה זה לא קרה. אני לא מתכוון לתת לזה לא לקרות".

אילו כלים אתם נותנים ליזמים הקוראים את הכתבה הזו?

"דבר ראשון, כל יזם שמגיע אני לוקח ביד ומלווה אותו עד שהוא מגיע ליעד. הדבר השני והוא לא פחות משמעותי. אני קיבלתי החלטה שארנונה על שטחים או על גגות שיש בהם אנרגיה סולארית יהיו המינימום שהחוק מאפשר לי. אני מתכוון לקחת את המחיר הנמוך ביותר על מנת לעזור ליזמים בשנים הקרובות להיכנס לאנרגיה סולארית. ארנונה גבוהה יכולה להפיל הקמה של תחנה של 5 מגהוואט בכך שהיא פוגעת בכדאיות".

"אני אומר לעצמי ולראשי המועצות האיזוריות – הכסף מארנונה הוא לא הסיפור. הפיתוח שיביא איתו הסיפור הזה זה הכסף הגדול. תורידו ארנונה למינימום האפשרי בחוק. אמרתי את זה גם למשרד לתשתיות הלאומיות. אם הם מרוצים מההחלטה שלי לגבות מחיר שהוא כמעט 3 אגורות לדונם – זו הצלחה. זו תהיה המדיניות, להקל על היזמים ולתת להם להקים תחנות".

אתה מרגיש שאתה עושה היסטוריה?

"אנחנו מעצם זה שאנו יושבים בנגב אנחנו יום יום עושים היסטוריה. גם מפתחים את הנגב שזה משהו שבן גוריון רצה לעשות בנגב, והוא כל הזמן אמר לצעירים – צריך לבוא לנגב. אני אומר היום לצעירים – כדאי לבוא לנגב. הכדאיות נובעת מהמרחבים הפתוחים המשפיעם ישירות על איכות החיים ולכלכלה המתפתחת סביב אנרגיה חליפית ואנרגיה סולארית".