קונצרן אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, וקבוצת אלון שבשליטת דודי ויסמן, פירסמו בשבועות האחרונים מכרזים להתקנת מערכות סולאריות קטנות בשטחי הנכסים של החברות הבנות.

בשלב הראשון יבצעו הקבוצות פיילוט להתקנת מערכות סולאריות על גגות במוקדים שבהם צריכת החשמל גבוהה – דוגמת כמו המרכזים המסחריים שמפעילות הקבוצות תחת הרשתות שופרסל (אי.די.בי) ומגה (אלון). זאת, עד מיפוי כלל הפוטנציאל הטמון בפעילות הסולארית בנכסי הקבוצות (גגות ושטחי קרקע זמינים) בכוונת החברות להשתמש בחשמל המיוצר לצורכי המבנה המסוים שעליו הוצבו המתקנים, ואת העודפים למכור לרשת החשמל.

המכרזים שפירסמו שתי הקבוצות הם למתן שירותי תכנון, רכש והקמת המתקנים (EPC), וכן לתפעול ולתחזוקת המתקנים (O&M) למשך 25 שנה. החלטתם האסטרטגית של הקונצרנים להיכנס לייצור חשמל עצמי באנרגיה סולארית עשויה להביא לתנופה משמעותית גם בענף כולו. – שהיקף העסקות שבוצעו בו מאז היווסדו, בקיץ 2008, מוערך ב-350 מיליון שקל .לפי הערכות, היקף הגגות הזמינים להתקנה והקרקעות בייעוד תעשייה שברשות התאגידים יאפשרו בעתיד התקנת מערכות בהיקף של כמה מגה-ואט בהשקעה כוללת של מאות מיליוני שקלים.

ההחלטה לרכז את התקנת המערכות הסולאריות בנכסי החברות הבנות נועדה לייעל את הליכי הכניסה לתחום ייצור החשמל העצמי, אך גם למיצוי הפוטנציאל הכלכלי בו באמצעות הוזלת המערכות והשירותים השוטפים.

מעבר לייצור חשמל עצמי, למערכות הסולאריות יש גם יתרון עבור חברות התעשייה והקמעונות – הנחשבות לצרכניות חשמל גדולות: הן חשופות לפגעי אספקה ולשינויי תעריפים. רשת שופרסל לבדה, למשל, מוציאה מדי שנה כ-200 מיליון שקל בגין עלויות חשמל.

המגזר העסקי אחראי לכ-90% מההתקנות של מערכות סולריות

ב-1 ביולי 2008 פירסמה רשות החשמל את התקנות לייצור חשמל עצמי במתקנים סולאריים קטנים (עד 50 קילו-ואט) בטכנולוגיית P.V. תקנות אלה כללו תמריץ כספי (כיום 1.97 שקל לקווט"ש מיוצר) עבור מכירת החשמל לרשת החשמל, וכן התחייבות רכישה ל-20 שנה.

התקנת המערכות הסולאריות הקטנות צברה באחרונה תאוצה בקרב המגזר העסקי – שאחראי כיום לכ-90% מהעסקות בענף – והשאר לקוחות פרטיים. סך העסקות בענף מסתכם בכ-500 התקנות (בפועל ובהזמנות) בהיקף כולל של כ-350 מיליון שקל.

כ-200 מתקנים, בהיקף כולל של 4 מגה-ואט, כבר הותקנו בישראל וחוברו לרשת החשמל הארצית. ממוצע הייצור שלהם הוא 20 קילו-ואט למתקן. בנוסף, עד כה הוגשו בקשות לחיבורי רשת לכ-300 מתקנים נוספים בהיקף ייצור כולל של כ-14 מגה-ואט. כמעט כל המערכות האלה הוזמנו על ידי לקוחות עסקיים, בהיקף ייצור ממוצע של 40-50 קילו-ואט למערכת.

הגשת הבקשות לחיבורי המתקנים לרשת החשמל הואצה בעיקר בחודשים האחרונים, לאחר התאוששות המשק מהמשבר הכלכלי שהוא חווה מאז אוקטובר 2008. בנוסף, זכה הענף לזריקת מרץ בשל הוזלת המערכות בשנה החולפת, ולאחר הפתרון של בעיית מימון המערכות שאיפשר לשעבד את התמלוגים ממכירת החשמל לטובת הבנקים לצורך קבלת מימון מלא להקמת המתקן.

עם זאת, ההסדר המתמרץ בעבור המתקנים הקטנים הוגבל למכסה של 50 מגה-ואט, מתוכה 15 מגה-ואט משוריינים ללקוחות פרטיים. לפי הערכות, עד סוף 2010 תמוצה המכסה למגזר העסקי – ואז יידרשו משרדי התשתיות והאוצר לדון בסוגיית המשך המדיניות בענף.

היעד הבא: רגולציה למערכות בינוניות

היעד הבא שאליו נושא הענף הסולארי את עיניו הוא פרסום הרגולציה לייצור חשמל סולארי במערכות P.V. בינוניות (50 קילו-ואט עד 5 מגה-ואט). התקנת מערכות אלה דורשת אמנם השקעה גבוהה יותר (כ-5 מיליון דולר למגה-ואט מותקן), ובקרקע נרחבת (עד 100 דונם), אך מאפשרת רווח יזמי לא מבוטל. עד סוף השנה אמורה רשות החשמל לפרסם את התעריף המתמרץ להתקנת המערכות הבינוניות. בהליך השימוע הגיע היקף התמרוץ ל-1.58 שקל לקווט"ש מיוצר. בשבוע שעבר רמזו ברשות החשמל כי תעריף זה עשוי לרדת בשל הוזלת המערכות בעולם.

במקביל, נמשכים הניסיונות לפתור את החסמים שעומדים עדיין בפני יישום רגולציה זו. מדובר בניסיון של מינהל התכנון שבמשרד הפנים לחייב התקנת מערכות בינוניות בשינוי ייעוד הקרקע, וברישוי סטאטוטורי ממושך שיעוגן בתוכנית מתאר ארצית (תמ"א). בנוסף, עדיין לא נפתרה סופית סוגיית המימון הבנקאי, לאחר שהתברר כי אין גוף אחראי על שינוי הבעלות על המתקן הסולארי במהלך תקופת הליווי הפיננסי.

מכלל אנרגיה נמסר בתגובה כי: "במסגרת בחינת כניסת החברה לתחום, פנתה לעשרות חברות במשק, לקיבוצים ולמושבים, וכן למספר חברות בתוך אי.די.בי במטרה לבחון עבורן הקמת מערכות סולאריות קטנות".