למרות הצהרות הממשלה כי ב־2020 10% מתפוקת ייצור החשמל יגיע מאנרגיה מתחדשת, דו"ח חדש של מינהל התכנון במשרד הפנים מגלה כי רק ב־2013 תתאפשר לראשונה הקמת תחנות כח סולארית בשטחים פתוחים.

ישראל כידוע היא מדינה שטופת שמש, אך בשל מגבלות חוקתיות ותהליכי רגולציה אין עדיין אפשרות לנצל את הפוטנציאל של אנרגיה זו ע"י הקמת תחנות כח סולריות. דו"ח שנערך עבור ועדת עורכי תמ"א 10, תוכנית מתאר ארצית לתחנות כוח, חושף כי עקב תיקונים ותכנונים שונים הנדרשים בחוק, הקמת שדות סולאריים בשטחים פתוחים תתאפשר רק בעוד שלוש־ארבע שנים.

את הדו"ח, המשתרע על פני 40 עמודים, ערך מתכנן הות"ל (ועדת התשתיות הלאומיות), אפרים שליין. הדו"ח גובש במשך חצי שנה במינהל התכנון והיה אמור להיות מוגש למועצה הארצית לתכנון ולבנייה ב־13 באוקטובר. בינתיים נדחתה הישיבה ע"י שר הפנים אלי ישי עד להודעה חדשה.

עיקרי הדו"ח

העקרון הראשון הוא המלצה שלא לעודד יוזמות נוספות להקמת תחנות כוח תרמו־סולאריות עד שיקודמו הפרויקטים באשלים, בצומת הנגב, בדימונה ובתמנע – וזאת בניגוד לתוכנית משרד התשתיות להוצאת מכרזים מדי שנה להקמת שתי תחנות בהיקפים של מאות מגה־ואטים. העיקרון השני מדבר על מיצוי הפוטנציאל של הקמת קולטים על גגות בתים, לפני שמנצלים שטחים פתוחים. העיקרון השלישי קובע כי באף ייעוד קרקע אי אפשר להקים תחנה סולרית, ולכן נדרשת תוכנית לשינוי ייעוד. לסיכום, קובע הדו"ח כי יש לתקן את חוק התכנון והבנייה ואת תוכנית המתאר הארצית, עוד בטרם יוכלו היזמים להתחיל בתכנון תוכנית לשינוי ייעוד קרקע.

כך או כך, דרכם של היזמים עוד ארוכה: תיקון חוק התכנון והבנייה אורך כשנה, תכנון תוכנית לשינוי ייעוד עתיד לארוך עוד שנה וחצי, תיקון תוכנית מתאר ארצית עתיד לארוך שנה וחצי, והוצאת היתר בנייה אמורה לארוך שישה חודשים, כך שעד יחלו העבודות להקמת תחנת הכוח עצמה יחלפו שלוש־ארבע שנים.

דו"ח זה מבטא את עמדתו של מינהל התכנון, המעוניין להגן על השטחים הפתוחים ומתנגד לשימושים נרחבים בקרקע להקמת מתקני ייצור לאנרגיה סולארית. בישיבת ועדת העורכים האחרונה של תמ"א 10 הכריזה תמר כפיר, ראש אגף תכנון ארוך טווח במינהל התכנון, כי היא מתנגדת להסבה של שטחים חקלאיים ופתוחים למתקני ייצור סולריים, מאחר ומדובר במתקנים רחבי היקף בעלי תפוקה נמוכה, להם עוד השפעות על מקרקעין בשל הצורך להתחבר לרשת הולכה לחברת החשמל.

גם משרד החקלאות מתנגד

גישה זו מבוססת במידה רבה גם על עמדת משרד החקלאות. בכנס שערכה קבוצת משוב ב־24 בספטמבר, הודיעה נציגת המשרד רותי פרום כי בכוונת שר החקלאות לקצץ בחצי את מכסת השטחים החקלאיים שיוכלו לשמש לטובת מתקנים סולאריים. לפי הדו"ח, משרד החקלאות מתיר שימוש של 10% מקרקע חקלאית למיזם אנרגיה סולארית, עד מקסימום של 500 דונם. כמו כן, נכתב בדו"ח, ישנה עדיפות לשטחים חקלאיים הצמודים ליישוב, כך שתחנות כוח יוכלו לקום רק בצמוד למבנים קיימים.

אל מול דבריהן של כפיר ושל פרום, מונחת החלטת ממשלה מ־29 בינואר 2009. על פי ההחלטה, 10% מצורכי האנרגיה החשמלית של המדינה עד שנת 2020 יהיו מאנרגיות מתחדשות. יעד ביניים קובע ייצור של 5% כבר בשנת 2014. לאחרונה הודיע שר התמ"ת בנימין בן אליעזר על קידום יוזמה שהחל שר התמ"ת הקודם אלי ישי: ניצול קרקעות פנויות עבור הקמת חוות סולאריות. השר ישי עומד כיום בראש משרד הפנים ומינהל התכנון, ובידיו לשנות את המדיניות ולזרז את הקמת תחנות הכוח הסולאריות.

ממשרד החקלאות נמסר: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר, כשמו כן הוא, מקדם את ענפי החקלאות בישראל ואת פיתוח הכפר. לאור זאת, המשרד מעודד הקמת תחנות כוח סולאריות ביישובי הפריפריה, מתוך שמירה על איזון הולם עם ענפי החקלאות המספקים לתושבי ישראל מזון, ולתושבי הפריפריה פרנסה עיקרית. אם יעלה צורך לאומי להשתמש בקרקעות בהיקף העולה על 500 דונם ליישוב, יתקיים דיון פרטני על מקרים אלו". ממשרד הפנים נמסר: "השר ביקש להסיר את הנושא מסדר היום, כדי לבחון בכללו את המשך פעילותו במשרד התמ"ת".