מאת: יניב פילדסט – מערכת תשתיות

היום התקיימה ועידת כלכלה ירוקה במלון הילטון בתל אביב בה השתתפו בכירים מתעשיית הקלינטק בארץ ובעולם, נציגי חברות, אנשי תקשורת, והשר לאיכות הסביבה גלעד ארדן.

בפאנל שנערך היום – אנרגיה סולארית – מגמות, התפתחויות ותחזיות עתידיות הציגה מרים גואז, מנהלת מימון פרוייקטים בבנק הפועלים את מדיניות הבנק לגבי השקעות בתחום האנרגיה הסולארית. בהמשך למהלך רחב ההיקף לעידוד השימוש באנרגיה סולארית באמצעות חבילות מימון של הבנק תחת הסיסמא "תנו לשמש לעבוד בשבילכם"

איפה הולכת להיות הפריצה בתחום האנרגיה הסולארית בישראל ומתי?

"ישנם בארץ 3-4 גופים העוסקים ברגולציה וכתיבת התקנות בתחום האנרגיות הירוקות. בתחום הסולרי ניתן להתקדם במהירות מכיוון שאין תשומות וגורמים נוספים כגון דלק שנשרף, פחם או גז. השנה האחרונה היתה שנה קשה לכולם. לאחר שתוקנה התקנה לקבלת החזרים מחברת החשמל עבור ייצור חשמל נקי מאנרגיה סולארית באמצע 2008 כל הגורמים ניסו ללמוד בדיוק איך לעבוד והיו הרבה מאד בעיות וחוסר וודאות.

למדנו המון. אחד המכשולים הגדולים כיום זה הרגולציה בתחום התחנות הבינוניות והעובדה שאי אפשר עדיין לבנות את התחנות על גבי קרקעות. בתחנות גדולות הבעיה הרצינית היא העובדה שקשה מאד לאמוד את הסיכון. אמנם הטכנולוגיה קיימת כבר הרבה שנים, אך מעט פרוייקטים גדולים נעשו עד כה בעולם. אנו מאד מעוניינים בפרויקטים מסוג זה, גם תרמו-סולריות וגם פוטוולטאיות.

בעיה נוספת שקיימת היא התנהלות הבנק מול בנק ישראל. בנק ישראל מטיל מגבלות על מתן אשראי שנועדו לוודא שבנקים אינם נוטלים על עצמם סיכונים גבוהים מדי. הכנסות מפרוייקטים מסוג זה מגיעים מתשלומים של חברת החשמל על ייצור חשמל ולבנקים ישנה הגבלה על כמות הכסף שמותר לה להלוות ללקוחות ללא ביטחונות. בנק ישראל חייב להבין טוב יותר את השוק כדי שהוא יאפשר לתת הלוואות לפרוייקטים כאלו.

מה עם התעריף שישולם במערכות בינוניות? מה צריך להיות התעריף?

" צריך שהתעריך יהיה גבוה מספיק כך שיספק החזר השקעה בזמן אטרקטיבי למשקיעים כדי לעודד אותם להיכנס להשקעה. מדברים כרגע על 1.58 ש"ח לקו"ש, אבל כבר מדברים גם על הורדת התעריף, מה שבטוח, כל עוד זה לא מאושר, אין אפשרות להתקדם. היום אנשים רודפים אחרי הקיבוצים וחותמים איתם חוזים עתידיים לשימוש בשטחים. אני לא מבינה איך אפשר לחתום על חוזים לפני שיש אפילו תקנות שמאפשרות התקנות כאלה והקרקעות אינן מופשרות.

האם יש סיכוי שעד שנת 2020 10% מצריכת החשמל בישראל תסופק באמצעות אנרגיה ירוקה?

"אם פרוייקט אשלים יעבוד, זה יהיה פתח לעוד הרבה פרוייקטים גדולים. בקצב שהרגולציה מתקדמת… אני בספק."

בפאנל השתתפו גם אלון תמרי-  מנכ"ל חברת SolarPower וקובי דינר  – מנכ"ל חברת Snuday , חברות העוסקות בפיתוח והתקנת מערכות סולריות.

מתי נביט החוצה ונראה שכל הגגות מכוסים פנלים סולריים?

אלון תמרי – SolarPower
לפני 7 שנים ישבנו במשרדי הממשלה (2002) עם אנשי מפתח במשרד התשתיות ושאלנו מהי עמדת הממשלה לגבי אנרגיה ירוקה. התגובה היתה: "אתם באים מתחום ההיי-טק… למה לכם לעזוב את המקום החם והנעים הזה בשביל הרפתקה כזו?"

מה שחסר היום זו בעיקר רגולציה. התחילה תנועה בעקבות הרגולציה ב-2008 וזה מוכיח שרגולציה תעשה את ההבדל ותשנה לגמרי את אחוזי ייצור האנרגיה הירוקה בישראל.

האם יש מספיק קרקע למערכות סולריות בישראל שבה משאב הקרקע מוגבל?

קובי דינר – מנכ"ל Snuday
צריך קודם כל להתרכז בכל הגגות הפנויים. אם הרשות הציבורית לחשמל תכריז שאין הגבלה על גודל המערכות המותקנות על גגות זה יפתח את השוק ויאפשר הקמת מערכות גדולות בהרבה. אין שום סיבה שאפשר יהיה להקים 50kw אבל לא 1Mw על גג מספיק גדול.

אלון תמרי – מנכ"ל Solar Power
צריך להתחיל בגגות. צריך חזון, צריך להחליט מתי ואיפה ניתן יהיה להשתמש בקרקעות למערכות אנרגיה סולרית. החברות כולן רודפות כרגע אחרי הקיבוציםוהמושבים כדי לקבל זכויות לבניית מערכות.