נספח א – דוגמאות להיטל מערכת בעולם

התייעלות אנרגטית בישראל – דו"ח הפורום הישראלי לאנרגיה – נובמבר 2009

דוגמאות להיטל מערכת בעולם

היטל המערכת (System Benefits Charge) הינו תשלום הנוסף לצרכנים על כל קוט"ש נצרך. ההיטל מצטבר בקופה ייחודית המיועדת למימון פרויקטים של ניהול ביקושים, קידום אנרגיות מתחדשות, או סיוע במו"פ לתחומים אלו. הקופה מהווה קרן סגורה המאפשרת אך ורק מימון פעולות לניהול ביקושים והתייעלות אנרגטית לכל גוף במשק: ספקי החשמל, גופים פרטיים, או ממשלתיים.

מדינות רבות בעולם מיישמות היטל התייעלות אנרגטית במקום או בנוסף למימון תקציבי ולהכרה במסגרת התעריף בפעולות ספקי החשמל. בארה"ב, למשל, 22 מדינות מפעילות מדיניות של היטל מערכת 35 . הקרנות מנוהלות באופנים שונים, האחראי על חלוקת הכספים ועל המעקב אחר יישום התוכניות הוא לעתים הרגולטור, לעתים מועצה משותפת לבעלי העניין, או חברה ממשלתית ייעודית.

מודלים אפשריים

קליפורניה 36

עם השינוי המבני במשק החשמל ב 1996- הונחו ספקיות החשמל הפרטיות לאסוף "תשלום לתועלת הציבור" (public goods surcharge) עבור פרויקטים של התייעלות אנרגטית, אנרגיות מתחדשות, ומו"פ. התשלומים משתנים מספקית לספקית, וכן עם סוג הצרכן, אך בממוצע הסכום עומד על 0.16¢ לקוט"ש עבור קידום אנרגיות מתחדשות, 0.54¢ לקידום התייעלות אנרגטית וניהול עומסים, ו – 0.15¢ לקידום מו"פ – סה"כ 0.85¢ לקוט"ש המהווים 5.7% מתעריף החשמל העומד על כ 15¢- לקוט"ש 37.

הקרן לאנרגיות מתחדשות מנוהלת על ידי ה – California Energy Commission. הקרן מממנת יצרנים קיימים באנרגיות מתחדשות באמצעות תשלום על כל קוט"ש מיוצר, מממנת תוכניות לחינוך הציבור לקידום אנרגיות מתחדשות, ותומכת בהגדלת בסיס הייצור באמצעות החזרים על התקנת לוחות PV ביתיים, טורבינות רוח זעירות ותאי דלק. התשלום לקרן מתעדכן שנתית ע"פ הגידול במשק החשמל או הצמיחה בתמ"ג – הנמוך בין השנים.

הקרן להתייעלות אנרגטית מנוהלת על ידי ה – California Public Utilities Commission. כל שנה הקרן מאשרת לספקיות החשמל תוכניות התייעלות באזור השירות שלהן, כמו כן ישנן גם מספר תוכניות ברמת המדינה. הפרויקטים מכוונים לחיסכון מכסימלי בחשמל, אך חלק מיועד לתמיכה במשקי בית בעלי הכנסה נמוכה.

קרן מו"פ (Public Interest Energy Research, PIER) מעניקה כספים לפרויקטי מחקר בתחום ניהול הביקושים, טכנולוגיות ייצור מתקדמות, טכנולוגיות לאנרגיות מתחדשות, טכנולוגיות הולכה וחלוקה, תחבורה, ומחקר אקלים.

קונטיקט

עם השינויים המבניים ב 1998- הוקמה קרן עבור התייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות.

הקרן לאנרגיה מתחדשת (Connecticut Clean Energy Fund) מנוהלת על ידי הארגון Connecticut Innovations שהינו חצי ממשלתי – מועצת המנהלים מונה אנשי ממשל או אנשים מהתעשייה הממונים על ידי הממשל. על הרגולטור, Department of Public Utility Control, לאשר את תוכניות ההשקעה של הקרן. התשלום לקרן החל ב – 0.05¢ לקוט"ש ועלה עד 0.1¢ ב – 2004 (0.6% ממחיר החשמל העומד על כ 17¢- לקוט"ש).

הקרן להתייעלות אנרגטית (Connecticut Energy Efficiency Fund) ממומנת על ידי תשלום של 0.3¢ לקוט"ש הנגבה על ידי ספקיות החשמל ונשאר ברשותן. הספקיות מכינות תוכניות בעזרת Energy Conservation Management Board (גוף מדינתי). התוכניות מועברות לאישור הרגולטור, Connecticut Department of Public Utility Control, ולאחר האישור הספקיות מנהלות ומבצעות את התוכניות.

כפי שניתן לראות מהדוגמאות לעיל, התוספת בתעריף עומדת על מספר אחוזים בודדים. הקרנות מנוהלות במנגנונים שונים המותאמים למבנה הניהולי והפוליטי הרלוונטיים. בישראל ישנן מספר דוגמאות לקרנות ייעודיות, כדוגמת קרן המחצבות או קרן ההטמנה. מלימוד מודלים אלו אנו מסיקים כי הנהלת הקרן צריכה להקיף את בעלי העניין השונים בתחום (צרכנים, אזרחים, תעשייה, מסחר) וכן את משרדי הממשלה הרלוונטיים (תשתיות, סביבה, אוצר).

1. מבוא
2. תקציר מנהלים
3. רקע – התייעלות אנרגטית
4. מגמות עולמיות
5. חשיבות ההתייעלות האנרגטית בישראל
6. אמצעים להשגת התייעלות אנרגטית
7. דרכי היישום
8. מפעלי תעשיה וגופים הפועלים ליישום אמצעי התייעלות אנרגטית באופן עצמאי
9. מפעלי תעשיה וארגונים בינוניים
10. משקי בית וארגונים קטנים
11. חסמים ליישום – חסמים כלכליים, הוכחת ההתייעלות, אינטרסים מנוגדים
12. מימון ציבורי לפעולות להתייעלות אנרגטית בישראל
13. נספח א – דוגמאות להיטל מערכת בעולם
14. נספח ב' – הערכת ההשקעה הנדרשת לעידוד התייעלות אנרגטית במשק

.