תקציר מנהלים
התייעלות אנרגטית בישראל – דו"ח הפורום הישראלי לאנרגיה – נובמבר 2009
רמת החיים הגבוהה בעידן המודרני מתאפשרת בזכות האנרגיה הזולה והזמינה המופקת מדלקים מחצביים (פוסילים): נפט, פחם וגז טבעי. ואולם, לאחרונה גוברת המודעות להשפעות השליליות של השימוש בדלקים אלו על הסביבה, כמו גם ההכרה כי מדובר במשאבים מתכלים. בישראל, בה מתאפיין משק החשמל בגידול מתמשך בביקושים, ובקושי להקים תחנות כוח חדשות, חריפה הבעיה אף יותר. בנוסף, היכולת לייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים מוגבלת אף היא בישראל, בשל מחסור בקרקע. מכאן עולה כי על מדיניות הממשלה בפיתוח משק החשמל להתמקד בהפחתת הביקוש לחשמל ובפרט בקידום התייעלות אנרגטית. מבחינה טכנית, יש להתייחס להתייעלות אנרגטית כאל מקור אנרגיה לכל דבר שכן ההתייעלות האנרגטית מספקת באופן וירטואלי את האנרגיה הדרושה להפקת אותה התפוקה, במקום להגדיל את ייצור החשמל.
התייעלות אנרגטית ניתן להשיג בין היתר באמצעות הקטנת הבזבוז, שימוש במכשירי חשמל יעילים בניצול החשמל, שימוש באמצעים טכנולוגים לייעול הצריכה, והטמעת עקרונות שימור אנרגיה בתכנון, שיפוץ והקמת מבנים. חסם מרכזי ביישום התייעלות אנרגטית הוא הקצאת מימון ראשוני לרכישת והתקנת אמצעים אלו. חברות שירותי אנרגיה (ESCO) המתמחות במימון וניהול תהליכי התייעלות, מאפשרות לארגון לחצות את מחסום המימון בכך שהן משקיעות את ההון הדרוש ליישום האמצעים להתייעלות אנרגטית אצל לקוחותיהן, ומחזירות השקעה זו מתוך הרווחים הנובעים מהחסכון.
.
ניתן לאפיין שלושה מגזרים עיקריים בהם פועלים מודלים שונים ליישום התייעלות אנרגטית:
תעשייה ועסקים גדולים
בארגונים אלו פועלות לרוב מערכות ניהול ובקרה פנימיות, המאפשרות את זיהוי הצורך בהתייעלות אנרגטית. לארגונים אלו היכולת הלוגיסטית ליישם את האמצעים הדרושים להתייעלות תוך נשיאה בעלויות הנלוות. החסם העיקרי לקידום התייעלות אנרגטית במגזר זה היא הערכה נמוכה בקרב המנהלים ביחס לפוטנציאל החסכון הנובע מן ההתייעלות.
גופים עסקיים וחברות תעשייה מסדר גודל בינוני
גופים אלו חסרים לרוב את היכולת המקצועית לזהות פוטנציאל להתייעלות אנרגטית, וכמו כן, יכולתם לממן את תהליך היישום – מוגבלת. מאידך, צריכת האנרגיה באותם גופים גדולה די הצורך בכדי לאפשר רווח לחברות הפועלות במודל ESCO לספק פתרון לבעיית המימון והיישום כאחד. עומס הניהול השוטף במגזר זה גדול, ומשאבי הניהול אותם הם יכולים להקצות לטיפול בתחום זה מצומצמים ביותר ומהווים בכך חסם מרכזי ביישום התייעלות אנרגטית פנים-ארגונית. כמו כן, מודל חברות ה-ESCO אינו מוכר לרוב במגזר זה.
עסקים קטנים ומשקי בית
מגזר זה מתאפיין במספר צרכנים גדול, אשר צריכת החשמל של כל אחד מהם אינה גבוהה די הצורך בכדי שיוכלו להעזר במודל ה-ESCO לפיכך, חברות אלו נמנעות מלפעול במגזר זה. חוסר מודעות וקשיי מימון מהווים גם הם חסמים בשוק זה.
לפיכך, יצירת "שוק" להתייעלות אנרגטית מחייבת התערבות חיצונית בדמות מימון ציבורי, לדוגמא לצורך קידום פעילות חברות ה-ESCO בקרב עסקים ומפעלי תעשייה בינוניים, או מימון פעולות התייעלות במשקי הבית, מקום בו שאר אפשרויות המימון נכשלות.
.
מימון ציבורי לפעולות התייעלות ניתן להשיג על ידי:
- שיפוי ספקי החשמל על השקעות בפרויקטים להתייעלות בקרב לקוחותיהם. ספק החשמל הינו גוף מקצועי המכיר את אפשרויות ההתייעלות בקרב לקוחותיו, והוא בעל נגישות גבוהה לכל צרכן וצרכן, כולל לנתוני צריכת החשמל.
- גביית היטל קבוע מכלל צרכנים החשמל, אשר יופנה לקופה ציבורית ייעודית שתשמש למימון פרויקטי התייעלות. נדרשת כאן בקרה הדוקה על פעילות הקרן על מנת לוודא כי הכספים שנגבו אכן משמשים למימון התייעלות אנרגטית ומשרתים את כלל ציבור הצרכנים.
- אפשרות מימון שלישית הינה באמצעות תקציב המדינה, או הטבות מס שונות.
.
שילוב אמצעי מימון אלו מקובל במדינות רבות, אך יש היגיון כלכלי בשימוש בשני האופנים הראשונים שצוינו, בהם צרכני החשמל הם המממנים את תוכניות ההתייעלות ולא כלל ציבור משלמי המיסים. יתרון נוסף נובע מכך שהעלאת התעריף לצרכנים מהווה סיגנל מחירים הגורם לירידה בביקוש. יש לציין כי אף שנצפית עלייה ראשונית בתעריפי החשמל בשל הוספת ההיטל, הרי שבטווח הארוך נרשמת אצל הצרכנים ירידה בתשלומי חשבון החשמל. זאת, תודות להפחתת הצריכה באמצעות אותם פרויקטים של התייעלות.
בנייר זה, מציג הפורום הישראלי לאנרגיה את מסקנותיו וממצאיו לגבי קידום יעילות אנרגטית בישראל. הנייר הוא פרי עבודה של למעלה משנה של מחקר ומפגשים עם גורמים רבים במשק החשמל. במסקנותינו, אנו ממליצים להקים קרן ייעודית לנושא התייעלות אנרגטית, שלטובתה יוטל היטל בסך של 1.1% מחשבון החשמל.
- מבוא
- תקציר מנהלים
- רקע – התייעלות אנרגטית
- מגמות עולמיות
- חשיבות ההתייעלות האנרגטית בישראל
- אמצעים להשגת התייעלות אנרגטית
- דרכי היישום
- מפעלי תעשיה וגופים הפועלים ליישום אמצעי התייעלות אנרגטית באופן עצמאי
- מפעלי תעשיה וארגונים בינוניים
- משקי בית וארגונים קטנים
- חסמים ליישום – חסמים כלכליים, הוכחת ההתייעלות, אינטרסים מנוגדים
- מימון ציבורי לפעולות להתייעלות אנרגטית בישראל
- נספח א – דוגמאות להיטל מערכת בעולם
- נספח ב' – הערכת ההשקעה הנדרשת לעידוד התייעלות אנרגטית במשק
.
