חשיבות ההתייעלות האנרגטית בישראל
התייעלות אנרגטית בישראל – דו"ח הפורום הישראלי לאנרגיה – נובמבר 2009
משק החשמל של ישראל מצוי במשבר מתמשך, עת הביקוש לחשמל מאיים להדביק את ההיצע. גידול האוכלוסין המהיר, העלייה ברמת החיים והצמיחה הכלכלית בעשורים האחרונים, הביאו לגידול מתמיד בצריכת החשמל. במקביל, לא הוקמו בשנים האחרונות תחנות כוח חדשות בהיקף הנדרש לענות על ביקוש זה, וקיים חשש של ממש ליציבות משק החשמל. תלותו של המשק המודרני בחשמל הינה קריטית, ולפיכך, להפרעות באספקת החשמל עלות כלכלית וחברתית גבוהה בשל הפגיעה בייצור התעשייתי ובמסחר .8 ואולם, להרחבת כושר הייצור על מנת לעמוד בביקוש הגדל לחשמל, באמצעות הקמת תחנות כוח נוספות, עלות סביבתית וכלכלית גבוהה; לדוגמה, בהקצאת משאבי קרקע, בזיהום האוויר, בהגדלת פליטות גזי החממה, ובעלויות רכישת דלקים מיובאים וגיוס הון 9. הקצאת קרקע להקמת תחנות כוח הינה מגבלה חמורה במיוחד בישראל שכן במדינתנו הצפופה קרקע פנויה הינה מצרך במחסור חריף.
הניסיון לספק את הביקושים הגואים באמצעות הקמת תחנות כוח חדשות מעורר כבר כיום התנגדות ציבורית רחבה. ע"פ חלק מן התחזיות ימוצה בתוך כעשור עד שניים פוטנציאל השטחים המוקצים להקמת תחנות כוח; הקמתן של יחידות ייצור חדשות תוכל להתבצע רק בסמיכות למקומות יישוב, תוך יצירת מפגעים סביבתיים, בריאותיים וחברתיים.
במקביל, מגבלת הקרקע מהווה חסם בפני הרחבת כושר ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, נקיות ובנות- קיימא בישראל. הקמת תחנות כוח על בסיס הטכנולוגיות הקיימות כיום דורשת הקצאת שטחי קרקע נרחבים ועלותן הכלכלית גבוהה 10 . לדוגמה, לצורך הפקת חשמל בהיקף של 1000 מגוו"ט ממתקנים סולאריים מרוכזים דרושים שטחי קרקע בהיקף של כ- 20 קמ"ר לעומת כ – 0.8 קמ"ר עבור תחנה פחמית 11 , הקמת מתקן תרמו-סולארי תעלה כ 3- מיליארד דולר בהשוואה לכמיליארד וחצי לתחנה פחמית ופחות ממיליארד לתחנה מבוססת גז 12 . יש להדגיש כי אין באמירה זו בכדי לערער על הצורך להמשיך ולקדם יישום אנרגיה מתחדשת, ובעיקר להגדיל את ההשקעה במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות מתקדמות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ושילובן במשק החשמל במהירות האפשרית, כתחליף לשימוש בדלקים מחצביים.
על פי תחזית משרד התשתיות, המשך מגמת העלייה בצריכת החשמל בישראל תביא לכדי הכפלת הצריכה עד לשנת 2025 13. מצב זה אינו בר-קיימא. לפיכך, על ישראל לאמץ מדיניות חלופית של הפחתת הביקוש לחשמל במשק, ובפרט באמצעות קידום ההתייעלות האנרגטית והשימוש המושכל בחשמל.
כאמור, ההתייעלות האנרגטית מאפשרת הפחתת כמות האנרגיה הדרושה להפקת יחידת תוצר.
בהקשר זה, ניתן להתייחס לתהליכים של התייעלות אנרגטית כאל יצירת מקור אנרגיה לכל דבר, שכן ההתייעלות האנרגטית מספקת באופן וירטואלי את האנרגיה הדרושה להפקת אותו התוצר במקום הגדלת ייצור החשמל. ישנן מדינות בהן מכונה ההתייעלות האנרגטית 'דלק חמישי' (יחד עם פחם, גז, אנרגיות מתחדשות וגרעין), אשר ברוב המקרים הינו זול, זמין ונקי יותר, מארבעת האחרים (תרשים 2). לפיכך, ברי כי יש להעדיף את השימוש בהתייעלות אנרגטית כמרכיב בסל האנרגיה, על פני הקמת יחידות יצור חשמל נוספות 1.
- מבוא
- תקציר מנהלים
- רקע – התייעלות אנרגטית
- מגמות עולמיות
- חשיבות ההתייעלות האנרגטית בישראל
- אמצעים להשגת התייעלות אנרגטית
- דרכי היישום
- מפעלי תעשיה וגופים הפועלים ליישום אמצעי התייעלות אנרגטית באופן עצמאי
- מפעלי תעשיה וארגונים בינוניים
- משקי בית וארגונים קטנים
- חסמים ליישום – חסמים כלכליים, הוכחת ההתייעלות, אינטרסים מנוגדים
- מימון ציבורי לפעולות להתייעלות אנרגטית בישראל
- נספח א – דוגמאות להיטל מערכת בעולם
- נספח ב' – הערכת ההשקעה הנדרשת לעידוד התייעלות אנרגטית במשק
.
