תערוכת PVSEC – מנהלה המסחרי הראשי של טרינה סולאר: "השאלה היא לא 'מתי נגיע לגריד-פאריטי', אלא איך נעשה זאת מהר יותר"

מארק קינגסלי – מנהלה המסחרי הראשי של טרינה סולאר – צילום: חגי אנסון

מארק קינגסלי, מנהלה המסחרי הראשי של טרינה סולאר (Trina Solar) הוא איש חדור מטרה, מלא התלהבות ותשוקה לחברה שלו ולמקצוע שלו. לדבריו, טרינה איננה חברה סינית בינלאומית, אלא חברה בינלאומית שהוקמה בסין המעסיקה קרוב ל-17,000 עובדים בעולם ולאחרונה התרחבה לאוסטרליה, דרום אפריקה וישראל, שבה הוקמה נציגות של החברה לאחרונה. בראיון שערכנו עמו במסגרת תערוכת PVSEC התייחס קינגסלי למיצובה של חברתו בשוק הבינלאומי ובכלל זה ישראל: "אם תסתכל על הצוותים שלנו בעולם, אתה תראה שהם מקומיים. המטרה שלנו היא להיות גלובאליים ולוקאליים. שם המשחק הוא פתיחות והבנה של לקוחות שלנו. על מנת לחדור לשווקים צריך להבין אותם, ולכן אנחנו מייסדים סניפים בכל העולם. אנחנו גאים בכך שנוסדנו בסין אבל אנחנו חברה רב לאומית. היתרונות של התפיסה הזו היא היכולת שלנו ללמוד מכל תרבות ולהכיל על טרינה את מה שמתאים לנו. התפיסה הרב-תרבותית הזו מתבטאת אפילו בשם החברה 'טרינה'. אשר נבחר בקפידה כך שכל העולם יוכל לבטא אותו נכון." קינגסלי מציין שפתיחת נציגות החברה בישראל מהווה עוד שלב בהתפתחות החברה: "הנטייה שלנו להתפשט למדינות ומחוזות חדשים היא תהליך טבעי שלנו, וגם בישראל מצאנו את האיש המתאים, הוא הגיע למשרדים בסין, עבר הדרכה והכשרה אודות טרינה, התרבות האירגונית שלו ועכשיו הוא חזר לישראל על מנת לייסד את טרינה שם".

קינגסלי מרוכז בטרינה, ואינו מסתכל על המתחרים: "התחרות שלנו היא לא עם יצרני פאנלים אחרים, אלא מול הדלק הפוסלי. אנחנו מספקים טכנולוגיה מעולה. והתחרות האמיתית שלנו היא מול מקורות אנרגיה זולים ויעילים אחרים". קינגסלי מסביר את החשיבות הרבה שהחברה רואה במחקר ובפיתוח של מודולים חדשים: "אנחנו כל הזמן קובעים שיאים טכנולוגיים חדשים, כי העניין הוא פשוט – החברה שתפתח את הפתרונות הזולים והיעילים ביותר תהיה גם החברה המצליחה ביותר".

טרינה פיתחה לאחרונה מספר פתרונות כוללים להתקנה, "אנחנו מתמקדים במעבר של תעשיית האנרגיה הסולארית מקרקעות לגגות. יש לנו קשרים עם אוניברסיטת MIT ומכון פראונהופר כשהמטרה היא ליצור פתרונות יעילים וזולים להתקנה. אני חושב כל הזמן על עקומת הערך המוסף. לעיתים צריך לחבר כמה פתרונות שונים על מנת להגיע למוצר שהוא באמת הכי יעיל, ובמחיר תחרותי כולל – כלומר לא רק הפאנל, אלא גם מערכת העגינה שפיתחנו כמותה לאחרונה, עלות ההקמה וכדומה. השאלה שמניעה אותי היא מה הלקוח שלי רוצה, ומה יהיה הפתרון היעיל ביותר כלכלית. יש לנו גם פאנלים מסוגים מונוקריסטליים וגם מולטיקריסטליים. אני לא יכול להחליט איזו טכנולוגיה תנצח, והאם בכלל יש תחרות בין שתי הטכנולוגיות. כוחות השוק,
הלקוחות שלנו, התעשיה, אלו הגורמים שמחליטים מה הם צריך, וזה חלק גדול מהמיקוד שלנו", אומר קינגסלי.

בנוסף למערכת העגינה החדשה, החברה הודיעה גם השבוע על פיתוחו של מודול מולטי קריסטלין חדש, הכולל 60 תאים של 6 אינץ'. המודול נמצא בימים אלו בשלבי מעבר לייצור תעשייתי, והוא יהיה זמין במהלך הרבעון האחרון של השנה. נתוני המודול החדש מאפשרים שימושים במגוון היקפים: ביתי, מסחרי ואף לשדות סולאריים, והוא פותח באמצעות טכנולוגיה חדשהשל תאים בעלי צבע כחול כהה, הנקראת "דבש". טווח ההספק של המודול נע בין 245 ל-260 וואט, ויעילות של עד 15.9%.

אי אפשר לדבר עם חברה כמו טרינה בלי שאלת השאלות – גריד פאריטי. קינגסלי אומר שהתשובה מורכבת אבל הוא מסתכל עליה בצורה שונה: "השאלה היא לא מתי נגיע לשם. אנחנו נגיע כנראה ב-2020. עכשיו צריך להתמקד בשאלה היא איך מגיעים לשם מהר יותר, וזה תלוי גיאוגרפית. יש מקומות כמו איים בים התיכון שכבר יכולים להגיע לגריד פאריטי.
אני חושב שצריך להסתכל על הכלכלה של התעשייה. אני מחפש דרך לספק את הדרישה שלנו על-ידי הגעה לכלכלת גריד פאריטי. וזה מעבר לעלות המודול. עלות המודול יורדת בצורה דרסטית וזה יוצר אתגר, אבל זה גם יוצר נקודת תשקיף שבה אנחנו מספקים ומייצרים את הדרישה העצמית שלנו. האתגר שאני מציב לעצמי כרגע הוא לספק את התאורה של טקסס".

קינגסלי מנסה להתנבא אודות טרינה והתעשייה בעוד עשור: "אני מאמין שבעוד עשור, כמו כל התעשייה אנחנו נראה התכנסות שתביא ל-10 יצרנים גדולים שינהיגו את השוק. אני לא יודע מתי ההתכנסות הדרמטית הזו תתרחש, אבל אנחנו מרגישים שמתחילה התכנסות. אני לא מתרכז במי ישאר אלא יותר באיך אני אשאר. זו תעשייה מאוד תחרותית וזה חלק מהריגושים שקיימים בתעשייה הזו. אלו שישרדו הם אלו שיש להם את הכושר הכלכלי, הכושר הטכנולוגי ואמינות המוצר שצריך לחיות 25 שנה. אנחנו חברה שמרנית יחסית, ולא תמיד מרתקת, אבל אנחנו מתמקדים באיכות ואמינות על מנת שמוצרינו ישארו ככה לכל אורך תקופת האחריות שלנו".

השיחה בסופו של דבר מגיעה לנושא החסות שטרינה נותנת לקבוצת רנו במרוצי פורמולה 1. קינגסלי אומר שזהו אמצעי מרתק למטרות ה-(B2B (Business-to-busines של טרינה. "פורמולה 1 הוא ספורט עם תרבות טכנולוגית שיש בו קווים מקבילים לתפיסה של טרינה. צריך להבין שמהענף של פורומולה 1 יצאו רוב ההתפתחויות בתחום המוטורי. תרבות הפורמולה 1 מתאימה מאוד למיצוב התרבות הארגונית של טרינה. התקדמות טכנולוגית, תחרותיות, עבודת צוות וזו פלטפורמה מצויינת ל-B2B. החסות לפורמולה 1 היא לא באמת במה להגיע ללקוחות אלא יותר אמצעי ליצור קשרים עסקיים, לקדם אותנו ברמה העיסקית מול גופים אחרים. התרומה של פורמולה לטרינה היא לא משהו שאפשר באמת לראות במאזן המכירות או בחשיפה שלנו ללקוחות".

המשיח האנרגטי: ראיון בלעדי עם דן בר משיח, מנכ"ל אסקו ישראל

דני בר-משיח נכנס לסטודיו של מערכת תשתיות בהליכה בוטחת, לבוש בקפידה, משקפיים עבים וראש מגולח, על פניו חיוך של יודע דבר המבין את המטריצה המורכבת של עולם האנרגיה. מביא איתו ניסיון רב שנים ככלכלן מומחה בתחום האנרגיה, לפני כחמש שנים התחיל את המהלך של הקמת מודל האסקו שרבים ניבאו לו כישלון חרוץ בשל השם הרע שהוציאו לו חברות חובבניות שלא סיפקו את הסחורה. הוא התחיל את המהלך עם גב בריא של קרן רקאנטי והיום ממשיך עם קבוצת ניסקו אחזקות לשורת השקעות בתחום ההתייעלות האנרגטית. כיום החברה מחזיקה 14 עובדים וממשיכה לגייס הון לצרכי השקעה. רק לאחרונה הקים קרן החדשה שגייסה 10 מיליון ש"ח להשקעות עבור התייעלות אנרגטית בתעשייה. המבט שלו נשאר מחויך כל הראיון, הוא מלא מרץ וחדור שליחות להוכיח את העלות תועלת שיש ביישום טכנולוגיות התייעלות אנרגטית. ראיון עם אחד מחלוצי האסקו הישראליים.

בונוס מעניין של תהליך ההתייעלות הוא השפעה על איכות החיים של הדיירים או העובדים באתר בו מתבצעת ההתייעלות. לדברי בר משיח, מניסיון מצטבר ואין ספור מחקרים בעולם, קיים קשר הדוק בין הנושא של ההתייעלות האנרגטית לפרודקטיביות של מפעל. "אתן דוגמא פשוטה, במקומות בהם ביצענו החלפת תאורה בזבזנית לתאורה חסכונית נוצרו שני יתרונות עקיפים לאותו מהלך מעבר לחיסכון הכספי המדוד והברור. יתרון אחד הוא עלייה בעוצמת האור. הקו המנחה בהתייעלות אנרגטית הוא צריכת פחות אנרגיה תוך שמירה על התפוקות, כך שבכל מקום שהדבר נדרש הגדלנו את כמות התאורה, תאורה טובה יותר כמובן מסייעת באופן אישי לשביעות רצון של העובד ולעיתים בסביבה שהיא לא מוארת העובד מרגיש מאוד לא בנוח, מעבר להשפעה על התפקוד היום יומי. יש פה גם חיסכון עקיף מעניין. אם נורה חסכונית צורכת 50% פחות אנרגיה, לאן הלכו 50% הנוספים? מרביתם הלכו לחום. כלומר, ברגע שהחלפת גופי תאורה ואת הנורות הבזבזניות, הוצאת אין סוף תנורים קטנים שהיו בתוך העסק שלך, וזה עוזר למערכת המיזוג להיות יותר יעילה. בפרויקטים שלנו כמו גם במחקרים שנעשים בעולם אנו מוצאים שסך התועלות העקיפות שקולות לחיסכון הישיר המדוד במודל הישן ממנו אנחנו מתפרנסים."

מתי הוקמה אסקו ישראל? מה היה המניע להיכנס לשוק הזה?

אסקו ישראל הוקמה בתחילת שנת 2006. בחנתי את תחום הקלינטק שנראה לי מאוד מעניין לעסוק בו ומצאתי שהנושא של התייעלות אנרגטית הוא בעל החזר ההשקעה המהיר ביותר ולכן בחרתי להתמקד בתחום הזה. בזמנו התחום נחשב לאפור והלא מעניין ביותר בעולם הקלינטק, עם השנים הבנו כי לא טעינו כי היום הוא נחשב לתחום החם ביותר בעולם. לשם השוואה, בשנת 2009 השקעות בתחום ההתייעלות האנרגטית עלו פי חמש ואילו בתחום הפוטו וולטאי ירדו כמעט לחמישית. מקבלי ההחלטות בעולם מבינים שתפיסת העולם צריכה לעבור ממצב שבו יש לך מחסור בחשמל ולכן אתה מייצר יותר למצב בו אתה צורך פחות.

מה תהליך העבודה שלכם בתחום ההתייעלות האנרגטית?

עולם ההתייעלות האנרגטית מלא ביועצים שנותנים עצות כאלו ואחרות, לעיתים בלי לתת אחריות מקצועית או להיות ערבים אם התהליך לא מצליח. מאידך קיימים מוכרי ציוד רבים שמציגים פרוספקטים מסין ומבטיחים שאם תחליף את הנורות או תעשה מהלך כזה או אחר תחסוך חצי מצריכת החשמל ופעמים רבות אתה מגלה שהדברים לא מתממשים במציאות.

אסקו ישראל באה לשנות את המצב הזה. קודם כל אנחנו עושים סקר ומדידות, מביאים את הציוד, מתקינים אותו אצל הלקוח. משקיעים אצל הלקוח, משנים את מה שצריך במכלול הקיים שלו, מודדים את החיסכון שנוצר כתוצאה מההשקעה באמצעות פרוטוקולי מדידה בינלאומיים ולאחר מכן מתחלקים בחיסכון הזה עם הלקוח, זה מקור ההחזר להשקעות שלנו. הרמה העסקית המיוחדת שאסקו ישראל מציגה, היא שיש מערכות אוטומטיות ממוחשבות בקריאה מרחוק שמודדות את הצריכת החשמל והחיסכון מידי רבע שעה. הלקוח יכול לגשת מכל מקום למערכת דרך האינטרנט ולראות את צריכת החשמל ואת החיסכון שנוצר. כך נוצר מודל של שותפות עם הלקוח, כשבעצם שני הצדדים חותרים לאותה מטרה שהיא חיסכון כספי והתייעלות בצריכת החשמל.

מהי חלוקת הרווחים של החיסכון בחשמל עם הלקוח?

האחוזים משתנים בהתאם לעסקאות. יש כמה עקרונות לעסקה. הלקוח הישראלי לא מוכן לחכות, כך שהעיקרון הראשון אצלנו הוא שהלקוח מרוויח מהיום הראשון. העיקרון השני הוא שהלקוח לא משקיע דבר, אפילו לא בסקר הצריכה. בכדי שהעסקה לא תהיה אין סופית, צריך לתחום אותה בזמן. בחו"ל עסקאות אסקו נמשכות לתקופה של 18- 20 שנה, בישראל טווחי הזמנים הנפוצים שלנו הם עשר שנים. בעשר השנים האלו אנחנו נותנים אחריות ומתחייבים להביא את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ללקוח, גם אם הייתה קפיצה טכנולוגית בתחום הפעילות. לדוגמא, החלפנו נורות ליבון לנורה פלורוסנטית וחסכנו עשרות אחוזים, בעוד ארבע או חמש שנים יכול להגיע דור חדש של נורות שנותן את אותו שטף אור ומראה אורך חיים דומה ובמחירים סבירים וחוסך הרבה יותר, אנחנו יכולים להגיע למצב בו אנו עושים שינוי טכנולוגי לכיוון של התאורה החדשה האיכותית. במקרים חריגים אנחנו מאשרים התקשרויות לטווחי זמן ארוכים יותר.

מאחר ואנחנו עובדים במודל של עשר שנים והלקוח מתחיל ליהנות מהחיסכון מהיום הראשון, בתחילת התקופה חלק גדול יותר נשאר בידינו כדי להחזיר את ההשקעה ובסוף התקופה זה פחות או יותר מתאזן בין הצדדים בהתאם לחוזה. בגדול, ישנם שני סוגי חיסכון: חיסכון עקיף, שכולו נשאר אצל הלקוח והוא מהווה סדר גודל ששווה לחיסכון הישיר שמושג. בחיסכון הישיר שמושג כשליש נשאר אצל הלקוח ושני שליש אצלנו. נוצר פה מצב שאם לוקחים בחשבון את החיסכון הישיר וגם את העקיף, יותר ממחצית הרווח נשאר בידי הלקוח.

מהם האתגרים ביישום מודל האסקו מול לקוחות ישראלים?

יש לנו לא מעט ארגונים שהרמה המקצועית בהם היא גבוהה מאוד. בעבודה מול ארגון כזה צריך להציג טכנולוגיה מתקדמת ביותר, צריך לעסוק בשקיפות מקצועית מאוד מול אותם גופים. זה אתגר, אבל כזה שגורם לך להיות טוב יותר. אתגר אחר שכולנו מכירים הוא חשדנות של עסקים שבוחנים יותר כמה אתה מרוויח ולא כמה העסק עצמו מרוויח כתוצאה מהחיסכון, אבל אלו דברים טבעיים בסך הכול והם נגמרים מהר מאוד. ברגע שהלקוח מבין שהטכנולוגיה שאנחנו מביאים תעשה את העבודה ומשתכנע שאמצעי מדידת החיסכון הוגנים, ישרים וחד משמעיים הלקוחות הולכים על זה. ולקוחות בכל הרמות, בכל הסקטורים ובכל הגדלים באים והופכים להיות שותפים ונוצר רצון משותף להתפתח ולהגדיל את ההשקעות אצל הלקוח.

הקמתם קרן של 10 מיליון שקל להשקעה בתעשייה, מה השאיפות שלכם לעשר השנים הבאות?

הקמנו קרן השקעות עם ניסקו אחזקות ומשקיעים נוספים בחברה שהם שותפים מהשורה הראשונה בישראל. אנו צופים שהעסק הזה ילך ויגדל לתחום של מאות מיליוני שקלים. שוק ההתייעלות בארץ יכול להיות שוק אדיר, אם נדבר קצת על מספרים, בישראל המאזן של חברת חשמל מראה על מכירות חשמל בסדר גודל של עשרים מיליארד ₪. בהתייעלות אנרגטית יש כלל אצבע שניתן לחסוך כעשרים אחוז וזה אומר חיסכון שנתי של ארבע מיליארד לשנה. כדי להשיג את החיסכון הזה צריך להשקיע פי חמש. כך שיש בשוק הישראלי בלבד פוטנציאל השקעות בסדר גודל של עשרים מיליארד ₪.

מהו פוטנציאל ההתייעלות של תעשיית הלואו טק הישראלית?

קודם כל אנחנו שם, בין לקוחותינו מפעלים כמו מפעלי נייר חדרה, קוטלב חניתה, געש תאורה ואחרים. עדיין מדובר במספר מפעלים, פחות מעשרה, כמובן שזו לא נוכחות משמעותית כמו שהיינו רוצים. יש מגוון רמות בתעשייה. יש מקומות בהן יש טכנולוגיה מתקדמת ולצד אותה טכנולוגיה תמצא מכשירים צורכי חשמל ברמה מאוד נמוכה. לעיתים המתקן כולו הוא ברמה לא גבוהה, לפעמים המתקן כולו ברמה מדהימה. אבל ככל שהארגון מקצועי, ו/או בעל יכולות מימון גבוהות, לא הצלחנו למצוא מפעל שאין בו מקום להתייעלות.

אני בהחלט מעריץ את התעשיינים בכלל ובעיקר בישראל, יש המון איומים על התעשייה. מצד אחד יש התשומות לתעשייה עולות ומצד שני השקל מאוד חזק והדולר נמוך, שער החליפין נמוך והיורו נמוך, התמורה שמקבלים יותר נמוכה, זה מכבש שבא מלמטה ומלמעלה ומקשה בצורה מטורפת על התעשייה. אנחנו רואים בשידור חי איך לאחרונה מחירי הגז הטבעי הכפילו את עצמם. נסגרו לאחרונה עסקאות ברמות של 8 דולר למיליון BTU כאשר לפני כן הם עמדו על 4 דולר ומטה. זה יקפיץ את מחירי החשמל בישראל ואת עלויות המפעלים שעשו הסבה לגז טבעי. מחירי הדלק הם באזור של 100 דולר לחבית נפט. אני כלכלן אנרגיה משנת 1989 ובזמנו חשבנו שתהייה מלחמת עולם אם חבית נפט תגיע ל-30 דולר. אנחנו עומדים היום על 100 דולר, זה בלתי נתפס להבנה עבור אנשי אנרגיה.

יש כמובן גם את נושא איכות הסביבה. היום יש מודעות רבה ומטילים על התעשייה תקנים מאוד מחמירים בכל הקשור להפחתת מזהמים. בחלק מתעשייה התקנים הללו לא יושגו אלא אם יעברו לגז טבעי. אבל מחיר הגז הטבעי הוכפל, התוכניות העסקיות שנבנו עבור הסבת מערכות לגז טבעי מתרסקות עכשיו מול העלייה החדה בעלויות. עוד שאלה חשובה היא האם בכלל יש או אין גז טבעי, כרגע המאגרים הזמינים הם לא אין סופיים, אין וודאות של 100% שיגיע גז טבעי מהמאגרים העתידיים. כל הדברים הללו מובילים לכך שאין ברירה וצריך להתייעל אנרגטית.

מה התועלת החברתית של התייעלות אנרגטית?

יש מספר תועלות חברתיות בנושא של התייעלות אנרגטית. א', בשונה מתחומים אחרים בעולם הקלינטק. דווקא בתחום ההתייעלות האנרגטית לישראל יש הרבה להציע. לדוגמא בתחומי הבקרה יש פה תוכנות מובילות בעולם וניתן להשתמש בהרבה מוצרים מתוצרת ישראל בשביל להתייעל. כך שרוב הכסף אותו אני משקיע בעסק נשאר בתעשייה הישראלית ובחברה הישראלית. ב', יש פה עסק שמגדיל את השוק. מאחר ואנחנו עוסקים בשדרוג של של מבנים קיימים, כלומר הכניסה שלנו אינה באה על חשבון יצרנים אחרים, אלא להיפך, מגדילה את השוק. ג', נוצר כאן סקטור חדש וזה אומר עוד משכורות ופרנסה. באסקו ישראל כמעט שילשנו את הצוות מאז אוגוסט האחרון לאור היקפי הביצוע בחוזים שסגרנו. נקודה נוספת, הפרויקטים שאנחנו מבצעים במוסדות חברתיים כמו מוסדות חינוך ובתי אבות חותכים בהוצאות המוסדות על חשמל ונותנים להם אפשרות לשלם עבור חינוך טוב יותר או טיפול טוב יותר לדיירים. יש פה גם פן חינוכי מאוד משמעותי, אנחנו משתפים את התלמידים בתהליך ההתייעלות במוסדות בהם אנחנו מבצעים פרוייקטים.

יש גם השלכות בריאותיות מעבר להפחתה לדרישה לחשמל מתחנות הכוח. ביצענו פרויקט התייעלות אנרגטית של מערכות חימום מים במוסד חינוכי דתי גדול. בהתחלה חיממו את המים באמצעות סולר, בהמשך עברו למזוט קל שהוא מזהם הרבה יותר. שרפו שם בחריצות מזוט במוסד הממוקם בלב העיר ולך תדע כמה ילדים סבלו מאסטמה ואין ספור בעיות בריאותיות אחרות. באנו ועשינו הסבה לטכנולוגיה חדשנית שהומצאה בישראל ונקראת דודי שמש.. טכנולוגיה ישראלית, פשוטה, הדברים עובדים ואנחנו מתפרנסים, הם חוסכים ומרוצים וגם נושמים אוויר נקי יותר. יש המון נשמה בעסק הזה.

מה הציפיות מממשלת ישראל?

יש כמה צעדים שממשלת ישראל יכולה לעשות. קודם כל, תוציאו מכרזי אסקו לכל המתקנים שלכם. הצבא, משרד הביטחון ואחרים הם גדולי בזבזני החשמל והמזהמים הגדולים. אפשר בקלות להוציא מכרזים ולהתייעל אפילו אם הממשלה לא רוצה להשקיע. דבר שני, מדינת ישראל החליטה על מענקים בתחום ההתייעלות אנרגטית שלא יצאו עדיין. מדובר בסכומים משמעותיים ואני אשמח לראות אותם מגיעים.

הראיון התפרסם לראשונה במגזין "תשתיות סביבה ואנרגיה" מגזין 06 מאי – יוני 2011

עולם סולארי חדש – ראיון בלעדי עם סדריק פיליברט, אנליסט בכיר בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה

סדריק פיליברט – צילום: ארנון מעוז

מאת: ארנון מעוז ונתי גרנץ

חוקרים ומדענים ממוסדות המחקר השונים לאנרגיה מתחדשת בישראל השתתפו לאחרונה בכנס השנתי של האגודה הישראלית לאנרגיה מתחדשת במכון ויצמן. פעילות האגודה כוללת ארגון הרצאות, מפגשים וכנסים בנושאי אנרגיה מתחדשת, החלפת מידע והפצת מידע בין הגורמים הפועלים בתחום האנרגיה והציבור הרחב.

מר סדריק פיליברט ((Cédric Philibert, אנליסט בכיר לאנרגיה מתחדשת בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה בפריז, הציג בפני המשתתפים את מפת הדרכים העולמית לפיתוח תחנות כוח סולאריות. בהרצאתו התייחס פיליברט לאתגרים הגדולים באחסון והובלת החשמל על פני מרחקים גדולים והקמת רשת חשמל חדשה לשינוע מאתרי הייצור אל אתרי הצריכה.

מפת הדרכים אינה מתייחסת רק לשינוע החשמל ממדבריות אפריקה לאירופה המוכרת כפרויקט "דזרטק" אלא תכנית כוללת הכוללת מדינות רבות בעולם כהודו, סין, אוסטרליה ועוד. תכנית זו תוביל את המאמץ העולמי לייצור חשמל נקי במחירי החשמל הקונבנציונלי המופק ממקורות מתכלים.

אתה אומר בהרצאתך כי אתה אופטימי בנושא שיתוף פעולה בין מדינות בנושא אנרגיה סולארית. איך אתה רואה את ההתפתחות הטכנולוגיות בתחום הנצילות של מערכות האנרגיה הסולארית?

"גלובאלית, אנו כעת עדים לרנסנס של טכנולוגיית אנרגיית שמש מרוכזת (Concentrated solar power –CSP ), עם מתקנים חדשים שנבנים רחבי ספרד וארה"ב אבל גם באיחוד האמירויות ומצרים, אלג'יריה ומרוקו. זאת בנוסף לפרויקטים גדולים המתוכננים במרוקו ובהודו. אנו רואים התעניינות גלובאלית בטכנולוגיה זו כיוון שהיא היחידה המסוגלת לספק חשמל מהשמש בצורה יציבה.

.

בעשור הקרוב אנו צופים התרחבות של התעניינות זו בעיקר לשווקי צריכת שיא וחצי שיא של חשמל כיוון שיש התאמה טובה בין נגישות מקור האנרגיה (השמש) ולדרישה הגוברת בשעות אחר הצהריים לחשמל. אחרי 2030 כשהמחירים יירדו, נהיה עדים להתרחבות כושר אגירת החום של מתקני הCSP. הם יוכלו לספק אנרגיה מסביב לשעון, להתחרות בחשמל המיוצר מפחם ויהיו אמצעי להפחתה דרסטית של פליטת הפחמן הדו חמצני שנובע מייצור אנרגיה פוסילית ומאיץ את ההתחממות הגלובאלית.

מכל הסיבות הללו אנו צופים התפתחות משמעותית של תעשייה זו מסביב לעולם. כמובן שיש להקים מתקנים בטכנולוגיה זו באזורים ובמדינות הנהנים מקרינה חזקה של שמש כיוון שעקרון ה-CSP הוא למקד את קרני השמש וניתן לעשות כן רק בחשיפה ישירה. המזה"ת כמובן, צפון אפריקה, דרום מערב ארה"ב, אוסטרליה הינם המקומות הטובים ביותר. מצרים היא מקום מצוין. יש הרבה אפשרויות, אך לא בכל מקום.

לכן אנחנו גם צופים שעל מנת לנצל מבחינה דמוגרפית וכלכלית כיאות את טכנולוגית הCSP, ניאלץ ליצור קווי הולכה ייעודיים חדשים באורך אלף או אלפיים קילומטר בדומה לאלו הקיימים כיום בעיקר להעברת אנרגיה הידרואלקטרית מתחנות הייצור למרכזי הצריכה מסביב לעולם. כך תהיה לנו רשת חדשה של קווי חשמל שיקשרו בין צפון אפריקה ואירופה, בין דרום מערב ארה"ב ליתר ארה"ב, בין מחוז רג'סטאן למדינות אחרות בהודו, בין ג'יניונג וטיבט לעוד חלקים בסין ואולי גם בין אוסטרליה לאינדונזיה על מנת להרחיב את תפקידה האפשרי של טכנולוגית ה-CSP על ידי חיבור מערכות אלה למרכזי צריכה גדולים נוספים."

האם אתם מעורבים בפרוייקט הדזרטק (תוכנית ענק להולכת חשמל סולארי מאפריקה לאירופה) וכיצד אתה רואה אותו מתפתח?

אנחנו (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה) איננו מעורבים ממש בפרויקט, למעשה, הייתי מעדיף לא לדבר על אנרגיה מהמדבר, כיוון שניתן לחשוב כי בעיקרון אף אחד לא גר שם. אך בפועל מיליונים גרים בתוך או ליד המדבר וצריכה להיות אסטרטגית win-win ברורה בה כולם נהנים מהמסחר הגלובלי החשמל. לא יכול להיות שכמה אנשים באירופה מחליטים לבנות את מערכות הסולאריות שלהם במדבריות מתוך מחשבה שאף אחד לא גר שם. זה איננו המצב, ישנם מדינות, קהילות, אנשים וממשלות והם צריכים ליהנות מהקמת פרויקט כזה. יש מספיק אנרגיה סולארית כדי לתדלק את הכלכלה המקומית ולכלכל את האוכלוסייה המקומית בעזרת כמות גדולה של חשמל וגם לייצא לאירופה במחיר טוב, שיסייע להתפתחות התעשייה המקומית. זה הרעיון הנכון."

מה תפקידה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה ברמה הגלובאלית והמקומית?

"במסגרת פעילותנו אנחנו משתדלים לספק ניתוח יסודי של מה קורה ומה אפשרי, לספק המלצות מדיניות לממשלות ולהעלות את רמת המודעות לבעיות ולפתרונות האפשריים. אנחנו מפיקים פרסומים, כנסים, סדנאות בהן נוכחות מדינות שונות המפגישות אקדמאים, ראשי התעשייה והקמנו גם מרכזי חשיבה לחילופי רשמים. אנחנו מחפשים את הבעיות ומנסים לייצר להן פתרונות. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו לא מממנים פרויקטים, אנחנו לא פיזית מעשיים, אנחנו לא קובעים מדיניות אלא רק ממליצים. לדוגמא, אם מערך תמלוגי תעריפי ההזנה של מקום מסוים טובים, אנחנו מראים כיצד הם יכולים להיות יותר טובים, אם דבר זה או אחר ישונה, כגון הורדת מחירי עלות המערכות וכדומה."

מה דעתך על תפקודה של ישראל בנושא ייצור אנרגיות מתחדשות? איך אנחנו מה מצבנו יחסית למדינות אחרות בעולם?

"בכן, אינני יודע מספיק על מנת לגבש דעה מושכלת. למיטב הבנתי, יש לכם משאבים בתחום, כמובן שקיימת סוגיית הקרקעות, אנחנו תמיד מעודדים בניית מערכות סולאריות, בעיקר פוטו-ולטאיות על גגות מבנים. יש לכם ניסיון רב וותק בחימום סולארי – בעיקר בנוגע לחימום מים, ואנחנו צריכים לנצל את הנסיון שלכם בתחום הזה. יש לכם מדענים מצויינים, בעיקר במכון וויצמן, אך אני מאמין שגם במוסדות נוספים. וכמובן שיש יזמים כמו אלא שהקימו את חברת לוז – עכשיו ברייטסורס, אשר היו מאוד חשובים בהיסטוריה של תעשיית ה-CSP העולמית, וכעת יש לכם יזמים נוספים העובדים על פיתוחים נוספים של CSP אך גם של פוטו-וולטאי וכמובן העבודה בתחום המכוניות החשמליות אך עדיין אינני רואה קפיצה גדולה קדימה במדיניות הישראלית לקידום כמות האנרגיה המתחדשת בתוך שוק האנרגיה. אני מבין שתהליך כזה החל לאחרונה כך שענף ה-PV פתאום התחיל להתקדם ולהתפתח, נראה אם תבנו מתקני CSP. אני חושב שיש לכם מגוון אפשרויות שעדיין לא מוצו, אבל אני מקווה שזה יקרה."

מתי לדעתך עלות ייצור החשמל מאנרגיה סולארית תתחרה בעלויות ייצור האנרגיה הקונבנציונלית?

"אצלנו בסוכנות אנחנו מגדירים את המונח Grid parity (נקודת המפגש של עלויות ייצור החשמל מהמקורות השונים) כאשר עלויות חשמל ממערכות א-ריכוזיות (קרי אנרגיה מתחדשת) מתחרות בעלויות מרשתות חשמל קמעונאיות (קרי מחברות חשמל או ממקורות מסורתיים). אנו צופים תחרותיות של מתקנים פוטו-ולטאים כבר בשנת 2012 או 2013 במקומות בהם עלויות ייצור החשמל מרשתות קמעונאיות יחסית גבוהות ויש נתונים טובים להפקת חשמל סולארי. בעקרון מדובר על קליפורניה ואיטליה, אני לא יודע לגבי ישראל. אחר כך אנחנו מצפים לזליגה צפונה למדינות בהן יש פחות מקורות סולאריים או חשמל קמעונאי זול. כמובן שמדינות בהן החשמל הקמעונאי הוא זול בגלל מקורות הידרואלקטריים מאוד רציניים ויש מעט מקורות סולאריים ה- Grid parity לא תבשיל לפני 2030, זה המצב בנורווגיה למשל. שם הייתי מציע לפתח אנרגיית רוח כהשלמה למערך האנרגיה ההידרואלקטרי ולא דווקא PV ושם באמת נקודת ה- Grid parity תתאזן אולי בשנת 2035. זו לפחות דעתנו."

העלית בהרצאתך בקצרה את נושא הדלקים הביולוגיים. מה תפיסתה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה בנוגע לתחום זה? וכיצד ישראל יכולה לסייע לצורך העולמי בהפחתת התלות בנפט?

"כשמדובר על דלקים נוזליים או גזיים החשובים לתעשייה הכימית, אך בעיקר למערך התחבורה ולצרכן הביתי כמו גם תעשיות אחרות, אנחנו רואים מספר הזדמנויות ולכן עובדים קשה בנושא כדי ליצור דור מפותח ומודרני יותר של ביו-דלקים. אגרנו מספר רב של מחקרים בנושא, אנחנו דנים בסוגיות כיצד להפוך אותם לברי קיימא וכדי למנוע תחרות של הגידולים הנדרשים על מקורות מזון, קרקע או מים.

עם זאת, אנחנו חושבים שייתכנו הזדמנויות רציניות לפתרונות אחרים, בעיקר בעזרת אנרגיית שמש מרוכזת CSP)). זאת כיוון שעם CSP ישנה אפשרות ליצור טמפרטורות גבוהות, אנרגיית חום זו מאפשרת להריץ תהליכים כימיים מסוימים, כגון יצירת מימן ממים או מדלק פוסלי ללא בעירה אלא לנצל אותו רק כבסיס. כך נוצר מימן ומימן ניתן לערבב עם גז טבעי או שניתן להמשיך ולעבד אותו ולהופכו לדלק נוזלי. ישנן מגוון אפשרויות, ורק התחלנו לחקור אותן. הייתי רוצה לציין שמכון ויצמן הוא אחד משני מקומות בעולם בהם החל ומתקיים מחקר רציני בתחום של דלק סולארי (השני הוא מכון פול שר בשוויץ). כמובן שהעולם יזדקק ליותר מאמצים כיוון שזמננו אוזל ואם לא הזמן – אז מקורות הנפט שלנו אוזלים."

התפרסם במגזין "תשתיות סביבה ואנרגיה" גליון 02 אוקטובר 2010

ראיון בלעדי: פרופ' גרשון גרוסמן, ראש פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן

מוסד שמואל נאמן שהוקם בטכניון בשנת 1978 ביוזמת מר שמואל (סם) נאמן הוא מכון למחקרי מדיניות ציבורית במגוון רחב של נושאים בתחום הפיתוח הכלכלי, חברתי ומדעי-טכנולוגי של מדינת ישראל. פעילות המחקר בתחום המדיניות הציבורית מתרכזת בתשתיות הפיזיות, המדעיות-טכנולוגיות, תעשייתיות ותשתיות ההון האנושי הקובעות את חוסנה הלאומי של מדינת ישראל.

פרופ' גרשון גרוסמן - צילום: מוסד שמואל נאמן

בשנת 2006 הקים מוסד שמואל נאמן את פורום האנרגיה הישראלי, שבראשו עומד פרופ' גרשון גרוסמן, ובו עוסקת טל גולדרט בניהול וארגון הפורום . מטרת הפורום היא להוות תשתית מקצועית בתחומי האנרגיה בישראל, שיהיה צומת מרכזית לדיונים ולקידום פרויקטים בתחום האנרגיות החלופיות, החיסכון ושימור האנרגיה. באמצעות הפורום מגבש מוסד שמואל נאמן עמדות מקצועיות וישימות, אשר מוסכמות על מומחים ובעלי עניין בתחום, ועל מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה השונים.

פרופ' גרשון גרוסמן הוא אחד החוקרים המובילים בישראל בתחום האנרגיה. מלבד תפקידו כראש פורום האנרגיה במוסד שמואל נאמן מכהן פרופ' גרוסמן כראש המרכז למחקר בהנדסת אנרגיה ושימור הסביבה; עומד בראש המעבדה לאנרגית השמש ובראש המעבדה לקירור קריוגני שייסד והקים. עמית (Fellow) של האגודה האמריקאית להנדסת מכונות (ASME) ושל האגודה האמריקאית לחימום, קירור ומיזוג אוויר (ASHRAE), חבר באגודה הבינלאומית לאנרגית השמש (ISES) , חבר הנהלתה הבינלאומית, והיה עד לאחרונה יו"ר הסקציה הישראלית שלה.

מחקריו עוסקים בטכנולוגיות ניצול אנרגית השמש ובחיסכון ושימור אנרגיה, בין השאר במערכות קירור ובמיזוג אוויר, וכן במדיניות והיבטים לאומיים של טכנולוגיות אלה. הוא היה חלוץ במחקר והוראה בתחומים אלו בישראל, והחל לעסוק בהם כבר בתחילת שנות ה-70. יועץ לחברות וגופים שונים בארץ ובחו"ל בתחומים אלה.

גרוסמן זכה במספר רב של מענקי מחקר מקרנות וגופים שונים בארץ ובחו"ל לביצוע מחקרים בתחומים אלו, ופרסם למעלה מ-150 מאמרים ופרקים בספרים בנושאים אלו ואחרים; הציג עבודות אלה מעל במות מקצועיות בארץ ובחו"ל וזכה בפרסים שונים על עבודותיו, ביניהם פרס Hershel Rich בנושא חדשנות טכנולוגית על פיתוח מערכת מיזוג אוויר סולארית והפרס הבינלאומי ע"ש Georg Alefeld על מחקרים בתחום משאבות חום ספיגה.

מוסד שמואל נאמן הוכרז ע"י משרד האנרגיה האמריקאי כאחד מ-10 מרכזי מצוינות בעולם העוסקים במחקר יישומי בנושאי אנרגיה נקייה, איך זכיתם בתואר המכובד?

חלק מן ההכרה לה זוכה מוסד שמואל נאמן נובע ללא ספק מן המוניטין שרכש לו במשך 32 שנות פעולתו כמוסד למחקר מתקדם, לא רק בתחום האנרגיה אלא בתחומים שונים של מדיניות, מדע וטכנולוגיה. בשנת 2006 יזמנו והקמנו במסגרת מוסד נאמן את פורום האנרגיה, שאני עומד בראשו. מפגשי "פורום אנרגיה" מוקדשים לדיון ממוקד בנושאים מוגדרים, בעלי חשיבות לאומית בתחום. כל דיון מתקיים בהשתתפות צוות מומחים המוזמנים לפי הנושא ונבחרים בקפידה עקב בקיאותם בו. המטרה היא להתרכז בשאלות רלבנטיות ומוגדרות, לתאם בין הגורמים ולהגיע להמלצות על דרכי פעולה לקידום הנושא, שניתן להציגן באופן ממוקד בפני מקבלי החלטות.

דוחו"ת הפורום מוצגים לידיעת המעוניינים באתר מוסד נאמן, ואנו מביאים אותם לידיעת הגורמים המתאימים בממשלה ובציבור. עד כה קיימנו 18 מפגשים בנושאים הכוללים: ניצול אנרגית שמש בשיטות תרמיות ופוטוולטאיות, ייצור משולב של חשמל וחום, רכב חשמלי והיברידי, בניינים חוסכי אנרגיה, רשת חשמל חכמה ועוד. אנו פועלים בשיתוף עם משרדי ממשלה, במיוחד משרד התשתיות. איננו בעלי עניין, אין לנגד עינינו אג'נדה אחרת מאשר טובת משק האנרגיה במדינה, איננו מבקשים ואיננו מקבלים תשלום משום גוף ומשום סוג שהוא. הסיפוק הגדול הוא ההכרה במאמצינו ובכך אנו ממלאים את ייעודנו.

מהם הצעדים אותם נדרשת ישראל לבצע כדי לחזור למעמד של מובילה עולמית במחקר ופיתוח אנרגיות מתחדשות?

.

ישראל הייתה מובילה במשך שנים רבות בתחום ניצול אנרגית השמש, ועד לאחרונה הייתה מספר אחד בעולם בשימוש לנפש – עם אספקת כ-3% מתצרוכת האנרגיה הראשונית. לצערנו איבדנו עמדת בכורה זו לטובת מדינות אחרות. ישראל הייתה חלוצה בפיתוחים מקוריים בתחום אנרגית השמש, ביניהם ייצור חשמל תרמו-סולארי ומיזוג אוויר סולארי, אשר נדדו למדינות זרות עקב העדר עידוד ממשלתי ומדיניות מתאימה בישראל.

מדינות בהן קרינת השמש פחותה בהרבה מאשר בישראל, כגון גרמניה, מעודדות שימוש באנרגיית השמש ע"י תמריצים ממשלתיים ובעיקר ע"י תמיכה מסיבית במחקר ובפיתוח. מודעות הציבור בישראל לנושא האנרגיות המתחדשות גבוהה לא פחות מאשר במדינות אחרות, למרות בעיות הביטחון ובעיות אחרות המעסיקות אותנו.

דרושה התגייסות של הממשלה בשני תחומים: האחד – הקצבת משאבים למחקר ופיתוח בתחום האנרגיה המתחדשת, במסגרת תכנית ממוקדת, אולי בין-משרדית, עם ריכוז מאמץ מתאים, ועם מחויבות לטווח של מספר שנים לפחות. השני – מתן תמריצים לשימוש בארץ במערכות אנרגיה מתחדשת, בדומה למדינות כמו גרמניה, ספרד, דנמרק ואחרות, ליצירת שוק מקומי אשר יגביר את המוטיבציה של מוסדות המחקר והמגזר העסקי למו"פ בנידון.

מתקני אנרגיה מתחדשת מסוגים שונים מתומרצים בעזרת תעריפים שונים שאינם מתחשבים ביעילות הטכנולוגיות, מהו סדר העדיפות הנכון לעידוד טכנולוגיות ייצור חשמל נקי?

התמריצים הניתנים בישראל למערכות אנרגיה מתחדשת ניתנים בצורה המחקה את זו שבמדינות אחרות ולא בצורה המתאימה במיוחד לנו – ראה למשל תעריף feed-in הניתן למערכות פוטוולטאיות שהינו העתק השיטה שהונהגה לראשונה ע"י גרמניה. המחיר הוא דבר מטעה. יש לבדוק עלויות אמיתיות – לא רק מחיר בשוק אלא כמה עולה ליצר את ההתקן וכמה אנרגיה נדרשת לייצורו לעומת כמה אנרגיה ממקורות מתחדשים ייצר במהלך חייו. יש להביא בחשבון עלויות חיצוניות ונזק למשק. במציאות של מדינה קטנה כמו ישראל – כמה שטח קרקע הוא תופס וכמה שטח נוסף נדרש למערכת ההולכה.

שיקול חשוב נוסף ראוי שיהיה – האם זו מערכת כחול-לבן? בתמיכה הניתנת למערכות פוטוולטאיות מדינת ישראל הולכת בעקבות מדינות אחרות, ולא מן הסיבות הנכונות. אנו תומכים בייבוא מסין ומיפן במקום לתמוך בטכנולוגיות ישראליות היעילות יותר מבחינת נצילות, מחיר וניצול שטח, ואשר יישומן יעזור לכלכלה הישראלית. כך למשל, מיזוג אוויר סולארי, המתאים מאד למשק הישראלי ואשר פותח בישראל עוד בשנות ה-80 במסגרת פרויקט לאומי, אינו זוכה כיום לשום תמיכה ממשלתית.

מינהל התכנון דן בימים אלו בתכנית המיתאר למתקנים סולאריים פוטו-וולטאים (תמ"א 10), מהי עמדתך בנוגע להקמת מתקנים כאלו בשטחים פתוחים?

לדעתי חשוב לבדוק מהו ייעוד השטח. הקרקע בישראל הינה משאב הקיים בצמצום. הלחצים מצד גורמים בעלי עניין בנושא זה מזכירים, ולא במקרה, את כרישי הנדל"ן המעוניינים בשינוי ייעוד של קרקע חקלאית לבניה. אני אישית איני תומך בהקמת מתקנים פוטוולטאיים בשטחים פתוחים, אלא אם אין לשטחים אלה ייעוד אחר ובמקרים יוצאים מן הכלל. אנו עדיין רחוקים ממיצוי הפוטנציאל של הקמה על גגות מבנים, מסוגים שונים, שאין להם שימוש אחר.

האם הפלונטר הבירוקרטי המעכב את יישום האנרגיות המתחדשות בישראל יכול להיפתר בעזרת חוק לעידוד אנרגיות מתחדשות בדומה למדינות אחרות בעולם?

לדעתי חוק כזה יועיל רבות לקידום הנושא, כפי שהועילה התקנה המחייבת התקנת דודי שמש בבנייני מגורים. במפגש פורום האנרגיה שקיימנו במוסד נאמן בשנת 2009 בנושא תחנות כוח סולאריות נידון בהרחבה נושא הקצאת הקרקע, בנוכחות נציגת מינהל מקרקעי ישראל, ונערכה השוואה בין המצב בישראל לזה שבספרד, למשל, שם קיים צו מלכותי (Royal Decree) שהוא שווה ערך לחוק במשטר שלנו. הקצאת הקרקע הוא מכשול מינהלי אחד מרבים.

במקרים לא מעטים חוק אינו מספיק, ודרושה אכיפת החוק. כך למשל, התקנה הנ"ל שבמסגרת חוק התכנון והבנייה לגבי מערכות סולאריות לחימום מים מחייבת גם בתי מלון, אכסניות ומבנים אחרים אך אין אוכפים אותה ולכן לרוב אינה מיושמת במבנים אלה.

ישנם הטוענים כי נחוצה השקעה מסיבית בתחום ההתייעלות האנרגטית על פני השקעה באנרגיות מתחדשות, האם נכון לקשר בין התחומים השונים?

אין קשר ואין תלות בין חיסכון אנרגטי לבין ניצול אנרגיות מתחדשות. תמיד יש להעדיף חיסכון באנרגיה על פני ייצור אנרגיה, גם ממקורות מתחדשים. קווט"ש נחסך שווה יותר מקווט"ש מיוצר, כי אין צורך להוליך אותו. חוסכים הוצאות הולכה, כולל הפסדי אנרגיה והקצאת הקרקע להולכה, השנאה וכדומה. בנוסף גם חוסכים עלויות ייצור עם כל התופעות הסביבתיות ואחרות המתלוות אליו.

משרד התשתיות מוביל תכנית להקמת תחנת כוח גרעינית, האם הקמת תחנה כזו היא בלתי נמנעת בשל צרכי האנרגיה העתידיים של ישראל?

העולם מכיר היום בחשיבותה ונחיצותה של האנרגיה הגרעינית, לאחר שנים רבות של רתיעה שנגרמה בין השאר עקב התאונות הידועות של 3-mile Island וצ'רנוביל. קיימות מדינות כמו צרפת העושה שימוש אחראי באנרגיה גרעינית ומספקת למשק שלה למעלה מ-70% מתצרוכת החשמל, ועוד מוכרת עודפים למדינות שכנות. קיימים היום כורים מתקדמים בהם תאונות מסוג אלה שקרו כמעט שאינן אפשריות.

בישראל האלטרנטיבה לחשמל גרעיני היא ייצור מפחם ומגז, כפי שנעשה כיום, עם הפליטות המתלוות אליהם. אין בישראל מספיק שטח לייצור כל החשמל מאנרגיות מתחדשות, בהתחשב בגידול הצריכה הצפוי. לגבי תחנה גרעינית, קיים חשש מוצדק מפעולות חבלה, ועל כן תחנה כזו צריכה להיבנות עם מיגון מתאים ועם אבטחה שאינה נופלת מזו של מתקן צבאי רגיש. יש צורך ברגולציה חזקה ופיקוח להבטחה של תפעול מתאים. בתנאים אלה, הפליטה הרדיואקטיבית, אם תהיה, נמוכה מזו המתלווה לשריפת פחם, ופליטות פד"ח ומזהמים אחרים כאמור, אינן קיימות.

גילוי מאגרי הגז הגדולים מול חופי ישראל נושא תקווה לעתיד כלכלי וגיאו-פוליטי טוב יותר לצד סיכונים לתושבי איזור חוות הגז המתוכננות, האם קיימת אלטרנטיבה בטוחה יותר?

מציאת הגז בסמוך לחופי ישראל היא אכן בעלת משמעות רבה למשק האנרגיה בישראל, גם מבחינה כלכלית, גם מבחינת צמצום הפליטות, וגם מבחינת הביטחון באספקה. יחד עם זאת – אין להגזים בעניין ואיני שותף לאלה המעוניינים להפוך את ישראל כבר היום ליצואנית גז. קיימות בעיות רבות באשר להפקת הגז, הולכתו, ואפילו לגבי הבעלות עליו. יש לזכור שאנו מדינה הנתונה בסיכון בטחוני וקל לחבל במערכת אספקת הגז. גם תקלה בצינור גז שמקורה אינו בחבלה עלולה להשבית את אספקת החשמל, אם זו תהיה מבוססת על גז בשיעור ניכר. זאת במיוחד במצב היום בו אין בה יתירות (redundancy) בצנרת הגז. כידוע כבר היום כ-40% מהחשמל מיוצר מגז.

חברת החשמל וגם אחרים טוענים כי האלטרנטיבה הבטוחה היא חשמל המיוצר מפחם. לדעתי אלטרנטיבה בטוחה ושאינה מזהמת היא אנרגיה סולארית. אילו היינו היום מבחינת התקנת מערכות סולאריות תרמיות במצבן של ספרד וקליפורניה, בהן מותקנת טכנולוגיה ישראלית, היה בכך צעד גדול קדימה. למרבה הצער נראה כי הקצב בו מתקדם הנושא בישראל – איטי מאד.

מהו החזון האישי שלך לפיתוח משק האנרגיה המתחדשת בישראל?

אחרי למעלה מ-30 שנות פעילות במחקר, בהוראה ובפעילות ציבורית בתחום זה, הייתי רוצה לראות חדירה מסיבית יותר של אנרגית השמש למשק הישראלי. אם הגענו למצב בו 90% מחימום המים לצריכה ביתית נעשה באנרגית השמש, מדוע איננו רואים שימוש בהיקף דומה במגזר העסקי, גם במבנים מסחריים וציבוריים וגם בתעשייה? אם נשכיל לעשות זאת, נוכל לחסוך 15% ואולי אף למעלה מזה, מן השימוש הסופי (end use) באנרגיה, במקום 3% הנחסך כיום עקב חימום מים ביתי. מדוע מערכות כאלה עובדות באירופה, בארצות שאינן שטופות שמש כמו ישראל, ולא כאן?

בקליפורניה פועלות תחנות כוח סולאריות-תרמיות, פרי פיתוח טכנולוגי ישראלי, חלקן עם ניסיון מצטבר של למעלה מ-25 שנה. אנו בישראל צריכים להיות הראשונים בתחום זה. המכרז להקמת שתי תחנות סולאריות-תרמיות (כ-250 מגהוואט) באשלים שבנגב מתנהל כבר כשנתיים ואין רואים את סוף העניין.

הצרכן הגדול ביותר של אנרגיה בישראל הוא התחבורה – כ-42% מן השימוש הסופי – ורובה ככולה מבוססת על נפט מיובא ומוצריו. אין פתרון קצר-טווח לבעיה זו בישראל כמו בעולם כולו, והפתרון יהיה כנראה תחבורה חשמלית, כאשר החשמל ייוצר ממקורות מתחדשים. איני מאמין בייצור ביו-דלקים בישראל. אנו יכולים לתרום לפיתוח טכנולוגיות למטרה זו, אך לא לייצור כי אין לרשותנו התנאים הבסיסיים הדרושים – קרקע, מים ועבודה זולה.

לפני כולם: גדות סולאר מציגה לראשונה פאנל סולארי בתפוקה גבוהה במיוחד – 400W

אילן בניזרי – צילום: ארנון מעוז

בתערוכת קלינטק 2010 לטכנולוגיות סביבה המתקיימת אתמול והיום הציגה חברת גדות סולאר פאנל סולארי גדול במיוחד בעל הספק מפתיע של 400W. עצרנו לשאול את אילן בניזרי, מנהל מכירות בחברה על פעילות החברה בתחום הסולארי ועל המוצרים החדשים שהחברה מייבאת לישראל. גדות פתרונות סולאריים (גדות סולאר) עוסקת בייזום פרוייקטים, מכירת מערכות פוטו וולטאיות ושירותי תכנון והקמה לפרוייקטים סולאריים. החברה פועלת גם באירופה ובמדינות הבלקן ומחזיקה בצבר הזמנות של 50 מגה-ואט.

לאן אתם שואפים להגיע בתחום הסולארי ?

"אנחנו בגדות סולאר הולכים להיות "מגה EPC" כלומר חברת EPC שתפעל באירופה, ארה"ב ישראל ואסיה".

מה נתוני הפאנל החדשני שייבאתם בתפוקה של 400W?

"מדובר בפאנל של חברת טופ-סאן הקוריאנית בגודל של 2 מטר על 1.3 מטר בתפוקה הגבוהה בעולם – 400W ונצילות התאים הסולאריים של הפאנל קרובה ל-17%. הפאנל מאושר על ידי גופי המימון באירופה ותןך כחודשיים גם בישראל. הפאנל הזה מוזיל עלויות בצורה משמעותית בהתקנה של המערכת. גם בעלויות של הכבלים המחברים בין הפאנלים, גם בקונסטרוקציה וגם בזמן הנדרש להתקנת המערכת שיורד בכ-50% בערך".

כלומר נתוני התפוקה של הפאנל מקטינים את גודל השטח הנדרש להקמת המערכת?

"למעשה התפוקה פר יחידת שטח גדלה. בגג של 400 מטר ניתן להקים מערכת מסחרית של 50 קילווואט ולחסוך כ- 150 מטר ביחס למערכות הקיימות היום וזו מהפכה."

איזה מוצרים חדשים נוספים אתם מציגים בתערוכת קלינטק 2010?

כפי שפורסם בעבר, אנחנו מפיצים את סולאראדג' (המתמחה בניטור ובקרה למערכות סולאריות) בישראל ובאירופה. בנוסף אנחנו משווקים את אפ-סולאר המתחרה היום מבחינת איכות במוצרים הגרמניים ומבחינת המחיר היא הרבה יותר טובה מהגרמנים".

איזה ציון הוא קיבל בבדיקת מגזין פוטון (מגזין מוביל בתחום הסולארי) ?

"הוא קיבל ציון טוב מאוד ולמעשה נמצא באותה רמה של שוט, הוא הרבה יותר טוב מבוש קיוסרה וכל השאר. מבחינת החברות שקיבלו את הציון הזה הוא הסיני היחיד. אפ-סולאר מחזיקה כ-15% מהשוק הצרפתי, 25% בשוק הבלגי, כ-10% מהשוק הגרמני. החברה מייצרת כ-200 מגה-וואט השנה ובשנה הבאה שואפת להגיע ל 400-450 מגה-וואט כך שהיא מכפילה את כושר הייצור שלה כל שנה ונחשבת לחברה מובילה בעולם ובמיוחד מבין החברות הסיניות".

אתם עוסקים גם בתחום אנרגיית הרוח?

"אנחנו נציגים של יצרנית טורבנות הרוח טכנוספין בישראל ובעולם ומעודדים את הפצת הטכנולוגיות הישראליות בתחום האנרגיה המתחדשת בעולם."

ראיון בלעדי: ראש אגף ההסדרה ברשות החשמל, עודד אגמון "תהיה שקיפות מלאה בתהליך ניצול המכסות"

עודד אגמון – צילום: נתי גרנץ

ייעודה של רשות החשמל הוא להסדיר ולפקח על מתן שירותים ציבוריים בתחום החשמל. תוך שמירה על איזון אינטרסים בין הצרכנים, חברת החשמל, יצרני חשמל והמדינה. תפקידי הרשות לשירותים ציבוריים מוגדרים בחוק, וכוללים למעשה ארבעה תחומי פעילות עיקריים: קביעת תעריפים, קביעת אמות מידה ומדדים לטיב השירות, טיפול מול צרכני החשמל ומתן רשיונות למתקני ייצור חשמל.

רשות החשמל מוכרת לעוסקים בענף האנרגיה המתחדשת כאחראית לקביעת התעריפים והרגולציה בתחום, השפעתה על התפתחות הענף מכרעת היות ומדובר בענף צעיר הנמצא בשלב התמריץ התעריפי לייצור חשמל נקי במטרה לאפשר צמיחה ופיתוח טכנולוגי לקראת תחרות אמיתית עם מחירי החשמל הקנבנציונאלי – פחם וגז טבעי.

ראש אגף ההסדרה ברשות החשמל מר עודד אגמון הוא האיש עם היד על ברז ההסדרה הרגולטורית למשק האנרגיות המתחדשות כמו גם למשק החשמל כולו. את אגמון ראיינו במהלך ועידת האנרגיה של הארץ TheMarker בה השתתף בפאנל "הקו האדום של האנרגיות המתחדשות" שעסק במצבו היחודי של ענף האנרגיה המתחדשת בישראל ובחסמים השונים הבולמים את התפתחותו.

צילום: נתי גרנץ עריכה: ארנון מעוז

מראיינים: ארנון מעוז ונתי גרנץ

בשבוע שעבר הסתיים תהליך הגשת ההתייחסויות לשימוע עבור מערכות סולאריות עסקיות, מתי יתפרסם התעריף וכמה זמן לדעתך תחזיק המכסה החדשה?

"אנחנו נמצאים אחרי פרסום השימוע להסדרה הכוללת את הכמויות התעריפים והמכסות עבור המערכות הביתיות והעסקיות. ההערכה שלי היא שבעוד חודש נהיה לאחר אישור התעריף. תפיסת המכסה תלויה מאוד בתעריפי הטכנולוגיה, המכסה שלנו מדורגת לתעריף, הכמות הראשונה של 40 מגה-וואט אני מעריך שהיא תיגמר מהר מאוד, הכמות השנייה של עוד 40 מגה-וואט בהפחתה של 7% אני מעריך שתיגמר במהלך 2011-12 בהתאם להתפתחות הטכנולוגיה וירידת מחירי הציוד".

האם המערכת המקוונת שתאפשר מעקב באינטרנט אחרי מצב ניצול המכסות תהיה זמינה בעת פתיחת המכסות העסקיות?

"ללא מערכת מקוונת של חברת החשמל אנחנו לא נצא בהסדרה. בשיחות עם חברת החשמל הם מעריכים כי המערכת תהיה מוכנה בשבועות הקרובים. מדובר במערכת שיודעת להגיד לך און-ליין מה המצב שלך לגבי הבקשה, לאיזה מכסה אתה נכנס ומה התעריף שמובטח לך. זו מערכת שבהחלט תשפר את השקיפות ואת האמינות הנחוצה לצרכנים".

המערכת המקוונת תהיה זמינה גם למערכות בינוניות?

"במערכות בינוניות העיסוק הוא בתוך רשות החשמל. תהיה לנו מערכת אינטרנטית שתגיד בכל רגע נתון מיהם בעלי הרישיונות ומיהם אלו שקיבלו את האישור התעריפי. תהיה שקיפות מלאה ומובטחת, אנחנו פועלים כדי שהמנגנון יהיה שקוף ויאפשר לכל אחד לדעת באיזה מקום הוא נמצא בתור ואם יש שחקנים נוספים שיכולים לקחת לו את המקום הוא ידע במסגרת הכלים שאנחנו נותנים."

במסמך השימוע למערכות עסקיות מופיע סעיף המתנה כניסה למכסה בהגדלת החיבור לרשת, מצד שני חברת החשמל לא אישרה בחלק מהמחוזות הגדלת חיבור עד שתתפרסם המכסה. האם תשנו את התנאי הזה במסגרת ההסדרה?

"לגבי שחרור המכסה העתידית צריך להבין שמדובר בהסדרה צרכנית ובהתנהלות שרוצה להכניס קצת סדר והיגיון. לכן פרסמנו שבמקום בו צרכן פעל והגדיל את החיבור בעבר כדי להיכנס להסדרה הקודמת והוציא היתר בנייה יוכל להינות לפחות מהתעריף המתמרץ הראשוני במכסה הראשונה גם במקום שאנו נידרש להרחיב את המכסה מעבר ל-40 מגה-וואט הראשונים כדי לעשות צדק עם אלו שביקשו להיכנס למכסה הקודמת."

"אני לא חושב שיהיה שינוי בגישה הזו, כמובן שצריך להעלות את הנושא במליאת הרשות ולקבל החלטה. המקום הזה של גודל חיבור לא מתאים לרשת הוא בדיוק המקום בו רצינו שההסדרה תמצה את הפוטנציאל הקיים ברשת החלוקה. הפוטנציאל לא קיים בכך שאנשים מזמינים גודל חיבור שהוא לא רלוונטי לצרכים שלהם ולכן אנחנו מרגישים שההחלטה הזו נכונה".

לאחרונה הוגשה עתירה נגד הקמת מתקנים סולאריים על קרקעות בנגב, האם מבחינתך יש עדיפות להקמת מתקנים על גגות או קרקעות?

"לדעתי נכון שקודם כל יותקנו מתקנים פוטו וולטאים על גגות ורק אח"כ ירדו לקרקע, גם ההסדרה שלנו התחילה עם מתקנים קטנים לצריכה עצמית – הסדרה צרכנית. מצד שני צריך להבין שאם נישאר על הגגות ולא נרד לקרקע לא נגיע ליעדי הממשלה העומדים על היקף של כ-2000 מגה-וואט, על גגות לא נוכל לעבור את הכמות של 200-300 מגה-וואט".

לגבי ריכוזיות במשק האנרגיות המתחדשות, מספר חברות הגישו בקשות להקמת מערכות סולאריות בהיקף של 66% מהמכסה למערכות בינוניות, אתם תאשרו את זה?

"הריכוזיות נפתרה בכך שאיפשרנו הקמת מתקנים בינוניים (עד 5 מגה-וואט) ואיפשרנו לשחקנים שהם לא שחקנים גדולים במשק הישראלי להיכנס, להגיש בקשות ולהתקדם עם המכסה. אנחנו נמצאים במנגנון של תחרות על זמן ואני חושב שגופים קטנים שיש להם את היוזמה ואת היכולת להתקדם מהר יותר הם אלו שבסופו של דבר יתפסו את המכסה. אנחנו לא נדרשנו לנושא של ריכוזיות במשק ואני מעריך שבמקום וזה יצוץ נידרש להתייחס וניתן את ההתייחסות שלנו".

יש פתרון לנושא של הולכת החשמל הסולארי בעזרת קווי מתח גבוה מאיזור הדרום למרכז ולצפון?

"אחד החסמים בתחום האנרגיה הסולארית הוא שינוע החשמל שמיוצר בנגב לטובת הצרכנים בצפון. אני יודע שחברת החשמל נערכת כדי לראות איך אפשר להעביר את הקווים לנגב ובכך לעזור למתקנים האלו לקום באיזור הדרום ומשרד התשתיות העביר מספר הנחיות לחברת החשמל כדי שתפעל בתחום, אני לא חושב שזו הנקודה שבה אנחנו ניעצר בקידום האנרגיות המתחדשות."

האם הקמת השדות הסולאריים תלויה בהקמת קווי ההולכה?

"ללא קווי ההולכה בוודאי שלא יוקמו חוות סולאריות. אני מתאר לעצמי שברגע שחברת החשמל תקבל הנחייה ברורה איך לטפל בנושא היא תדע לעשות זאת בלוח הזמנים הנכון והסביר."

כראש אגף ההסדרה ברשות החשמל, איזה חסמים היית רוצה להסיר מענף האנרגיות המתחדשות שנמצא במצב תקוע מאוד?

"אני לא מסכים איתך. בכל מה שקשור לאנרגיות מתחדשות אני חושב שאנחנו על הדרך הנכונה. אני חושב שההסדרות הם די פשוטות וברורות, אנחנו רואים שהיזמים מבינים ומגלים עניין רב להיכנס ולהיות שחקנים משמעותיים בתוך המשק הזה.

התפקיד שלי מכיל עוד נושאים נוספים שצריך להידרש אליהם ואני מקווה שעם בניית האגף (אגף ההסדרה) כמו שהוא צריך להיות ניכנס גם לטיפול בחשמל קונבנציונאלי ובקוגנרציה (ייצור משולב של חשמל וחום) ובמערכות נוספות. לגבי אנרגיות מתחדשות אני חושב שתוך שלושה חודשים ההסדרות יהיו סגורות ומפורסמות ובעצם כשהכללים ברורים המקום נשאר אצל היזמים."

מה החזון שלך למשק החשמל?

"החזון שלי הוא לראות משק מפותח, תחרותי, שיביא בסופו של דבר את המשקל הנכון לאנרגיות מתחדשות ואת המקום הנכון של חברת החשמל בתוך משק תחרותי"

פרופסור דוד כאהן, ראש המחלקה לחומרים ופני-שטח בפקולטה לכימיה במכון ויצמן – צילום: יניב פילדסט

בין משעולי השבילים הפסטורלים של מתחם בית דניאל בזכרון יעקב נפתח אתמול כנס הסטודנטים הראשון לאנרגיה סולארית. הכנס אורגן ע"י סטודנטים העוסקים בלימודי אנרגיה סולארית בישראל לתואר שני ושלישי ויתקיים במשך ארבעה ימים – 26-29 אפריל 2010 , בכנס התאספו יחד מדענים צעירים מכל המוסדות האקדמיים בישראל החולקים עניין משותף בתחומי ייצור ואחסון אנרגיה סולארית והוא נערך בחסות מכון ויצמן ובשיתוף מספר מוסדות אקדמאים, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן וגופים נוספים.

פרופסור דוד כאהן עומד בראש המחלקה לחומרים ופני-שטח בפקולטה לכימיה במכון ויצמן ועוסק כ-35 שנה באנרגיה סולארית ובחקר תאים פוטו-וולטאיים בפרט. כאהן מתמחה במחקר מדעי בסיסי של הכימיה והפיסיקה של תאים פוטו וולטאים לא קונבנציונאליים כמו תאים פוטו-אלקטרוכימיים, תאים מבוססי שכבות דקות ותאים מרוגשי צבע והוא אחד החוקרים המובילים בתחום בישראל ובעולם.

מחליפים רעיונות למחקר בהפסקות - צילום: יניב פילדסט

פרופ' כאהן הוא המנהל המדעי של היוזמה לאנרגיה מתחדשת בת קיימא במכון ויצמן שהוקמה לפני חמש שנים ביוזמה של ההנהלה והתורם יוסי הולנדר ומכיר לעומק את התחומים השונים של אנרגיה מתחדשת. במסגרת היוזמה מנסה פרופ' כאהן לעודד את יצירת דור העתיד של חוקרי אנרגיית השמש בארץ כדי להחזיר לישראל את מובילותה בחקר אנרגיה סולארית, מובילות אותה איבדה לדבריו למדינות אחרות בעקבות השקעה לא מספקת באנרגיה מתחדשת.

מהי היוזמה לאנרגיה מתחדשת בת קיימא במכון ויצמן?

"במסגרת היוזמה לאנרגיה מתחדשת אנחנו מנסים לעודד את המחקר בתחומים הנוגעים לאנרגיה מתחדשת ומאוד חשוב לנו לעודד יצירת קאדר צעיר של מדענים בשטח הזה, קאדר שחסר כעת כי החל מהשנים 1983-4 כשכל הנושא של אנרגיה מתחדשת התחיל לדעוך גם האפשרויות בשביל אלו שהיו מעונינים בלימודים בתחום מאוד הוגבלו כיון שהיו מעט מאוד קבוצות שעסקו בהם.

כאחת מהיוזמות לפני כמה שנים עם פרופסור אריה צבן יזמתי כנס הרבה יותר גדול בו לקחנו את הסטודנטים המצטיינים שמסיימים דוקטורט והעברנו להם קורס מזורז באנרגיה מתחדשת. הפעם הסטודנטים ארגנו את הכנס של כל המוסדות בארץ בנושא ספציפי באנרגיה מתחדשת – אנרגיית שמש. היוזמה שלנו תמכה בהפקת הכנס אך כל האוניברסיטאות התגייסו לעזור".

שמעתי שהכנס היה רעיון שלך והסטודנטים הרימו את הכפפה..

"נכון, אבל מנסיוני לא כל סטודנט מרים כפפה כזו, מה שיותר חשוב זה שיש סטודנט שלי שהקדיש שעות רבות לארגון הכנס ולא הרגשתי בירידה של הביצועים המחקריים שלו שזה מבורך. יש עוד סטודנט שעבד איתי בשנה השנייה והשלישית בפיזיקה באוניברסיטת ת"א שכבר פרסם באופן עצמאי מאמר אקדמי, אמרתי כרגע לבנימינין קורץ מברייסטורס שהוא בשטח הנכון כיוון שברור שיש כאן את החבר'ה שיכולים לקחת התחום הזה קדימה".

יש עלייה בביקוש לתארים מתקדמים בתחומי האנרגיה מתחדשת?

"יש עליה עצומה, הבעיה היא שאין מספיק קבוצות מחקר לאנרגיה מתחדשת בהם יש מקומות פנויים, מספר קבוצות המחקר עדיין מוגבל. אני מקווה שחלק מן הסטודנטים כאן ימשיכו להוראה באקדמיה ולא רק לחברות אנרגיה מתחדשת כמו אורמת או בריסטורס היות ואנו זקוקים לקבוצות נוספות באקדמיה שיספקו את האנשים שיעבדו בתעשייה"

איפה ישראל ממוקמת יחסית לעולם במחקר ופיתוח אנרגיות מתחדשות?

"תלוי, יש תחומים בהם אנחנו מפגרים בצורה איומה. יש תחומים אחרים כמו אנרגיית שמש מרוכזת בהם אנחנו בין המובילים".

מה צריך לעשות כדי לשפר את המצב?

"אני מגיע ממכון ויצמן כך שיש לי תשובה אחת. לתמוך במחקר בסיסי בצורה הרחבה ביותר. אין ברירה, אם אתה חותך במחקר אתה חותך את הענף שאתה יושב עליו. יש כבר כמה החלטות ממשלה, עכשיו צריך רק לבצע אותן, אם הממשלה גם תבצע את ההחלטות שהיא קיבלה זה יהיה טוב מאוד. מבחינת סטרטאפים לישראל אין בעיה, מה שצריך לדאוג הוא שלא יהיו סטרטאפים עם אקזיט מהיר משום שאנחנו רוצים את התעשיות פה" .

אפשר לפתח תעשיית אנרגיה מתחדשת בישראל?

"זה יכול לקרות, אבל יש עוד דרך ארוכה ללכת, למשל עכשיו קרסה אחת החברות המבטיחות בתחום של תאי שמש בירושליים 3G SOLAR, נורא חבל, הם היו טכנולוגית מובילים בעולם בשטח שלהם. אבל המשקיעים רצו החזר מהיר מאוד של ההשקעות שלהם. צריך להבין שלא מדובר בתחום כזה כמו בהייטק. כבר היינו בסרט הזה בתחומים אחרים כמו באופטיקה למשל. היות ומדובר במקרו אלקטרוניקה ולא במיקרו אלקטרוניקה יש הרבה "ברזלים" ועבודה מאומצת. צריך לכסות שטחים גדולים בין אם מדובר בשמש, ברוח, ביומסה או ביו דלקים.התהליך לוקח זמן ומשקיע לא יכול לצפות שתוך שנתיים הוא יחזיר את ההשקעה".

יש עבודה בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל לסטודנטים שמסיימים ללמוד?

"היום כן, אבל בשטח הכי פופולרי של תאי שמש כמעט ואין. וזו בעיה כי כמו שאמרתי יש אי-איזון, יש שטחים בהם אנחנו יוצאים מן הכלל ועובדים יפה מאוד ויש הרבה אופציות ובשטחים אחרים לא. חוסר האיזון הוא לא בריא, במיוחד למדינת ישראל שנמצאת במצב לא בריא מבחינת מקורות האנרגיה שלה".

המרכז הטכנולוגי לפיתוח אנרגיות מתחדשות שעומד לקום בנגב יכול לעזור?

"יש כבר מרכז טכנולוגי בנגב, בשדה בוקר, והמנהלים שלו יגידו לך שאין להם תקציב מובטח. כמו להבדיל זוג שעובר טיפולי פוריות ומצליח להביא ילדים ואז לא נותנים לילד לאכול. זה לצערי מה שקורה ואני מפחד שזה יקרה עוד פעם. לכן צריך תוכנית לטווח ארוך, אם אתה מתחיל משהו צריך להבטיח את ההמשכיות שלו לתקופה ארוכה כדי להבטיח שהטובים והמוכשרים ביותר ילכו לכיוון הזה. אחרת אין לנו לאן ללכת".

הרצאות של סטודנטים לאורך הכנס - צילום: יניב פילדסט

"יש החלטת ממשלה גם בנושא הזה ואנחנו מנסים לתרגם אותה למציאות, לדעתי מדובר באחד הדברים הכי חשובים במיוחד בשביל מדינת ישראל. כאן בכנס העיסוק הוא בחשמל שהוא תחום חשוב מאוד אבל החשיבות הגיאו פוליטית של תחליפי דלק היא הרבה יותר גדולה. כרגע אין הרבה עבודה בתחום בארץ אבל יש את הידע הבסיסי ואת המוחות. עכשיו צריך למצוא דרך לרכז אותם, לשכנע את אלו שלא עובדים בשטח הזה ויכולים לתרום לו שכדאי להם, לעודד חברות לפתח ולהשקיע בכיוון הזה ולהקים חברות חדשות.

התוכנית כפי שאני מכיר אותה תמליץ על השקעה של לא פחות מעשר שנים. ופה יש בעיה, אנחנו חיים בארץ דמוקרטית וממשלות כאן לא שורדות אפילו ארבע שנים., המדינה היחידה שאני מכיר שיכולה להתחייב לעשר שנים זאת סין. אבל עשינו דברים גדולים בעבר ושינינו את המציאות אז אולי גם הפעם".

מה דעתך על הקמת תחנת כוח גרעינית בנגב?

"כרגע זה בעייתי, אני יודע שיש גם תוכניות גדולות בירדן אך כל עוד המצב הגיאו פוליטי נשאר כפי שהוא זו בעיה גדולה. בשביל שאר העולם ברור שאנרגיה גרעינית היא חלק מהתערובת של מקורות אנרגיה. בנוסף לבעיה הגיאופוליטית יש לנו את הבעיה של מיקום התחנה המתוכננת קרוב לשבר הסורי-אפריקאי. בעתיד כשיהיה שלום אפשר להקים תחנות כוח גרעיניות כחלק מפתרון כולל".

אם היית ממונה על התקציבים לפיתוח משק החשמל לאן היית מפנה את הכסף?

"בטווח הקצר להתייעלות אנרגטית, אין דבר יותר חשוב, חיסכון בצורה מסיבית, להתחיל בחינוך מגיל צעיר זו הדרך שלנו להשפיע. בטווח הבינוני פיתוח של מה שיש לנו כרגע כולל לנסות להפיק דלקים מפחם ואם יש לנו מזל ויש שלום אז לפתח אנרגיה גרעינית. בטווח הארוך בו אני עוסק פיתוח תאי שמש זולים מאוד, צבע סולארי הוא האידאל. ופיתוח פוטוסינטזה מלאכותית שתעשה את מה שהצמחים עושים כמו שקורה היום בתעשיית הכימיה. לקחת את ה-CO2 יחד עם מים ולהפיק דלק."

מדובר בכנס שיתקיים כל שנה? מה עם שיתופי פעולה בין לאומיים?

"נראה, צריך את הסטודנטים שיתאימו לזה. כרגע יש כאן רביעיה יוצאת מן הכלל. אני בקשר עם האקדמיה בגרמניה, בינתיים התשובה היא שלילית ואני עדיין בקשר איתם ואדווח להם על ההצלחה כאן. יש הצעה אחרת של מדענים ישראלים ערבים ואירנים שנפגשים כל שנתיים במקומות שונים בעולם. הועלתה הצעה לקיים כנס סטודנטים בינלאומי והעברתי את ההצעה לקולגה שלי שהוא ראש מחלקת פיזיקה באוניברסיטה האמריקאית בבירות, עכשיו נראה אם אפשר להתקדם"

יש שיתופי פעולה אקדמים עם מדענים אירנים לפיתוח אנרגיה מתחדשת?

"שיתופי פעולה לא, אבל אנשים נפגשים היות ומדע היא שפה בין לאומית. בימים הכי קשים של המלחמה הקרה התקיימה סדרת מפגשים אקדמים בין ארה"ב לרוסיה יחד עם האנגלים והצרפתים. כך שהכנס הזה מתקיים משנת 2003 ובנושא הזה יש לי חדשות טובות וחדשות רעות. אין ספק שמכל המדינות הערביות אנחנו מוצאים את השפה המשותפת הטובה ביותר עם האירנים היות והם ברמה מתקדמת. זה טוב וזה רע…".

עמוס יורן – צילום: יניב פילדסט

בלעדי למערכת תשתיות

בנייה ירוקה הינה גישה מערכתית כוללת לתכנון, לבנייה ולתפעול של בתים במטרה לחסוך אנרגיה, מים וחומרי גלם, המיושמת משלב התכנון המוקדם ועד למגורים בהם. מטרת הבנייה הירוקה היא ליצור סביבת מגורים בריאה ונוחה תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה.

בניית בית בשיטות בנייה ירוקה באה לידי ביטוי בשימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה וחומרים ממוחזרים. תכנון אשר יאפשר חיסכון מקסימלי באנרגיה. ניצול כיווני הרוח והאוויר לאוורור טבעי וקירור, שימוש חוזר של מים אפורים ע"י טיהור ביולוגי באמצעות צמחיה מיוחדת, שימוש מקסימלי בתאורה טבעית וקירור טבעי להפחתת האנרגיה המושקעת במיזוג אוויר ועוד.

עמוס יורן – אדריכל ומתכנן עיר ואזור, בוגר הטכניון עם התמחות באקולוגיה של מערכות בניניות מאוניברסיטת קרנגי-מלון בפיטסבורג, ארה"ב, במסגרת מחקר לתואר שלישי ויעוץ מקצועי. עסק במחקר ופיתוח של אקו-טכנולוגיות בתחום מיחזור מים בבנינים וטיהור אוויר בתוך בנינים. פעיל כיום בפיתוח פתרונות בתחום של אקולוגיה קהילתית, אדריכלות ירוקה ושימוש בטכנולוגיות חדשניות ליישומם.

איך הגעת לתחום הבנייה הירוקה?

"אני עוסק בתחום הזה כי אני מאמין בו. בשנת 1977 הגעתי לארצות הברית כדי לעשות דוקטורט בארכיטקטורה אחרי תואר ראשון ושני בטכניון. אמריקה בדיוק נכנסה לשנות משבר האנרגיה כתוצאה מחרם הנפט של מדינות אופ"ק (מדינות קרטל הנפט) בעקבות מלחמת יום כיפור. מחירי הדלקים עלו וכך החלו לתקצב מחקרים רבים להתייעלות אנרגטית לבניינים.

הצטרפתי למחקר של התייעלות בבנינים ועבדתי בפיתוח מודלים של אופטימיזציה (מיטוב) אנרגטית – איך להגיע לשיווי משקל הנכון בין השקעות בגורמים השונים, בבידוד, בציוד מיזוג, באיטום וכיוב'. בשנת 1980, אחרי גל הפיתוח התעשייתי, התפרסמו מחקרים חדשים של איכות חיים בתוך בניינים ולפתע הבינו שרמת זיהום האויר בתוך הבתים גרועה בהרבה מזיהום האוויר בחוץ. זה גרם לי להבין שצריך לשנות את הראייה. התחלתי להסתכל על הבניין כמערכת אקולוגית שלמה- כמו בטבע, מה נכנס, מה יוצא, חיות וצמחים מסוגים שונים, השמש והמים, יחסי גומלין.."

אז איך תגדיר בית ירוק?

בית הוא בעצם מערכת אקולוגית מלאכותית אותה צריך לבנות ולעשות נכון. כשאני ניגש לתכנן מערכת כזו אני לא בא לעצב את הבית שיהיה מיוחד, אבל שכשהתכנון של כל הבית הוא הרמוני גם הבניה יוצאת יפה  – זה כמו להיות בטבע ולהתפעל מהיצורים השונים, הטקסטורה והיופי הטבעי שלהם נובעת מהאיזון שלהם.

ומאיפה רכשת את הידע כאשר המונח "בנייה ירוקה" לא היה מוכר?

"בזמנו המקור היחיד היה סוכנות החלל האמריקאית. הם הראשונים שהיו צריכים להתייחס למבנים שלהם כמערכת סגורה שחיבת לקיים את עצמה. כשחזרתי לישראל ב-1988 הקמתי בארץ חברת סטארט אפ לטיהור אויר ומים בבניינים באמצעים ביולוגים – חיידקים וצמחיה כמטהרים שמניבים גם תועלת, בזמנו זה עוד היה מוקדם מדי בארץ. היום מים זה כבר נושא חם שכולם מודעים אליו ורוצים בגלל הכרח כלכלי".

אבל שימוש במערכת מים אפורים עוד לא הוסדר בחוק.

"נכון, אבל להעלות את מחירי המים בלי לספק אלטרנטיבה, זו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה. לכן אני מאמין שניטור ושימוש נכון במערכות מבוקרות ואמינות יאפשר את השימוש במערכות מים אפורים על פי חוק".

האם צריך אישורים מיוחדים לבנייה ירוקה?

"מבחינה אדריכלית זה אותו אישור בנייה. לפעמים בגלל שהבנין נראה קצת מיוחד וחריג בנוף, צריך להסביר לעירייה את המשמעות החיובית של פרוייקט כזה ולהבין שדפוסי הבניה השתנו. אין שום זכות להגביל את הבונה בגלל זה, בארצות הברית יש מינימום של נקודות "ירוקות" שצריך להשיג אחרת לא תקבל אישור בניה.

המודל האמריקאי הוא כזה שבאמצעות סטנדרט בחוק (LEED למבני ציבור) ניתן להכריח את המוסדות הציבורים לחסוך באנרגיה. את האזרח לא מכריחים כרגע אבל בהחלט מתגמלים באמצעות מענקים למי שבוחר בדרך זו. זה היה יכול להיות שינוי מהותי אם מינהל התכנון של משרד הפנים היה דורש או מעודד לעמוד בתקן לבניה ירוקה שפורסם לפני שנתים".

איך משפיע תכנון ירוק על הטמפרטורה והצורך בחימום וקירור הבית?

"השיקולים של האדריכל המודרני של לפני כמה שנים, היו אחרים לגמרי, מרגע המצאת ושיכלול מיזוג האויר שחררו את המתכנן מכל אספקט תכנון אקלימי והמשקל עבר למהנדס המיזוג שידאג לווסת את האקלים בבית. אבל בשביל שמיזוג האויר יהיה אפקטיבי יש לסגור את כל החלונות ובסופו של דבר זה לא נעים לחיות בבית סגור ללא תחלופה של אויר. בשל תכנון לקוי או יותר נכון חוסר תכנון אקלימי, הפכו את הבתים עצמם לקרבנות של מערכות מיזוג אויר.

אם מסתכלים על הנושא של טמפרטורות ועומס חום במשך הקיץ אז יש ימים בודדים בשנה – אולי ארבעה חמישה שבהם התנאים באמת קשים, וגם אז אם לבית יש בידוד חום כלומר הוא לא מחדיר פנימה חום שקופח עליו במשך היום, ויש תנועה טובה של אויר בבית, גם אם הימים הקיצוניים האלו אפשר להסתדר בלי בעיה מיוחדת.

מזג האויר בארץ הוא בסך הכל אידיאלי רק צריך לדעת להשתלב עם הבניה בהתאם. בבית ירוק אפשר להוריד את המיזוג אפילו לאפס, להכניס יותר אור, להצל, זה יותר נעים מתאורה מלאכותית שצריכה כל הזמן לעבוד בחדרים חשוכים, אלו דברים שאנשים איבדו את הרגישות אליהם עם השנים אבל ברגע שאתה נכנס לבית כזה אתה פשוט מרגיש את ההבדל, אפילו בלי להיות מודע פשוט נעים לך. לפני העידן התעשייתי עבודתו היצירתית של האדריכל הייתה להתחשב בטבע, זה ידע שנעלם והיום חוזר לקדמת הבמה".

מהם עלויות הבנייה הירוקה ביחס לרגילה?

"תכנון ובנייה של בית ירוק יכול לעלות כ-5-10% יותר יקר מבנייה רגילה, אבל הערך של בית ירוק נמדד בהתייחסות לכל אורך חיי הבנין. עלויות המיזוג יורדות, ההרגשה בבית יותר נעימה, הבית יותר מותאם לסביבה כך שהתחזוקה שלו בכלליות יורדת לאין שעור, בסופו של דבר ההשקעה מחזירה את עצמה וחוסכת כסף".

מה היית ממליץ למי שרוצה לבנות בית חדש או לשפר בית קיים?

"לכל אספקט יש תרומה מסוימת, והקצב שבו ההשקעה תחזיר את עצמה תלוי באוסף הדברים. הצללה נכונה, חלונות מתאימים, החדרת אוויר לבית בקיץ לקירור באמצעות פתחים מתאימים ושאיבת האויר החם. בידוד נכון בגג הוא מהדברים המכריעים ביותר שכן גג הבית חוטף את רוב קרינת השמש, החומר ממנו עשוי הגג, אוורור חלל הגג".

יש היענות מצד בוני בתים לשימוש בגג מתכת לבידוד גג?

שימוש בגג מתכת בבית שהוקם בארה"ב - צילום: CONNOR HOMES

"אנשים לא רגילים, הם התקבעו לרעפים האלה מפעם. הרעפים אינם קשורים לארץ שלנו, הם יובאו עם התרבות שהגיעה מאירופה אבל בשביל לחיות בקיץ בבית שכזה חייבים מיזוג. גג מתכת לדוגמא מחזיק שנים, צורך מעט מאוד תחזוקה, מגונן ומבודד טוב יותר מרעפים ויש לו החזרת אור וחום הרבה יותר טובה.

אנשים אומרים לי שהם לא רוצים שהבית שלהם יראה כמו מחסן. אז מה תגיד להם? שבצפון ניו אינגלנד, ניו האמפשיר, יש בתים מדהימים עם גג מתכת שמשתלב בסביבה, ואפשר רק לקנא בו? שבקיסריה ובהרצליה פיתוח וכפר שמריהו כבר בונים במשך שנים גגות מתכת בבתי היוקרה היפים ביותר? אצלנו עדיף שהגג יהיה בהיר. אבל עם תכנון מדויק וחיפוי נכון של צמחיה מתאימה אפשר אפילו ליצור גוונים בקירות בלי חשש לקיבולת חום".

לסיכום, מה צריך לדעת מי שרוצה לבנות בית ירוק?

"בית צריך להתיישב בנוחיות בסביבה הטבעית שלו, להתאים לשטח ולהיבנות בהתאם אליו. אין "רדי מייד", זה שיווי משקל עדין בין הגורמים השונים שיגרמו להרגשת נוחות, והיום ניתן למדוד בדיוק רב בעזרת הדמיות מחשב את הטמפרטורה והנוחות האקלימית בתוך הבית (psychrometric chart), בכל מזג אויר ובכל יום ושעה בשנה, ולדעת שאין חריגה מהתנאים הללו.

בנוסף לכל, התרומה היא גם ישירה לסביבה היות והשימוש הינו בעיקר בחומרי בניה שטביעת הרגל הפחמנית קטנה יותר ופחות מזהמת, האנרגיה המושקעת בחומרים נמוכה יותר (מחזור, הכנה, הובלה וכו'). היום שוב יש עליה בביקוש לבניה ירוקה מתוך הבנה שחסכון באנרגיה היא הכרח ודרך חיים".

למידע נוסף

ניתן ליצור קשר עם האדריכל עמוס יורן בטלפון  052-2750552

חנן עינב לוי מהקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות – צילום: ארנון מעוז

בעולם נחשב תחום אנרגיית הרוח למקור אנרגיה נקייה המספק חשמל במחירים המתקרבים לעלויות ייצור חשמל מפחם. בישראל שטופת השמש אנרגיית הרוח נמצאת בעדיפות משנית בין היתר בשל עלויות גבוהות להקמת חוות רוח והצורך בנתוני מדידה מדויקים לאורך זמן.

במסגרת כנס אילת אילות לאנרגיה מתחדשת שהתקיים בשבוע שעבר התקיימה סדנת אנרגיית רוח בה נדונו הדרכים לבצע מדידות רוח כדי למקם את טורבינות הרוח במקומות הנכונים להבטחת תפוקת חשמל מקסימלית. בסדנה נדונה גם הבעייתיות בהשגת נתוני מדידות מדוייקים מהשירות המטאורולוגי שאינם זמינים לציבור. שם פגשנו את חנן עינב לוי מהקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות המקדם את תחום אנרגיית הרוח במסגרת הקואופרטיב.

באיזה תחומים של אנרגיות מתחדשות אתה עוסק?

"אני חבר קואופרטיב האנרגיות המתחדשות. עוסק בתחום אנרגיות מתחדשות, רוח ואנרגיה סולארית בעיקר במשך העשור האחרון, גם חוקר וגם מנסה לקדם את השימוש בהם בישראל".

מה אתה מנסה לקדם בתחום אנרגיית הרוח?

"יש היום תעריף לניצול אנרגיית רוח, אבל מדידות של הרבה גופים שנעשו בכספי משלם המיסים אינן זמינות לציבור. אם אנו רוצים לקדם את נושא אנרגיית רוח, צריך ליצור מודל דומה למדינות אחרות שיצרו מודלים כמו מודל הנובל של אנגליה או אוניברסיטת טקסס המאגדות נתונים שיהיו זמינים לציבור, כל אחד יוכל לדעת אם יש סיכוי לרוח באיזור מסויים או לא. בכל מקום שבו מתכוונים להציב טורבינת רוח צריך כמובן לבצע מדידה, אבל כיוון התחלתי הוא משהו שמשנה לגמרי את תמונת החיפושים".

האם לא ניתן להסתמך על שירות המדידה של המכון המטאורולוגי?

"בפירוש אפשר, אבל המדידות שלהן לא תמיד נעשו לטובת ייצור אנרגיית רוח ויש גם הרבה מדידות ישנות שנעשו בגבהים של 3.5 מטרים שהם אינם מספיקים. צריך לעשות מדידות עם תחנות חדשות בגבהים הנכונים. בכל מקרה, גם הנתונים של המכון המטאורולוגי צריכים להיות זמינים לציבור כדי לעשות בעצמנו את האנליזה".

אם משקיע רוצה עכשיו לבוא ולבנות, יש לו את כל הנתונים?

"התשובה היא לא. הוא צריך ללכת דרך הרבה מאד גופים ובפירוש לא נוח לו לקבל את כל הנתונים. דווקא ליזמים בדרך כלל יש את הכסף והם יכולים להרשות לעצמם לעשות את הפרוצדורה הזו, אבל אם אנחנו מדברים על כל אדם מן השורה שמעוניין להקים טורבינה פרטית, הוא לא יודע בכלל אם יש לו רוח מספקת ולא ירצה לשלם על מדידות".

"בשורה התחתונה, התמריץ הניתן על ידי המדינה של 1.65 ש"ח לכל קילווואט שעה המיוצר באמצעות אנרגיית רוח הוא חלקי ללא המדידות. אם לא נעשה עבודה כנה ומהירה כדי לסדר את המצב הזה, לא נגיע למימוש אמיתי של הפוטנציאל הגלום באנרגיה זו ולא נגיע ליעדים של 30 מגה-ואט בקצב שצפו".

במה עוסק הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות?

"קואופרטיב הוא התאגדות של אנשים, סוג של חברה דמוקרטית הנשלטת על ידי כל מי שחבר בה. לכל חבר בקואופרטיב זכות הצבעה שווה ללא קשר למספר המניות שרכש כל אחד בקואופרטיב. זהו מודל שהשתמשו בו כבר בעולם כדי להקים טורבינות רוח. אנחנו הקמנו בארץ את הקואופרטיב במטרה להקים פרוייקטים של התייעלות אנרגטית. הרעיון הוא שרוכשים מניה של הקואופרטיב, הכסף משמש להקים את הפרויקטים ועל פי שווי המניה כך ההחזרים".

אז הציבור צריך לרוץ ולהשקיע?

"בשלב זה אנחנו עדיין מנסים להבין איפה אנחנו עומדים מבחינת הרשויות, אנחנו לא מבטיחים כרגע לאף אחד תשואות. היום הפרוייקט הזה הוא פיילוט והכספים נשארים בתוך הקואופרטיב. אנחנו שואפים להשתמש במודל שכבר נבנה בעולם כמו פרוייקטים של טורבינות רוח בהולנד למשל. אין כרגע תשואה בקואופרטיב עד שלא נסדיר את כל מה שצריך אל מול הרשויות".

ד"ר אילן פרידלנדר (משמאל) עם השותפים למיזם ד"ר סלאח עזאם (במרכז) וד"ר איתן יודילביץ-צילום: יניב פילדסט

במושב שווקים מתעוררים והתייעלות אנרגטית שנערך בכנס אילת אילות הבינלאומי לאנרגיה מתחדשת חשף סלאח עזאם נשיא מכון המחקר הלאומי לאנרגיה בירדן, את שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה בין ישראל ירדן וארה"ב. היוזמה המשותפת פועלת לפתח חברות זיקוק ליצירת ביו-דיזל המבוססת על טכנולוגיה גרמנית.

נכון להיום מדובר בתוכנית היחידה בתחום המו"פ המשותפת לירדן וישראל, אמר סאלח עזאם, וזהו בסיס טוב לשלום ופוטנציאל חשוב עבור שתי המדינות. עוד חשף עזאם במסגרת הכנס את מגוון הפעילויות של ירדן בתחום האנרגיות המתחדשות בין השאר בתחום הסולארי, התרמו בסולארי אנרגיית הרוח ביו-דיזל וביו-גז. אילן פרידלנדר, מנהל MME-IL השותפה הישראלית בפרויקט אמר כי המתקן הראשון צפוי לקום במהלך 2010 בגבול ישראל ירדן בסמוך לעקבה ובעתיד הוא מקווה כי יקומו מתקנים נוספים משותפים נוספים בגבול בין המדינות ובכל מדינה בנפרד.

מתקן הזיקוק הראשון עתיד לייצר 500 ליטר ביודיזל אורגני מכל טון פסולת אורגנית יבשה. עלות המתקן נעמדת בכארבעה מיליון יורו. הפרויקטים הראשונים צפויים להיות ממונים על ידי גורמים בינלאומיים.

ד"ר אילן פרידלנדר מנהל חברת MME-IL שותפה של NER – National Energy Research Center מירדן.

מתי תוקם החווה?

"אנחנו מדברים על סדר גודל של כשנה למתקן הפיילוט שאנו מכנים "peace pilot". אנו מקווים להקים אותו עוד ב-2010 וזה תלוי גם בהתקדמות הטכנולוגית של הגרמנים במסחור של הטכנולוגיה שהיא קרובה מאד. אם לא, שלב זה יוקם ב-2011".

כמה ביו-דיזל יפיק המתקן?

"המתקן אמור להפיק 500 ליטר ביו-דיזל לשעה מטון של פסולת אורגנית יבשה. אנחנו הופתענו מכמות הפסולת האורגאנית שיש דווקה בצד הירדני, באיזור עקבה בלבד יש לנו אפשרות להקים כ-10 מתקנים שיכולים להפיק כ-30-40 מיליון ליטר לשנה".

מתי נראה בישראל את החווה הזו?

"ברגע שתקום החווה בצד הירדני בתור פיילוט, החברות הבאות יקומו גם בגבול וגם בכל מדינה בנפרד באיזורים של יצרני הפסולת".

זו בעצם חשיפה ראשונה של הפרוייקט כאן בכנס?

"הפרוייקט נחשף בעבר אבל בצורה די מינורית. אנחנו לא מתרכזים בחשיפה בעיקר בגלל השיתוף פעולה עם הירדנים שיש לה כמובן רגישויות".

מה תפקידה של ארה"ב וגרמניה בשיתוף הפעולה הזה?

"קרן TRIDE שמנהל אותה ד"ר איתן יודילביץ היא קרן אחות של בירד והיא נתמכת על ידי ארה"ב ומדינות נוספות הקשורות לפרוייקטים. במקרה הזה כמובן ישראל וירדן. הגרמנים הם בעלי הטכנולוגיה והם תומכים בקטע היישומי הביצועי של הטכנולוגיה לייצור הביו-דיזל".

]]> http://www.tashtiot.co.il/2010/02/22/%d7%91%d7%99%d7%95-%d7%93%d7%99%d7%96%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%9c%d7%9f-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%93%d7%9c%d7%a0%d7%93%d7%a8/feed/ 0