נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה

אני שמח להיות כאן אתכם, קודם כל עם שר ההגנה על הסביבה, הנמרץ, הצעיר והפעיל שלנו, גלעד ארדן, עם שר התחבורה, גם כן צעיר נמרץ, צעיר יחסית אליי, ופעיל, ישראל כץ. ועוזי לנדאו, השר הנמרץ והמנוסה של האנרגיה והמים, וכמובן עם נגיד בנק ישראל, ידידי סטנלי פישר. עם מו"ל העיתון כלכליסט יואל אסתרון, עם העורכת גלית חמי, עם דוקטור אלכסנדר פישר ועמכם, קהל נכבד.

גלעד ארדן ניגש אליי לפני למעלה משנתיים, קרוב לשלוש שנים, עם הקמת הממשלה. הוא אמר לי: ראש הממשלה, אני מבקש לנסות להעביר לך נקודה אחת – הגנת הסביבה אינה מונעת צמיחה, הגנת הסביבה היא מנוע הצמיחה. אני שמעתי את זה בעניין רב ואמרתי לו נמק ופרט. הוא הוציא אוסף של שקפים, אני מאוד רגיש לשקפים אגב, אני אוהב אותם ממוקדים, קצרים ואם אפשר בלעדיהם בכלל. אבל זו הייתה מצגת מאוד משכנעת.

אני רוצה להודות לך גלעד. קודם כל אני רוצה להודות לך שאתה אחראי על החינוך הירוק שלי. אני חושב שאתה גם אחראי למהפכה הירוקה במדינה. היא מתעצמת, היא נעשית בהיקפים שלא ראינו. אנחנו מאז כבר היינו על פסגת חירייה בפארק אריאל שרון, ירדנו למטה וראינו את מפעלי המחזור ושטנו יחד בפארק הקישון, בבוצה נוראית שאנחנו הולכים ומוציאים אותה ופשוט יוצרים ריאה ירוקה לחיפה והקריות.

נטענו עץ בנחל באר שבע שהולך והופך לפארק נהדר שקודם היה מזבלה שזיהמה את האזור ברעלים שונים. זו מהפכה, מהפכה אמיתית. אבל אני רוצה לחזור לאותו משפט בסיסי שאמרת, משום שאני חושב שהוא בשורש הדיון שאנחנו מנהלים כאן היום וגם מתחבר לחברות הרבות, הכלכליות, שנמצאות כאן.

שמעתי אתכם (מתנגדי הרפורמה). מה אתם מקדשים? את הבירוקרטיה הנוראה ביותר בעולם? זה מה שאתם מקדשים. שבע שנים לוקח לתכנן ולבנות דירה בישראל. שיא עולמי. זה מה שאתם רוצים לקדש? את הבירוקרטיה הזאת? אני לא. אני בעד הסביבה ובעד הפיתוח. בעד דיור זול ובעד הגנת הסביבה. אלה הדברים שאנחנו צריכים לעשות, האיזון הראוי, אנחנו יודעים לעשות זאת.

אני מבקש להדגיש את ההבדל בין שתי הגישות שקיימות, תיכף אני אוסיף את הגישה השלישית ששמעתי כאן. הגישה האחת היא גישה לעומתית, היא אומרת שאם אתה מפתח את הכלכלה, אתה מוריד את הבירוקרטיה, אתה פוגע בהגנת הסביבה.

הגישה השנייה הפוכה, גם היא גישה לעומתית שאומרת שאם אתה מטפל בהגנת הסביבה אתה פוגע בכלכלה.

הגישה השלישית היא הגישה השיתופית שגורסת שאפשר להשיג את שניהם הדברים גם יחד. גם לפתח את הכלכלה וגם לפתח את הסביבה ולהיפך, אני יכול לייצר תעשיות ירוקות שמסייעות לצמיחה הכלכלית.

ראשית, אם אתה פוגע באוויר, במים וכולי אז יהיו לך גם עלויות בריאותיות שהן בסופו של דבר גם עלויות כלכליות, ולכן כדאי לדאוג למרכיב הזה של הגנת הסביבה, גם מבחינה תועלתנית.

שנית, כיוון שכל העולם עושה את זה, בוא נחבר את הגנת הסביבה גם עם החדשנות שטבועה ביזמים הישראלים ונייצר פה כלכלות חדשות שיכולות בהחלט לתת לנו אפשרויות כלכליות חדשות. העובדה שאין ניגוד הכרחי בין הדברים זה דבר שהוא כמובן לא ברור לרדיקאלים. מי שהוא רדיקאלי לא אכפת לו, הכל על ציר אחד, הכל על מימד אחד. כל מי שנמצא בעמדת הנהגה אמיתית יודע שכל החלטה צריכה להיות מאוזנת, שלכל החלטה יש מחירים וצריך לדעת לעשות את הדברים הנכונים למדינה ולא להיסחף על ידי גל קיצוני כזה או אחר.

מה שגלעד ארדן הצליח לעשות זה להכניס את המרכיב, את המימד של הגנת הסביבה לשיקולים הלאומיים של הממשלה וגם של הציבור. אנשים מבינים את זה, מבינים שזה מרכיב יסודי, זה לא הערת שוליים, אם מותר לי להשתמש בביטוי, זה לא דרך אגב, זה דבר יסודי שאנחנו עוסקים בו והוא חשוב לנו. אני חושב שחשוב גם לציין שהגישה הזאת מאפיינת את המדינות של ה-OECD שמעדיפות את הגישה המשותפת על פני הגישה הלעומתית. אומרים, אנחנו יכולים לשתף את שני הדברים ולא לבחור אחד על חשבון השני.

עכשיו אני רוצה לתת לכם שלוש דוגמאות והן חשובות, ושוב, זו גישה אחרת ממה ששמענו כאן היום. הדוגמה הראשונה היא ים המלח. בים המלח יש לנו בעיה שהולכת ועולה וזה מפלס המים. אנחנו עדים לכך במשך שנים ארוכות. מפלס המים עולה בערך בעשרים סנטימטר בשנה, כל חמש שנים מטר, עוד מטר ועוד מטר. ולמה זה קורה? זה קורה משום שהמלח שוקע לקרקעית הבריכה והמים נדחקים כלפי מעלה. והמציאות הזאת החלה לאיים על הסביבה הקרובה לים, בסביבה הקרובה לים יש שרשרת של בתי מלון ואפשרות לבנות עוד בתי מלון אם הדבר הזה לא ייעצר, הפוטנציאל הכלכלי וגם אחר של ים המלח, פשוט ילך לאיבוד.

לכן יש פה שילוב של טיפול בהגנת הסביבה וגם טיפול בצמיחה כלכלית שאנחנו יכולים להעריך אותה כתוצאה מהטלטול הסביבתי. אנחנו חשבנו שיש מקום לעשות טיפול יסודי  בבעיית המלח בים המלח והיה קשר הדוק בין שני הדברים הללו: בין הטיפול הסביבתי וההגנה הכלכלית. אני חושב שהממשלה קיבלה החלטה מאוד מאוד מרכזית שלא התקבלה במשך שנים. גלעד, היה לו חלק חשוב מאוד בהובלה של ההחלטה הזאת יחד עם משרד התיירות, משרד האוצר. קיבלנו אותה, אנחנו הולכים ליישם אותה, שוב בגישה שילובית, בגישה שיתופית, לא בגישה רדיקאלית.

אני רוצה לתת דוגמה שנייה. הדוגמה השנייה זה משק המים שלנו. יש לנו גידול עצום בצריכה של המים, רמת החיים עולה. ככל שרמת החיים עולה, השימוש לנפש במים הולך וגדל. חוץ מזה מקורות המים שלנו הלכו והצטמצמו בעשרות אחוזים מאז הקמת המדינה. יש איזה התייבשות, אז מצד אחד יש ירידה באספקת מים מן הטבע, יש עלייה רצופה בצריכת המים, גם על ידי גידול האוכלוסייה וגם על ידי הגידול ברמת החיים ואנחנו מתנגשים כאן. אנחנו מגיעים כאן לבעיות קשות מאוד, גם של היקף המים, גם של זיהום המים, ומדינת ישראל השכילה בעניין הזה לפתח אפשרות של טכנולוגיה של התפלת מי ים. הדבר הזה הוא הדרך הידידותית לטפל בנושא הזה בלי לשלם מחירים סביבתיים גדולים, אבל שוב, זה יצר כאן תעשייה.

ישראל איננה עשירה במים, אבל היא עשירה בטכנולוגיה של המים. ויש פה תערוכות של טכנולוגיות מים שמגיעים אליה אנשים מכל העולם והם מעוניינים ליהנות מהטכנולוגיה המיוחדת שמתפתחת בישראל כדי לטפל במים. והדבר הזה הוא כמובן ברכה גדולה לתעשייה הישראלית ויוצר אפשרויות של תוספת מקומות עבודה וכמובן צמיחה כלכלית דרמטית אפילו בשנים הקרובות. משום שבכל העולם, בכל רחבי העולם, בייחוד בסין למשל, המעצמה האסיינית העולה, יש צורך לטפל במחסור הזה. יש התעניינות עצומה בטכנולוגיה שייצרנו. שוב, אתה מטפל בבעיה סביבתית – אבל אתה מייצר פה הזדמנות כלכלית.

הנושא השלישי זה כמובן אנרגיה. בנושא של האנרגיה יש התפתחות מוכרת כבר, אם זה באנרגיה הסולארית שמדינת ישראל מפתחת – הייתי עכשיו בקפריסין עם השר לנדאו וחברות ישראליות שם פועלות כדי לפתח יכולות מיוחדות שם – זה לא רק בקפריסין, זה קיים מקפריסין עד סין. הם מתעניינים בטכנולוגיה הזאת של ישראל כדי להביא באמת אנרגיה שהיא ידידותית לסביבה, ושוב זו התפתחות מיוחדת שיצרנו כאן, אבל היא איננה מספקת. היא איננה מספקת משום שהדבר הבולט ביותר שאנחנו עדים לו, זו התלות ההולכת וגוברת של העולם הגלובאלי שהופך לתעשייתי, וגם מי שהופך לפוסט תעשייתי לא מפסיק להיות תעשייתי. העולם ממשיך לצרוך אנרגיה, בהיקפים הולכים וגדלים. התלות ההולכת וגוברת באנרגיה שמקורה בנפט.

הדבר הזה כמובן יוצר בעיות לא רק סביבתיות, אלא גם בעיות ביו-אסטרטגיות, של הפניית כספים עצומים למדינות לא יציבות, חלקן עוינות ביותר לישראל ולכל הערכים שאנחנו והציביליזציה המערבית מייצגים. והסכנה הזאת ברורה. המדינות האלה מתחמשות בנשק מתוחכם ומעבר לכך, מטפחות טרור. ולכן הייתי אומר שאם יש דבר אחד שאנחנו יכולים לעשות שיכול לחולל שינוי היסטורי זה לשלב את האינטרס הסביבתי בהשתחררות מהתלות הנוראה בנפט, לשלב את זה גם באנרגיות חדשות, בתחליפי נפט שיתנו לנו גם תעשיות חדשות וגם אופק חדש. אופק חדש לעולם נקי יותר, בטוח יותר וצומח יותר.

בכל אופן אחד הדברים שאנחנו עשינו, זה להקים ועדה בראשות הפרופסור יוג'ין קנדל, לחפש תחליפי נפט ולמקד מחקר ופיתוח למען המטרה הזאת. אני יודע שוועדת המומחים הלאומית הזאת משתפת פעולה עם מומחים מן הממשלות במדינות רבות, אני אהיה בקנדה וארה"ב בשבוע הבא ואעלה את הנושא הזה גם עם סטיבן הארפר, ראש ממשלת קנדה בהתחלה, ואחר כך עם הנשיא אובמה. אני חושב שזה איננו עניין שולי, זה עניין אסטרטגי.

אנחנו מבינים כולנו את החשיבות להשגת תחליפי נפט וכל אחד צריך להבין שאם אנחנו מודאגים היום מההאמרה התמידית במחירי הנפט, הרי נהיה הרבה יותר מודאגים אם איראן חלילה תגיע לשליטה על מרכזי האנרגיה הללו במפרץ הפרסי. כל אחד מבין שאז איראן תוכל להכתיב מחירי נפט הרבה יותר גבוהים, ועל ידי כך לחנוק את הכלכלה העולמית, לכן כל מי שמעוניין לעצור את ההאמרה והשימוש המניפולטיבי באוצרות הנפט, השפעה על השווקים העולמיים, איומים על כלכלות העולם, צריך להתגייס לעצור את המרוץ הגרעיני של איראן.

אני מבקש שוב להודות לכם ולומר שאני חושב שיש פה שינוי גדול מאוד, אני חושב שכולכם שותפים לו, יש כאן שינוי בחברה הישראלית.  יש כאן שינוי בממשלה בישראל, אנחנו מודעים לחשיבות הגדולה של המהפכה הירוקה, אנחנו מבינים שהמהפכה הזאת יכולה לשרת ואכן משרתת את הצמיחה הכלכלית. המהפכה הירוקה איננה מחסום לצמיחה, היא משמשת מנוע לצמיחה ועל כך אני מודה לכולכם, במיוחד לך, גלעד ארדן.

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בועידה לצמיחה ירוקה: על ישראל לחזור ולהוביל את תחום הקלינטק

בועידה הלאומית לצמיחה ירוקה המתקיימת היום בתל אביב הרצה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אשר פתח את דבריו בציון החשיבות שבהצטרפות ישראל ל-OECD ביכולת המדינה לקיים מדיניות סביבתית. לטענת הנגיד, הצטרפות ישראל לארגון אפשרה למדינה לבחון ולמדוד את מצבה בהקשר זה, גם לאור הדו"ח שכלכלני ה-OECD כתבו על ישראל. "למדנו שמצבנו בהשוואה בינ"ל לא בהכרח רע בכל המדדים, אבל אין להסיק מכך שאין צורך לנסות להשתפר." סיכם.

דרוש מדד חדש לצמיחה סביבתית

פישר תיאר כיצד כלכלנים וממשלות משתמשים בעיקר בתמ"ג כמדד הבסיסי לרווחה כלכלית. אולם לטענתו "כבר לפני עשרות שנים פרסם הכלכלן המפורסם גיימס טובין מדד בשם NEW  – Net Economic Welfare. הייתה זו עבודה חדשנית ואיכותית מאוד, שלא זכתה לתפוצה שהייתה ראויה לה." כיום,  ישנו מדד חדש יותר הנקרא GPI  – Genuine Progress Indicator, המפחית את ההיבטים השלילים שבייצור, כגון עלויות זיהום, הוצאות בטחוניות, עלות המחלות וכו'. אומדן זה על פי רוב נמוך מאשר התמ"ג הנמדד. לדברי פישר, הכלכלן חגי קוט בדק מדד GPI עבור ישראל, ועבודתו מראה שמאז תחילת שנות ה-90 קצב צמיחת ה-GPI בישראל דומה לקצב צמיחת התמ"ג, "מה שמראה שאיכות הסביבה לא בהכרח פוחתת בקצב שאנו נוטים אולי לחשוב." אמר פישר.

ישראל במקום טוב באמצע

מדדים אחרים מתבססים על סקרים, בהם בודקים, למשל, את שביעות הרצון של האזרחים מאיכות החיים. פישר אמר כי ביחס למדדים הללו, "ישראל, באופן שאולי יפתיע חלק מאיתנו, מדורגת במקום גבוה למדי במדדים אלו.  איכות החיים הנמדדת מורכבת ממספר מרכיבים. במדדי הבריאות, למשל, תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, מה שמצביע גם על מצב מערכת הבריאות אבל גם על הרגלי האכילה, איכות המזון ועוד. מבחינת ההכנסה התוצר לנפש בישראל הנו ברמה של כשני שלישים מזה שבארה"ב, וגם שיעור האבטלה ארוכת הטווח נמוך יחסית. שיעור בעלי ההשכלה האקדמית הנו מהגבוהים בעולם, אולם שכרם של המורים הוא דווקא נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD.

סקר שבדק את תחושת הביטחון האישי מראה שאחוז המדווחים כי נשדדו או הותקפו בשנה האחרונה הוא מהנמוכים בעולם, וזה איננו מיתוס: העובדה שאני, למשל, מרגיש בטוח בתל אביב לא פחות מאשר בניו יורק, איננה מובנת מאליה, בייחוד בהינתן הסביבה הגיאופוליטית בה אנו חיים. מבחינת אמון הציבור בממשלה אנו מדורגים במקום לא גבוה, מעט מתחת לממוצע ה-OECD. אני מקווה ומאמין שנוכל להשתפר במדד זה. מבחינת איכות הסביבה,  סקר שבדק את שביעות הרצון מאיכות האוויר מראה על שביעות רצון נמוכה מאוד, אשר סותרת את רמת איכות האוויר הטובה יחסית בישראל. למשל, בעשור האחרון -היחס בין הגידול בפליטת פחמן דו חמצני לבין צמיחת התוצר השתפר ביחס לעשור שלפניו." תיאר פישר.

הנגיד הביא את סין כדוגמא והזכיר כי לסין יש תכנית חומש שקבעה יעדים כמותיים להיקף היצור של אנרגיה ממקורות מתחדשים. "הממשלה מפעילה תמריצים לאנרגיות נקיות, וכיום סין היא המדינה בה ההשקעה באנרגיה נקייה היא הגבוהה בעולם." הנגיד ציין כי דו"ח ה- OECD הציג המלצות לישראל. "המלצות אלו הן חשובות וטובות."

לנצל את יתרון ישראל בתחום ההייטק לטובת הקלינטק

בנוגע לפוטנציאל של ישראל בתחום הקלינטק, אמר הנגיד "קלין טק הנו תחום עתיר מו"פ, חדשנות, יזמות והון אנושי, ובכל אחד מתחומים אלו יש לישראל יתרון יחסי. אנו מנוסים במימון של הון סיכון, וחלק מהיישומים הקיימים בתעשיות ההיי-טק יכולים לסייע גם בפיתוחי קלינטק. צברנו נסיון בתחומים אלו עוד לפני שהחלה להתפתח התנועה העולמית של הצמיחה הירוקה, ויש לי רושם שאיבדנו את ההובלה בתחומים אלו. עלינו לנסות לחזור  ולהוביל את התעשייה הזו, שיכולה להוות מנוע צמיחה למשק ולגוון את תחומי היצוא. וכמובן, שעלינו להשקיע מאמצים גם בשיפור איכות הסביבה בישראל – עשינו זאת בהצלחה בעבר, למשל בהקשר של חינוך הציבור למניעת קטיף פרחי בר, ונוכל לעשות זאת גם בעתיד. והעתיד מתחיל היום. " סיכם הנגיד את דבריו.

השר ארדן בועידה לצמיחה ירוקה: הפנמת שיקולים סביבתיים בפעילות הכלכלית יוצרת צמיחה כלכלית נכונה

בועידה לצמיחה ירוקה המתקיימת היום במלון דן אינטרקונטיננטל בתל אביב, אמר היום השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן "אם בעבר, התפיסה הרווחת הייתה שהגנה על הסביבה מעכבת צמיחה כלכלית, הרי שהיום ברור לכל כי הקשר בין הכלכלה לסביבה הוא קשר חיובי והפנמת שיקולים סביבתיים בפעילות הכלכלית יוצרת צמיחה כלכלית נכונה יותר.

כלכלה ירוקה היא כלכלה שיש בה ניצול מושכל ויעיל של משאבי טבע תוך שמירה על הסביבה. במובן זה היא גם כלכלה אמינה, יציבה ועמידה יותר, שכן היא פחות תלויה למשל במחירי הנפט או המים. כלכלה ירוקה היא כלכלה חברתית יותר, שכן היא שמה את הדגש גם על חלוקת משאבים צודקת יותר, הן בדור הנוכחי והן כלפי דורות העתיד.

בפני האנושות  ניצבים אתגרים רבים שעימם עלינו להתמודד גם בשנים הבאות: הגידול באוכלוסייה העולמית, העלייה ברמת החיים בעיקר במדינות העולם המתפתח, הביקוש ההולך וגובר למשאבי טבע וחוסר היציבות במערכת הכלכלית הבינלאומית כל אלה מעמידים אותנו בפני אתגר גדול אך בד בבד יוצרים חלון הזדמנויות ליצירתיות, חדשנות ויזמות".

שולחן עגול בראשות שרי התמ"ת והסביבה בנושא צמיחה ירוקה נפתח היום בתל אביב

משתתפי השולחן העגול בנושא צמיחה ירוקה – צילום: ארנון מעוז

בהמשך להחלטת ממשלת ישראל על גיבוש תכנית לאומית לצמיחה ירוקה לשנים 2012-2020, מוקם בימים אלה שולחן עגול תלת-מגזרי, בהשתתפות נציגים מהמגזר הציבורי, המגזר העסקי, המגזר השלישי והאקדמיה. המפגש הראשון נפתח היום בבית ישראל יפה בתל אביב, במעמד השרים והמנכ"לים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

הדיון במסגרת השולחן העגול, נועד לייצר תובנות שיאפשרו לממשלה לקבל החלטות מושכלות ומועילות יותר לטווח הארוך. בתוך כחצי שנה (עד מאי 2012) יידרש השולחן להציג מדיניות הכוללת כלים שונים (כלכליים, רגולטוריים, ביצועיים ואינפורמטיביים) בשלושה תחומים מרכזיים: חדשנות ירוקה, ייצור ירוק, וצריכה ירוקה. יושבי ראש השולחן הם: אלונה שפר, מנכלי"ת המשרד לאיכות הסביבה, שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל-ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמי, נאור ירושלמי מנכ"ל חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה.

תפקידי מפגשי השולחן העגול: גיבוש המלצות לתוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה; שיתוף פעולה ביישום התוכנית הלאומית; פורום להעברת מידע ועדכונים בקרב השותפים השונים; בניית מדדים לצמיחה ירוקה תוך תיאום עם עבודת ה-OECD.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "תפקידו של השולחן העגול להניח על שולחן הממשלה את התכנית הלאומית שינוי ירוק ובר קיימא, השאיפה היא להביא לתכנית לאומית שתאושר על ידי הממשלה בתוך חצי שנה"

שר התמ"ת שלום שמחון: "כשהגעתי למשרד להגנת הסביבה אמרו הנה הגיע החקלאי לחסל את הסביבה, אני לא בהכרח חושב שאנחנו צריכים לגלות יריבות בין התחומים. בנינו פה בזמן מאוד קצר מדינה שהיא אחת המתקדמות ביותר בעולם, בדרך פגענו פה בסביבה ועכשיו צריך לשפר אותה. אני מאמין שאין קיום לתעשייה שפוגעת בסביבה, ותעשייה שלא פוגעת בסביבה יש לה יכולת גדולה מאוד. יש לנו יכולת להניע תהליכים כלכליים משמעותיים ולימדתם אותנו שאפשר להתיחס לסביבה כאל משאב כלכלי. המטרה היא להשפיע על תקציב הממשלה בשנת 2012."

מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל-ישראל: "אני רואה את האפשרות לנצל את החוזקות שיש במדינת ישראל, למצוא פתרונות במקומות שאחרים לא מוצאים אותם, לדוגמא בתחום האנרגיה הסולארית אנחנו מוצאים שיטות לייצר חשמל נקי בניצולת גבוהה. אני חולמת על חזון בו נפתח את הדלת וניצור תעשייה ירוקה בישראל".

נאור ירושלמי מנכ"ל חיים וסביבה: "הנה התקבלה החלטת ממשלה, וכעבור שבועיים אתם יושבים לייצר את התכנית, אנחנו מברכים על כניסתו של שר התמ"ת לתמונה ורואים כאן גישה רעננה וחיובית. אנו מקווים שאכן יתבצעו החלטות משמעותיות אחרי שהשולחן העגול יסיים את דברו"

ארגון ה- OECD הגיש לממשלה את דו"ח הביצועים הסביבתיים של ישראל

ראש הממשלה והשר להגנת הסביבה עם סגן מזכ"ל OECD – צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

סגן מזכ"ל OECD רינטרו טמקי, נפגש במשכן הכנסת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן והגיש להם דו"ח על איכות הסביבה בישראל. במסגרת הצטרפותה של ישראל כחברה לארגון המדינות המפותחות ה-OECD, בחן הארגון השנה את ביצועיה הסביבתיים של ישראל לאורך העשור האחרון. סקירה זו היא הראשונה המבוצעת לישראל כחברה בארגון ובהמשך יבוצעו דוחות נוספים בתחומי המשק השונים.

משלחת אנשי מקצוע מהארגון ונציגי המדינות החברות ביקרה בישראל באוקטובר האחרון על מנת להתרשם מהמדינות הסביבתית בישראל ואספה מידע ונתונים לצורך הסקירה. הדו"ח בוחן את הביצועים הסביבתיים של ישראל במספר תחומים: צמיחה ירוקה, שינויי אקלים ואיכות אוויר, ניהול משאבי מים, מגוון ביולוגי, ניהול פסולת ומחזור ועוד. בהיותו ארגון כלכלי, מדגיש ה-OECD את השימוש בכלים כלכליים – כמו מיסוי, השקעה כלכלית בתעשיות "ירוקות" ועבודה צמודה עם המגזר העסקי לצורך השגת מטרות סביבתיות.

ה-OECD מאגד את הכלכלות המפותחות בעולם ומתמודד כיום מול המשבר הכלכלי הקשה שפוקד את מדינות המערב. האסטרטגיה בה נקט במאמץ להוציא מדינות אלו מהמשבר הגלובלי היא 'צמיחה ירוקה', אשר משלבת בין שגשוג כלכלי ואיכות חיים לבין מניעת פגיעה באיכותם וכמותם של משאבי הטבע וככזו מצמצמת סיכונים למשק ומייצרת הזדמנויות עיסקיות חדשות. כאמור, ה- OECD מקנה חשיבות רבה לשיקולים סביבתיים, דוגל בהטמעת שיקולי סביבה בתהליכי קבלת ההחלטות, בעיקר באמצעות כלי מדיניות כלכליים.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "כניסתנו ל OECD שינתה את כללי המשחק שהתקיימו בישראל בעשור הקודם. הסביבה היא חלק אינטגרלי בתהליך קבלת ההחלטות של החברות בארגון וישראל חייבת לאמץ גישה זהה. האתגר הוא לנתק את הקשר ההרסני שבין צמיחה כלכלית לבין הפגיעה בסביבה.כחלק מאסטרטגיה זו אמשיך להוביל את הרחבת השימוש בכללים כלכליים לקביעת מחיר על השימוש במשאבי הטבע ושמחירי המוצרים יגלמו את ניצול משאבי הטבע והציבור יקבל את חלקו."

עיקרי המלצות דו"ח הביצועים הסביבתיים

הדו"ח טוען כי קיים חוסר מידע לגבי היקף משאבי הטבע הקיימים, מצבם וערכם הכלכלי.

הפחתת השימוש ברכב פרטי :

• הדו"ח ממליץ לבחון מחדש את מדיניות המיסוי על רכבי חברה ואת העדר ההגבלה על דלק.
• על פי הדו"ח קיימים כיום תמריצים הגורמים לשימוש מוגבר ברכבים פרטיים כאמצעי הגעה לעבודה, דבר הגורם לפגיעה בסביבה (כולל תשלום על אחזקת רכב והעובדה שהחניה חינם).
• מומלץ להפחית את מס רכישת הרכב ומנגד, להעלות את המיסוי על הדלק ואגרות כבישים כדי לעודד מעבר לתחבורה ציבורית.
• הדו"ח ממליץ להמיר את התשלום הנוכחי במגזר הציבורי לאחזקת רכב באמצעים חלופיים של תשלומים שאינם מותנים בבעלות על רכב, כדוגמת סיוע במעונות יום .

מיסוי דלקים

סבסוד מחירי הדלקים פוגע ביעילות השימוש (כמו סולר לשימוש מסחרי בתחומי ההובלה היבשתית, תחבורה ציבורית, חקלאות ודייג, וכן pet-coke בו משתמשים בתעשיית המלט, והוא מזהם מאוד ופולט פחמן דו-חמצני).

השקעות תקציביות בסביבה

• בין 2000-2009 חלה עלייה של 35% בהוצאות הציבוריות על סביבה (לא רק תקציב המשרד), אך מדובר היה עדיין רק ב-0.65% מהתמ"ג, מתחת לממוצע ה-OECD שעמד ב-2009 על 0.8%.
• תקציב המשרד להגנת הסביבה ב-2008 היה 0.01% מתקציב הממשלה בלבד שמהווה אחוז נמוך לשאר החברות בארגון.

מים

• התפלת המים בישראל נמצאה בין היעילות ביותר בעולם מבחינה כלכלית ומבחינת צריכת אנרגיה, אך מצוין כי מים מותפלים אינם פתרון קסם חף מבעיות. בהתאם להמלצת הדו"ח, על ישראל לבחון בזהירות את ההנחות הכלכליות של ייצור ושימוש במים מותפלים, וכן את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות, ולהפנים עלויות סביבתיות במחיר המים המותפלים.
• הדו"ח קורא לשקף את המחסור במים בשיעור היטל ההפקה.

מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים

• שיעור מיני היונקים בישראל המצויים בסכנה עומד על 56% והוא גבוה יחסית למדינות OECD אחרות.
• הדו"ח ממליץ על הרחבת שימוש בכלים מבוססי שוק כגון אגרות חיובים ותשלומים בעבור שירותים אקלוגיים במגזרים הכלכליים עיקריים כגון בנייה, פיתוח תשתיות, חקלאות .
• רק 1% מסך הקרקע בישראל מוגדרת כפארקים לאומיים ושטחי הפארקים הקיימים קטנים מדי ואינם מאפשרים את התנאים הנדרשים לבתי הגידול של בעלי החיים במקום ובכך פוגעים בהתפתחותם הטבעית.

פסולת

• יש לשקף באופן אמיתי את עלות פינוי הפסולת בתוך מיסי הארנונה על ידי העלאת החלק היחסי של רכיב זה.
• הדו"ח ממליץ להכניס בהדרגה לשימוש אגרות מבוססות משקל או נפח לפינוי פסולת מעורבת.
• להמשך ולהעלות את גובה היטל ההטמנה אשר למרות העלייה האחרונה עדיין נותר נמוך יחסית לשאר המדינות.
• להרחיב את המנגנונים של אחריות יצרן מורחבת לזרמים נוספים של פסולת – סוללות ציוד חשמל ואלקטרוניקה ורכבים.

ניהול סביבתי

• להטיל חבות סביבתית על נזק למשאבי הטבע על ידי חקיקה לגביית עלויות שיקום וניקוי מהגורמים האחראים.
• ה OECD קורא לחייב בחקיקה את היעד של הפחתת פליטות גזי חממה ב 20% עד 2020 עליו התחייבה ישראל בועידת קופנהגן ולהפוך אותו 'מעסקים כרגיל' ליעד מוחלט.
• הדו"ח קורא לחזק את יישום המדיניות הסביבתית ברמה המקומית על ידי התניית הסבסוד הממשלתי לעיריות בהקמת יחידות סביבתיות.
• הדו"ח משבח את מערך ניתור זיהומי האוויר בישראל ומציין כי הוא ממערך גדול ורחב המאפשר ניתור אמין ונתוניו נגישים לציבור.
• לשקול הטלת מס פחמן כלל משקי או התאמת המס על הבלו כך שישקף את מחיר הפחמן.
• הדו"ח קורא לאימוץ מהיר של חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות.

נציגי ממשלה, המגזר העסקי והמגזר השלישי יגבשו תכנית לאומית לצמיחה ירוקה

המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד התמ"ת יצאו לפני מספר שבועות בקול קורא לגופים המעוניינים בכך לקחת חלק בשולחן עגול לאומי, במסגרתו תגובש התוכנית לצמיחה ירוקה בישראל. השולחן בהשתתפות נציגים בכירים מהמגזר העסקי, המגזר השלישי והמגזר הציבורי , יאפשר לגופים בעלי ידע ועניין לעצב ולהוביל את השינוי.

כך ניתן יהיה למנף את הידע, הניסיון והיכולות שנצברו בישראל בתחום החדשנות הטכנולוגית, על מנת לייצר כלי מדיניות חדשניים שיהפכו חברות ישראליות למובילות בינלאומיות. כפי שישראל הפכה למובילה בינלאומית בתחום המים, ינסה השולחן לגבש שינויי מדיניות שיביאו לפריצות דרך בתחומים אחרים – ויציבו את ישראל בחזית. הדיונים בשולחן המרכזי ובשולחנות המשנה יובילו לגיבושה של תוכנית שתתמקד בהשגת תוצאות בתחומי החדשנות, הייצור והצריכה, תוך התבססות על הידע והיכולות של השותפים במהלך.

התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה, אותה מקדמים השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ושר התמ"ת, שלום שמחון, צפויה להוביל שורה של צעדים לשינוי המדיניות הממשלתית לשנים 2012-2020, ביניהם שינויי רגולציה ותקציבים יחד עם הפעלת כלי מדיניות נוספים על אלה הקיימים כיום.

צמיחה ירוקה הוגדרה על ידי ארגון ה-OECD כגידול בתוצר הלאומי הגולמי, תוך מניעת פגיעה שאינה בת-קיימא באיכותם ובכמותם של משאבי הטבע, ומיצוי פוטנציאל הצמיחה מתהליך השינוי עצמו. במאי 2009 חתמו שרי האוצר של הארגון על הצהרה, בה התחייבו לקדם אסטרטגיות לצמיחה ירוקה, מתוך הבנה ש"'צמיחה' ו'ירוק' יכולים ללכת יד ביד" (סעיף 4 בהצהרה).במקביל לכך, הולך וגובר השימוש בתהליכי קבלת החלטות משתפים ב-OECD. על פי השנתון הסטטיסטי של הארגון, כ-30 מדינות נעזרות בקבוצות מייעצות ובאינטרנט בתהליכי חקיקה ראשיים (2009).

גיבוש סטנדרטים של כלכלה ברת קיימא

את הדיונים במתכונת שולחן עגול יובילו שני יושבי ראש מטעם הממשלה – מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, עו"ד אלונה שפר ומנכ"ל התמ"ת, שרון קדמי. לצידם, יכהנו שני יושבי ראש שותפים: הגב' מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיאה אינטל העולמית, ומר נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה, ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים. זאת, בכפוף לבדיקת ניגוד עניינים כמקובל . בשולחן העגול ייקחו חלק עשרות רבות של ארגונים, מהמגזר העסקי, המגזר השלישי והמגזר הציבורי. בנוסף, הוא יפעל לשתף אזרחים ובעלי ידע בתהליכי החשיבה שיתקיימו בו.

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, עו"ד אלונה שפר : "המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בשותפות עם המגזרים השונים. אנחנו לא יודעים הכל: היכולת לעבוד ביחד עם גופים ואזרחים מתחומי דעת שונים תאפשר לנו לקבל החלטות טובות יותר. תכנית הפעולה הלאומית נועדה להצעיד את מדינת ישראל לקראת כלכלה הוגנת, יציבה ונקייה ולהגביר את כושר התחרותיות של התעשייה הישראלית בשוק העולמי."

מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי: "פעילות זאת בצמיחה ירוקה הינה מימד נוסף בו משרד התמ"ת מתעסק בתחום של סביבה ופיתוח בר קיימא, זאת לצד מימדים אחרים הכוללים כלי סיוע לתעשיות הישראליות להפחתת פליטות, כלי סיוע לחיבור למערכת הגז הטבעי ועוד יוזמות שיוצאות מן הראיה שיש לסייע ולדחוף את התעשייה הישראלית לאימוץ סטנדרטים של כלכלה ברת קיימא"

מנכ"ל חיים וסביבה נאור ירושלמי: "ארגוני הסביבה הגיעו בשנים האחרונות ליכולת מקצועית ולמעמד ציבורי שמאפשר להם לקחת חלק בתהליך של שינוי התפיסה והמדיניות, ולהפוך אותם לסביבתיים ובני-קיימא. ארגון חיים וסביבה שמח על ההזדמנות להשתתף בהובלת מהלך חשוב זה, ולפתח את היכולת להידבר עם מגזרים אחרים, ולקדם ביחד מהלכים שמועילים לחברה, לכלכלה ולסביבה בישראל".

מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיאה אינטל העולמית, מקסין פסברג: "כחלק מתרומתו למשק הישראלי כמספק מקומות תעסוקה בהווה, על המגזר היצרני להמשיך ולהירתם גם למען העתיד והדורות הבאים, תוך יצירת תפיסת עולם של מחויבות לסביבה. עלינו למנף את החדשנות והיצירתיות בהם בורכה מדינת ישראל כדי ליצור פריצות דרך עולמיות בנושא הסביבתי. אינטל גאה להתגייס למהלך".

ארגונים הרואים עצמם שותפים לקידום צמיחה ירוקה בישראל ועשויים למצוא עניין במהלך מוזמנים ליצור קשר עם המשרד להגנת הסביבה עד לתאריך 27/10 בדואר אלקטרוני roundtable@sviva.gov.il. מידע נוסף על מהלך השולחנות העגולים שמובילה ממשלת ישראל זמין בכתובת www.pmo.gov.il/civilsociety

סוף לטיוח הירוק? המדד הסביבתי של החברות הבורסאיות יוצא לדרך

המשרד להגנת הסביבה משיק היום פרויקט כלכלי אשר במסגרתו תדורג רמת הביצועים הסביבתית של החברות הבורסאיות. בשלב ראשון ידורגו 30 החברות הבורסאיות הגדולות בתחום התעשייה והדלקים. המדד נבנה על ידי אגף הכלכלה של המשרד ופורסם להערות הציבור.

הדירוג הסביבתי (המדד הירוק) יציג מידע מהימן ונגיש לציבור על רמת הציות הסביבתי של החברות הציבוריות ויתמרץ אותן להמשיך ולפעול להקטנת השפעתן על הסביבה. כמו כן, הדירוג יעודד את הגופים הפיננסים להטמיע את הסיכונים הסביבתיים בתהליך קבלת ההחלטות וישפיע על שיקול הדעת של המשקיעים בהתאם.

הדירוג הסביבתי החדש מבוסס על מידע שהמשרד להגנת הסביבה אמון עליו ויאפשר לפתח מדדים שונים המבוססים על המידע המגיע מדיווחי החברות עצמן. הדירוג יתבסס על מידע אודות הליכים לקבלת היתרים, כגון: היתרי רעלים, היתרי הזרמה לים וכו', קביעת תנאים של איכות הסביבה ברישיון העסק, צעדי אכיפה נגד חברות מזהמות וחברות המפרות את תנאי רישיון העסק שלהן ותנאים בהיתרים השונים. כל אירוע או מפגע יקבל ניקוד בהתאם לחומרתו, מעגלי ההשפעה שלו, סוג האכיפה שהופעלה כנגדו וכד'.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "לראשונה ייחשף הציבור למצב הסביבתי האמיתי של החברות הנסחרות בבורסה שחלקן מציירות עצמן כירוקות, אך בפועל אינן כאלו. הדירוג יספק למשקיעים את הכלים הנדרשים לניהול הסיכונים הסביבתיים הקיימים במסגרת הפעילות הפיננסית. כך לדוגמה, ניתן יהיה לדעת מראש על הסיכונים להשקעותיהם הגלומים בפעילות תעשייתית כמו העברת מכולות חומרים מסוכנים, קידוחים ימיים ועוד. הדירוג גם יגרום לחברות לשנות את התנהגותן ולצמצם את פגיעתן בסביבה כיון שהפרסום יגביר את הביקורת הציבורית על חברות מזהמות." לדברי ארדן מדובר בכלי נוסף שיאלץ את החברות המזהמות במשק לשנות את דפוסי התנהגותן, שכן הוא ישפיע עליהן בהיבט הפיננסי ויחשוף אותן לביקורת ציבורית הצפויה לאחר פרסום המידע.

הדירוג הירוק של החברות והמידע שירוכז בו, צפוי להתפרסם בפברואר 2012, ויעודכן אחת לשנה. התאגידים, החברות והציבור מוזמנים להעביר את הערותיהם לגב' גלית פלצור, אגף כלכלה ותקינה במשרד להגנת מהסביבה עד לתאריך ה-13.11.2011 באמצעות כתובת דואר אלקטרוני dirug@sviva.gov.il או בטלפון 02-6495835 .

קובץ PDF – הצעה למתודולוגיה לדירוג הסביבתי של חברות ציבוריות – סופי להערות מהציבור

יפן ואינדונזיה יקימו תחנת כוח סולארית במדבר סהרה

בועידת הכלכלה המשותפת ליפן ולמדינות ערב שהתקיימה לאחרונה, הודיעו יפן ואינדונזיה כי חתמו על הסכם שיתוף פעולה בתחום התעשייה הירוקה. במסגרת ההסכם, יקימו שתי המדינות תחנת כוח סולארית ענקית במדבר סהרה. מדובר בפרויקט פיילוט של בניית מערכת סולארית של 5 מגה וואט בשלב הראשון ולאחר מכן, בהתאם לתוצאות שיניב הפרויקט יבנו מערכות נוספות.

אמנם יפן אינה שחקנית חדשה בתחום האנרגיה הסולארית במדבר סהרה. בנוסף לפרויקט החדש, היא כבר לוקחת חלק בתוכנית הסולארית השאפתנית ביותר בעולם, ששמה לה למטרה לספק כמחצית מצרכי החשמל בעולם עד שנת 2050. מרבית המדינות המשתתפות בפרויקט זה, הן אירופאית, שכן הצרכנים הראשונים שיהנו מן האנרגיה שתופק במסגרת זו יהיה מדינות היבשת.

הסיבה להתעניינות של מדינות רבות בהפקת אנרגיה סולארית במדבר סהרה היא זמינותה התמידית של אנרגיה זו באזור. כמו כן, הקרבה של המדבר ליבשת אירופה, מאשרת מסחר מהיר יחסית ובטוח בין המדינות השונות. בשל כך, נבחר הסהרה להיות "המושיע" הגלובאלי במאבק להפחית את התלות באנרגיות מתכלות.

בנוסף לכך, החולות במדבר סהרה מכילים כמות רבה של סיליקון, אשר משמש כחומר חיוני בבניית מערכות סולאריות. על פי התוכנית הסולארית הגדולה, השלב הראשון יהיה עיבוד הסיליקון המצוי בחולות המדבר לבניית פאנלים סולאריים. המדינות המשתתפות בפרויקט זה, הביעו תקווה כי האנרגיה שתופק במסגרתו תסייע למדינות רבות , שכלכלתן מבוססת על מקורות אנרגיה מתכלים, כגון נפט, יבינו את הפוטנציאל הרווחי הגדול הטמון בהפקת אנרגיות מתחדשות, דוגמאת אנרגיה סולארית ויעברו גם הן לעסוק בכלכלה ירוקה יותר. מדובר בעיקר במדינות ערב, המחזיקות במלאי נפט גדולים אשר תמיד מתנגדות לכל הסכם גלובאלי להפחתת שינויי האקלים.

הנכונות של מדינה מפותחת כמו יפן לסייע לאינדונזיה, הנחשבת כמדינה מתפתחת לייצר חשמל מאנרגיה סולארית עומדת בקנה אחד עם ההסכם שנחתם בוועדת האקלים האחרונה בקנקון, כאשר סיוע לפיתוח כלכלה ירוקה במדינות מתפתחות הינו סעיף עיקרי שלו.

השר ארדן בכנס ה- OECD בנושא צמיחה ירוקה "לשנות את השיטה הכלכלית למדידת הצמיחה"

השר ארדן – צילום: יניב פילדסט

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, משתתף בימים אלה במפגש שרי אוצר וסביבה של ארגון ה OECD המתקיים במטה הארגון בפאריס, הדן בנושא צמיחה ירוקה. אסטרטגיה לצמיחה ירוקה מקודמת על ידי ה- OECD כמענה לבקשת שרי האוצר, ועיקרה יצירת צמיחה כלכלית ומקומות עבודה הנסמכת על צרכי העולם לאנרגיה נקייה, מים נקיים ואוויר נקי וכן על ידי שימוש מושכל במשאבי הסביבה.

במסגרת הביקור במפגש ה- OECD השתתף השר ארדן בארוחת ערב עם מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, ודן עימו בדרכים בהן ישראל יכולה להשתלב ביוזמה בינלאומית זו. במהלך הדיון בפורום השרים ציין השר ארדן, כי האתגר של ישראל הוא לעבור מצמיחה כלכלית המבוססת בעיקר על שריפת פחם, לצמיחה ירוקה המבוססת על אנרגיות מתחדשות ושימוש מושכל במשאבים.

במסגרת דיון על מדדי צמיחה, ציין השר ארדן כי מדד ה GDP (תמ"ג) אינו מספק לצורך מדידת צמיחה כלכלית של מדינות כיון שאינו לוקח בחשבון את הנזקים הסביבתיים והחברתיים וכי הגישה החדשה לצמיחה כלכלית (צמיחה ירוקה) חייבת לכלול נתונים ומדדים מוספים מעבר לתמ"ג.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן אמר למזכ"ל ה – OECD: "יש למצוא חלופה למדידת הצמיחה הכלכלית של מדינות. עליית התמ"ג אינה מעידה בהכרח על תועלות לאזרח ולמשק, אם היא מבוססת על שריפת דלקים מזהמים או על אירועים שליליים."

השר ארדן התייחס לאופן החישוב של עלויות נזקי הטבע שנגרמו כתוצאה מהשריפה בכרמל "לא יעלה על הדעת למשל, שהשריפה בכרמל תיספר באופן חיובי בתמ"ג בשל ההשקעות הנדרשות לשיקום הנזקים בעוד שבפועל הציבור הישראלי הפסיד 40,000 דונם של חורש טבעי שהיווה מקום לפנאי ונופש וסיפק שירותים של מערכות אקולוגיות."

לגבי המעבר העולמי לכלכלה ירוקה הוסיף השר ארדן :" ישראל יכולה להשתלב במהלך בינלאומי זה ולזהות את המנופים בהם היא יכולה להוביל ולתת פתרונות לצרכי העולם, במיוחד בתחומי ניהול מערכות מידע חכמות שיאפשרו ניהול מושכל של ערכות חשמל, מים, תחבורה ואפילו ניהול פסולת חכם."

הכלכלן, פרופסור ניקולאס סטרן, מחבר הדו"ח הבינלאומי על שיני אקלים, הדגיש כי לאור העלייה הצפויה במחירי האנרגיה והשלכות שינוי האקלים על כדור הארץ, הצמיחה הירוקה היא למעשה המהפכה התעשייתית הבאה, שכן כל דפוסי הייצור והצריכה ישתנו לייצור וצריכה לא מזהמים שיצריכו קפיצת מדרגה טכנולוגית.

אתגר הקלינטק – טכנולוגיות סביבה כמנוף כלכלי

מאת: רו"ח איתן גלזר

בשנת 2008 נקלעה כלכלת ארה"ב למשבר הפיננסי החמור ביותר מאז 1929. הכלכלה שותקה והיה החשש כי מיליונים יאבדו את מקומות העבודה. הנשיא אובמה שהחל לכהן בינואר 2009 חתם כבר בפברואר על תוכנית התמרוץ (Stimulus Plan) שנקראה American Recovery and Reinvestment Bill of 2009 . תוכנית זו שהיקפה 787 מיליארד דולר כללה סכום חסר תקדים של 83 מיליארד דולר לקידום תעשיית הקלינטק, אך פעלה בעיקר כמנוף לייצוב הכלכלה וליצירת מקומות עבודה תוך ניצול ה"הייפ" העולמי סביב נושא שימור הסביבה.

הייחוד של התוכנית היה הגיוון הרב של היעדים אליהם יופנו המקורות הכוללים גם פעילות מו"פ וגם תעשייה מסורתית:

• 12 מיליארד דולר מענקים ותמריצים להתייעלות אנרגטית במבני ציבור וממשל.
• 5 מיליארד דולר לקידום בנייה פרטית ירוקה בטכנולוגיות חוסכות אנרגיה.
• 6 מיליארד דולר ערבויות להלוואות לפרויקטים של תשתית בתחום אנרגיה מתחדשת.
• 7 מיליארד דולר לערבויות ומענקים לשדרוג תשתית הטיפול במים וקידום טכנולוגיות מים.
• 11 מיליארד דולר לתחום שדרוג והקמת "רשת חשמל חכמה" (Smart Grid).
• 21 מיליארד בזיכויי מס ליצרני חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת (סולארית, רוח וגיאותרמית).
• 4 מיליארד דולר מענקים למחקר בתחום אחסון פליטות פחמן.
• 5 מיליארד דולר למחקר וייצור רכיבים של תעשיית הרכב החשמלי (בעיקר סוללות).

לצורך יישום התוכנית גייס הממשל מומחים רבים בתחומי קלינטק שונים שתפקידם לאשר באופן מקצועי ובלתי תלוי בקשות לתמריצים לחברות ומיזמים שונים בתחומי הקלינטק. סכומי ההשקעה לעיל חולקו לתתי נושאים ספציפיים לכל תחום.

החוזקה של תוכנית התמרוץ – הגיוון הרב בתחומים הזכאים לתמרוץ והרחבת בסיס החברות שייהנו מהתוכנית.

ההשקעה בתעשיית הרכב החשמלי נחשבת עדיין להימור כבד. תעשייה זו אכן טרם הוכיחה את כדאיותה וישנם ספקנים רבים באשר להיתכנות הכלכלית של תעשיה זו. לטעמי, הביקורת לגבי ההשקעה בתעשייה זו אינה מוצדקת. עיון בפרטי תוכנית התמרוץ מראה בבירור כי נקודת החוזקה שלה הוא הגיוון הרב בתחומים אליהם יופנו המקורות. התכנית יוצרת שילוב בין מו"פ בתחומים שונים (שהצלחתו קריטית לפיתוח טכנולוגיות סביבה חדשניות) ותעשיה מסורתית – שהינה קטר ליצירת מקומות עבודה. התוכנית אינה שמה את כל הביצים בסל אחד מכיוון שכיום לא ברור איזה מתחומי הקלינטק שרבים מהם בשלבי מו"פ יוכיח את עצמו ככלכלי וכמסייע משמעותית בשמירה על איכות הסביבה.

האפקט שיצרה תוכנית התמרוץ – מצב המוצא בעת פרסום התוכנית היה מחנק אשראי בשל המשבר הכלכלי ומיעוט ההשקעות בשל אי הודאות הגבוהה ששררה בשווקים. התוכנית היוותה איתות ברור לכל השחקנים כי הממשל האמריקאי גיבש תוכנית משמעותית וארוכת טווח לקידום משק האנרגיה החלופית. מחויבות זו של הממשל יחד עם חבילת תמריצים מגוונת שכללה: מענקי השקעה שמעודדים מו"פ, ערבויות שמוזילות את האשראי לפרויקטי תשתית וגם הטבות מס שמעודדות ייצור אנרגיה מתחדשת. יצרה אווירה נוחה להשקעה בענף הקלינטק ואכן ההשקעות של קרנות הון סיכון, של קרנות פרייבט אקוויטי ושל תאגידי תשתית לא איחרו לבוא.

התוצאות בשטח

במחצית הראשונה של 2010 חל זינוק עצום של מאות אחוזים בהשקעות של קרנות ההון סיכון בתחום הקלינטק בארה"ב והם הסתכמו ב- 2.2 מיליארד דולר. גם השקעות התאגידים בקלינטק זינקו בתקופה זו וגם שוק ה-IPO (שוק ההנפקות הראשוניות לציבור) התאושש ברבעון השני של 2010 עם 3 הנפקות של חברות אמריקאיות שגייסו 300 מיליון דולר (בהם הגיוס של חברת טסלה מוטורס בסך של 226 מיליון דולר). מעבר לקידום תחום הקלינטק ברור כי השקעות והנפקות אלו גם מעידות כי תוכנית התמרוץ החלה להשיג את מטרותיה בתחום יצירת מקומות עבודה וצמצום משמעותי של מחנק האשראי.

האתגרים שעוד יש להתמודד איתם

ישנם שני אתגרים עיקריים שעומדים בפני התוכנית האמריקאית לתמרוץ ענף הקלינטק:

1. יצירת ביקושים שיקלטו את התוצרים של תעשיית הקלינטק
   תגבור ותמרוץ ענף הקלינטק מגביר ייצורם של מוצרים ושירותים אשר ללא יצירת ביקוש מתאים עשויים להוריד לטמיון את ההשקעות העצומות בתחום.
   דוגמאות לאופן הממוקד בהם פועל הממשל ליצירת ביקוש הם:
   - מול הייצור המוגבר של רכב חשמלי מתכוון הממשל להעניק הטבות כספיות לכל רוכש רכב חשמלי.
   - מול הייצור המוגבר של חשמל מאנרגיה מתחדשת מחייב הממשל את חברות החשמל לרכוש אחוזים משמעותיים של חשמל המיוצר ממקורות של אנרגיה מתחדשת מסך החשמל אותו הם רוכשים מיצרנים.

   לגבי מוצרים ושירותים שיהיו פרי פיתוח של ההשקעות במחקר תחומי הקלינטק השונים יכול הממשל ליצור ביקוש בדרך של רגולציה של איכות סביבה שתחייב יישום פתרונות על בסיס Best Available Technology בתחומים של תקנים לבנייה ירוקה או תקנות לצמצום פליטות וכיו"ב.

2. ביצוע מעקב אחר התוצאות של כל פרויקט מתומרץ, דילול הפרויקטים הכושלים והמשך טיפוח המוצלחים
   אחד החששות המוצדקים הוא שחברות שיזכו למענקים וישקיעו מיליונים בטכנולוגיות ומוצרים כושלים, יחזיקו כוח פוליטי אם בדרך של תרומות לאנשי ממשל או קשרים עם מאשרי המענקים וכך הפקידות עשויה להנציח הקצאת משאבים לא כלכלית. יש להניח כי ממשל אובאמה המייצג שינוי, יצליח לחולל שינוי גם בדרך עבודתם של הפקידים במיוחד שרבים מהם הובאו מתוך האקדמיה והינם מומחים לתחום הקלינטק ובעלי נטייה מקצועית עניינית ולא ביורוקרטית כמו הפקידות המסורתית.

מה קורה בישראל?

אמנם המשבר הכלכלי כמעט פסח על ישראל אך אנו נמצאים במשבר במשק המים ובמשבר מתקרב במשק האנרגיה (פער מצטמצם בין הביקושים לכושר הייצור) וזאת  למרות שישראל היא מובילה טכנולוגית ונחשבת לעמק הסיליקון של טכנולוגיות המים ועשרות סטארט-אפים מבטיחים קמים בתחומי ההתייעלות האנרגטית, אנרגיות מתחדשות וביו דלקים. גם ההשקעות של קרנות הון סיכון בקלינטק הצטמקו בשנת 2010.

החסמים שעומדים בפני השקעות הון סיכון בענף הקלינטק בישראל (להבדיל מהענפים המסורתיים בהם משקיעות הקרנות כגון תוכנה, חומרה, הביוטק והביומד) נובעים מהעובדות הבאות:

1. ההון ההתחלתי הנדרש למיזם קלינטק הוא גבוה משמעותית מההון למיזם הייטק עקב הצורך בהשקעה בציוד קפיטלי יקר לצורכי ניסוי (לסטארט אפ טיפוסי של פיתוח תוכנה מספיקים מספר מחשבים אולם לסטארט אפ בתחום הקלינטק יש צורך במעבדה ובציוד קפיטלי ייעודי ויקר).
2. הזמן לאקזיט במיזם קלינטק ארוך משמעותית מהמקובל בקרנות הון סיכון.
3. ענף הקלינטק מושפע ותלוי ברגולציה (חוקי איכות הסביבה, תעריפי אנרגיה, היתרי הקמה) וזו כרגע נעדרת מדיניות ברורה לטווח ארוך.
4. היעדר שוק מקומי מפותח לתוצרים.
5. היעדר שטחי ניסוי פתוחים (ביטא).
6. לקוחות היעד למוצרים– חברות תשתית ממשלתיות, רשויות ומוסדות ציבור – לקוחות שקשה לחדור אליהם.

מה חסר בישראל וכיצד ניתן להסיר חסמים אלו?

1. מנהיגות. ראינו כי בארה"ב מי שדוחף את תחום הקלינטק הוא הנשיא וכפי שהוכיח את מנהיגותו בתחום ביטוחי הבריאות והרפורמה בגופים הפיננסיים הוא גם הוכיח מנהיגות בתחום קידום הקלינטק. בישראל גם שר התשתיות וגם השר לאיכות הסביבה הם תומכים נלהבים של תחום הקלינטק אבל תקציב משרדיהם הוא זעום, מהאוצר אין לצפות לבשורות בתחום ולכן על ראש הממשלה להוביל את המאבק ולהפוך את הצהרותיו על חתירה לעצמאות אנרגטית והובלה בתחום תחליפי הנפט למעשים בשטח.
2. תוכנית ארוכת טווח. על מנת ליצור אקלים להשקעה במיזמי קלינטק שטווח ההבשלה שלהם הוא ארוך יותר ממיזמי הייטק יש ליצור סביבה של ודאות על ידי תוכנית ארוכת טווח של תמריצים לתחום הקלינטק (וזאת בניגוד לדוגמא של מדיניות המכסות הסולאריות הנסגרות במהירות או תוכניות עידוד ממשלתיות כגון מענקי מדען להם מאושר תקציב של שנה אחת קדימה בלבד).
3. תוכנית תמרוץ מפורטת, מקיפה ומגוונת. בדומה לתוכנית האמריקאית גם בישראל יש לשלב בארגז הכלים לקידום תעשיית הקלינטק הישראלית מענקים, הלוואות בערבות מדינה וגם זיכויי מס כאשר כל כלי מתאים לסוג אחר של מיזמי קלינטק וכולם יחד יעודדו את התעשייה על כל רבדיה. מי שגולש היום באתר רשות המסים יגלה כי "מהפכת המיסוי הירוק" מתייחסת אך ורק לנושא שווי רכב ומס קניה על רכבים לפי רמות זיהום. מיסוי ירוק במתכונתו הנוכחית לא מעודד את תחום הקלינטק וגם השפעתו על הסביבה מוטלת בספק.
4. יצירת שוק מקומי על ידי רגולציה שתחייב שילוב טכנולוגיות קלינטק ישראליות. הצלחתה של תעשיית הקלינטק מותנית בראש ובראשונה ביצירת שוק מקומי.
5. השלמת הקמת אזורי ביטא דוגמת המרכז בערבה וחיבור האקדמיה לתעשייה. אחד החסמים המשמעותיים מול יזמי קלינטק הוא היעדר שטחי ניסוי לפתרונות שלהם.
6. פיתוח בנקאות ירוקה ופיתוח שוק לסחר בהפחתת פליטות גזי חממה כאמצעי להסרת חסם המימון.
7. עידוד חברות תשתית גדולות להשקיע במיזמים בתחום.
8. עידוד הייצוא של מוצרי קלינטק אך לא ייצוא הטכנולוגיה. לא ללכת בדרכי ההייטק. שם המטרה של היזמים היא אקזיט מוקדם ולכן למרות אלפי סטארט-אפים מבטיחים בהייטק כמעט ולא קמו לנו חברות נוספות דוגמת צ'ק פוינט וקומברס. אם רוצים עוד אורמת ונטפים צריך לעודד את היזמים להשאיר את הטכנולוגיה בארץ ולהקים חברות מקומיות שיקדמו את התעשייה הישראלית.

הכותב הוא שותף וראש תחום קלינטק בקסלמן וקסלמן PwC Israel

פורסם במגזין "תשתיות סביבה ואנרגיה" גליון 02 אוקטובר 2010