שולחן עגול בראשות שרי התמ"ת והסביבה בנושא צמיחה ירוקה נפתח היום בתל אביב

משתתפי השולחן העגול בנושא צמיחה ירוקה – צילום: ארנון מעוז

בהמשך להחלטת ממשלת ישראל על גיבוש תכנית לאומית לצמיחה ירוקה לשנים 2012-2020, מוקם בימים אלה שולחן עגול תלת-מגזרי, בהשתתפות נציגים מהמגזר הציבורי, המגזר העסקי, המגזר השלישי והאקדמיה. המפגש הראשון נפתח היום בבית ישראל יפה בתל אביב, במעמד השרים והמנכ"לים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

הדיון במסגרת השולחן העגול, נועד לייצר תובנות שיאפשרו לממשלה לקבל החלטות מושכלות ומועילות יותר לטווח הארוך. בתוך כחצי שנה (עד מאי 2012) יידרש השולחן להציג מדיניות הכוללת כלים שונים (כלכליים, רגולטוריים, ביצועיים ואינפורמטיביים) בשלושה תחומים מרכזיים: חדשנות ירוקה, ייצור ירוק, וצריכה ירוקה. יושבי ראש השולחן הם: אלונה שפר, מנכלי"ת המשרד לאיכות הסביבה, שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל-ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמי, נאור ירושלמי מנכ"ל חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה.

תפקידי מפגשי השולחן העגול: גיבוש המלצות לתוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה; שיתוף פעולה ביישום התוכנית הלאומית; פורום להעברת מידע ועדכונים בקרב השותפים השונים; בניית מדדים לצמיחה ירוקה תוך תיאום עם עבודת ה-OECD.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "תפקידו של השולחן העגול להניח על שולחן הממשלה את התכנית הלאומית שינוי ירוק ובר קיימא, השאיפה היא להביא לתכנית לאומית שתאושר על ידי הממשלה בתוך חצי שנה"

שר התמ"ת שלום שמחון: "כשהגעתי למשרד להגנת הסביבה אמרו הנה הגיע החקלאי לחסל את הסביבה, אני לא בהכרח חושב שאנחנו צריכים לגלות יריבות בין התחומים. בנינו פה בזמן מאוד קצר מדינה שהיא אחת המתקדמות ביותר בעולם, בדרך פגענו פה בסביבה ועכשיו צריך לשפר אותה. אני מאמין שאין קיום לתעשייה שפוגעת בסביבה, ותעשייה שלא פוגעת בסביבה יש לה יכולת גדולה מאוד. יש לנו יכולת להניע תהליכים כלכליים משמעותיים ולימדתם אותנו שאפשר להתיחס לסביבה כאל משאב כלכלי. המטרה היא להשפיע על תקציב הממשלה בשנת 2012."

מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל-ישראל: "אני רואה את האפשרות לנצל את החוזקות שיש במדינת ישראל, למצוא פתרונות במקומות שאחרים לא מוצאים אותם, לדוגמא בתחום האנרגיה הסולארית אנחנו מוצאים שיטות לייצר חשמל נקי בניצולת גבוהה. אני חולמת על חזון בו נפתח את הדלת וניצור תעשייה ירוקה בישראל".

נאור ירושלמי מנכ"ל חיים וסביבה: "הנה התקבלה החלטת ממשלה, וכעבור שבועיים אתם יושבים לייצר את התכנית, אנחנו מברכים על כניסתו של שר התמ"ת לתמונה ורואים כאן גישה רעננה וחיובית. אנו מקווים שאכן יתבצעו החלטות משמעותיות אחרי שהשולחן העגול יסיים את דברו"

ארגון ה- OECD הגיש לממשלה את דו"ח הביצועים הסביבתיים של ישראל

ראש הממשלה והשר להגנת הסביבה עם סגן מזכ"ל OECD – צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

סגן מזכ"ל OECD רינטרו טמקי, נפגש במשכן הכנסת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן והגיש להם דו"ח על איכות הסביבה בישראל. במסגרת הצטרפותה של ישראל כחברה לארגון המדינות המפותחות ה-OECD, בחן הארגון השנה את ביצועיה הסביבתיים של ישראל לאורך העשור האחרון. סקירה זו היא הראשונה המבוצעת לישראל כחברה בארגון ובהמשך יבוצעו דוחות נוספים בתחומי המשק השונים.

משלחת אנשי מקצוע מהארגון ונציגי המדינות החברות ביקרה בישראל באוקטובר האחרון על מנת להתרשם מהמדינות הסביבתית בישראל ואספה מידע ונתונים לצורך הסקירה. הדו"ח בוחן את הביצועים הסביבתיים של ישראל במספר תחומים: צמיחה ירוקה, שינויי אקלים ואיכות אוויר, ניהול משאבי מים, מגוון ביולוגי, ניהול פסולת ומחזור ועוד. בהיותו ארגון כלכלי, מדגיש ה-OECD את השימוש בכלים כלכליים – כמו מיסוי, השקעה כלכלית בתעשיות "ירוקות" ועבודה צמודה עם המגזר העסקי לצורך השגת מטרות סביבתיות.

ה-OECD מאגד את הכלכלות המפותחות בעולם ומתמודד כיום מול המשבר הכלכלי הקשה שפוקד את מדינות המערב. האסטרטגיה בה נקט במאמץ להוציא מדינות אלו מהמשבר הגלובלי היא 'צמיחה ירוקה', אשר משלבת בין שגשוג כלכלי ואיכות חיים לבין מניעת פגיעה באיכותם וכמותם של משאבי הטבע וככזו מצמצמת סיכונים למשק ומייצרת הזדמנויות עיסקיות חדשות. כאמור, ה- OECD מקנה חשיבות רבה לשיקולים סביבתיים, דוגל בהטמעת שיקולי סביבה בתהליכי קבלת ההחלטות, בעיקר באמצעות כלי מדיניות כלכליים.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "כניסתנו ל OECD שינתה את כללי המשחק שהתקיימו בישראל בעשור הקודם. הסביבה היא חלק אינטגרלי בתהליך קבלת ההחלטות של החברות בארגון וישראל חייבת לאמץ גישה זהה. האתגר הוא לנתק את הקשר ההרסני שבין צמיחה כלכלית לבין הפגיעה בסביבה.כחלק מאסטרטגיה זו אמשיך להוביל את הרחבת השימוש בכללים כלכליים לקביעת מחיר על השימוש במשאבי הטבע ושמחירי המוצרים יגלמו את ניצול משאבי הטבע והציבור יקבל את חלקו."

עיקרי המלצות דו"ח הביצועים הסביבתיים

הדו"ח טוען כי קיים חוסר מידע לגבי היקף משאבי הטבע הקיימים, מצבם וערכם הכלכלי.

הפחתת השימוש ברכב פרטי :

• הדו"ח ממליץ לבחון מחדש את מדיניות המיסוי על רכבי חברה ואת העדר ההגבלה על דלק.
• על פי הדו"ח קיימים כיום תמריצים הגורמים לשימוש מוגבר ברכבים פרטיים כאמצעי הגעה לעבודה, דבר הגורם לפגיעה בסביבה (כולל תשלום על אחזקת רכב והעובדה שהחניה חינם).
• מומלץ להפחית את מס רכישת הרכב ומנגד, להעלות את המיסוי על הדלק ואגרות כבישים כדי לעודד מעבר לתחבורה ציבורית.
• הדו"ח ממליץ להמיר את התשלום הנוכחי במגזר הציבורי לאחזקת רכב באמצעים חלופיים של תשלומים שאינם מותנים בבעלות על רכב, כדוגמת סיוע במעונות יום .

מיסוי דלקים

סבסוד מחירי הדלקים פוגע ביעילות השימוש (כמו סולר לשימוש מסחרי בתחומי ההובלה היבשתית, תחבורה ציבורית, חקלאות ודייג, וכן pet-coke בו משתמשים בתעשיית המלט, והוא מזהם מאוד ופולט פחמן דו-חמצני).

השקעות תקציביות בסביבה

• בין 2000-2009 חלה עלייה של 35% בהוצאות הציבוריות על סביבה (לא רק תקציב המשרד), אך מדובר היה עדיין רק ב-0.65% מהתמ"ג, מתחת לממוצע ה-OECD שעמד ב-2009 על 0.8%.
• תקציב המשרד להגנת הסביבה ב-2008 היה 0.01% מתקציב הממשלה בלבד שמהווה אחוז נמוך לשאר החברות בארגון.

מים

• התפלת המים בישראל נמצאה בין היעילות ביותר בעולם מבחינה כלכלית ומבחינת צריכת אנרגיה, אך מצוין כי מים מותפלים אינם פתרון קסם חף מבעיות. בהתאם להמלצת הדו"ח, על ישראל לבחון בזהירות את ההנחות הכלכליות של ייצור ושימוש במים מותפלים, וכן את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות, ולהפנים עלויות סביבתיות במחיר המים המותפלים.
• הדו"ח קורא לשקף את המחסור במים בשיעור היטל ההפקה.

מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים

• שיעור מיני היונקים בישראל המצויים בסכנה עומד על 56% והוא גבוה יחסית למדינות OECD אחרות.
• הדו"ח ממליץ על הרחבת שימוש בכלים מבוססי שוק כגון אגרות חיובים ותשלומים בעבור שירותים אקלוגיים במגזרים הכלכליים עיקריים כגון בנייה, פיתוח תשתיות, חקלאות .
• רק 1% מסך הקרקע בישראל מוגדרת כפארקים לאומיים ושטחי הפארקים הקיימים קטנים מדי ואינם מאפשרים את התנאים הנדרשים לבתי הגידול של בעלי החיים במקום ובכך פוגעים בהתפתחותם הטבעית.

פסולת

• יש לשקף באופן אמיתי את עלות פינוי הפסולת בתוך מיסי הארנונה על ידי העלאת החלק היחסי של רכיב זה.
• הדו"ח ממליץ להכניס בהדרגה לשימוש אגרות מבוססות משקל או נפח לפינוי פסולת מעורבת.
• להמשך ולהעלות את גובה היטל ההטמנה אשר למרות העלייה האחרונה עדיין נותר נמוך יחסית לשאר המדינות.
• להרחיב את המנגנונים של אחריות יצרן מורחבת לזרמים נוספים של פסולת – סוללות ציוד חשמל ואלקטרוניקה ורכבים.

ניהול סביבתי

• להטיל חבות סביבתית על נזק למשאבי הטבע על ידי חקיקה לגביית עלויות שיקום וניקוי מהגורמים האחראים.
• ה OECD קורא לחייב בחקיקה את היעד של הפחתת פליטות גזי חממה ב 20% עד 2020 עליו התחייבה ישראל בועידת קופנהגן ולהפוך אותו 'מעסקים כרגיל' ליעד מוחלט.
• הדו"ח קורא לחזק את יישום המדיניות הסביבתית ברמה המקומית על ידי התניית הסבסוד הממשלתי לעיריות בהקמת יחידות סביבתיות.
• הדו"ח משבח את מערך ניתור זיהומי האוויר בישראל ומציין כי הוא ממערך גדול ורחב המאפשר ניתור אמין ונתוניו נגישים לציבור.
• לשקול הטלת מס פחמן כלל משקי או התאמת המס על הבלו כך שישקף את מחיר הפחמן.
• הדו"ח קורא לאימוץ מהיר של חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות.

נציגי ממשלה, המגזר העסקי והמגזר השלישי יגבשו תכנית לאומית לצמיחה ירוקה

המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד התמ"ת יצאו לפני מספר שבועות בקול קורא לגופים המעוניינים בכך לקחת חלק בשולחן עגול לאומי, במסגרתו תגובש התוכנית לצמיחה ירוקה בישראל. השולחן בהשתתפות נציגים בכירים מהמגזר העסקי, המגזר השלישי והמגזר הציבורי , יאפשר לגופים בעלי ידע ועניין לעצב ולהוביל את השינוי.

כך ניתן יהיה למנף את הידע, הניסיון והיכולות שנצברו בישראל בתחום החדשנות הטכנולוגית, על מנת לייצר כלי מדיניות חדשניים שיהפכו חברות ישראליות למובילות בינלאומיות. כפי שישראל הפכה למובילה בינלאומית בתחום המים, ינסה השולחן לגבש שינויי מדיניות שיביאו לפריצות דרך בתחומים אחרים – ויציבו את ישראל בחזית. הדיונים בשולחן המרכזי ובשולחנות המשנה יובילו לגיבושה של תוכנית שתתמקד בהשגת תוצאות בתחומי החדשנות, הייצור והצריכה, תוך התבססות על הידע והיכולות של השותפים במהלך.

התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה, אותה מקדמים השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ושר התמ"ת, שלום שמחון, צפויה להוביל שורה של צעדים לשינוי המדיניות הממשלתית לשנים 2012-2020, ביניהם שינויי רגולציה ותקציבים יחד עם הפעלת כלי מדיניות נוספים על אלה הקיימים כיום.

צמיחה ירוקה הוגדרה על ידי ארגון ה-OECD כגידול בתוצר הלאומי הגולמי, תוך מניעת פגיעה שאינה בת-קיימא באיכותם ובכמותם של משאבי הטבע, ומיצוי פוטנציאל הצמיחה מתהליך השינוי עצמו. במאי 2009 חתמו שרי האוצר של הארגון על הצהרה, בה התחייבו לקדם אסטרטגיות לצמיחה ירוקה, מתוך הבנה ש"'צמיחה' ו'ירוק' יכולים ללכת יד ביד" (סעיף 4 בהצהרה).במקביל לכך, הולך וגובר השימוש בתהליכי קבלת החלטות משתפים ב-OECD. על פי השנתון הסטטיסטי של הארגון, כ-30 מדינות נעזרות בקבוצות מייעצות ובאינטרנט בתהליכי חקיקה ראשיים (2009).

גיבוש סטנדרטים של כלכלה ברת קיימא

את הדיונים במתכונת שולחן עגול יובילו שני יושבי ראש מטעם הממשלה – מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, עו"ד אלונה שפר ומנכ"ל התמ"ת, שרון קדמי. לצידם, יכהנו שני יושבי ראש שותפים: הגב' מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיאה אינטל העולמית, ומר נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה, ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים. זאת, בכפוף לבדיקת ניגוד עניינים כמקובל . בשולחן העגול ייקחו חלק עשרות רבות של ארגונים, מהמגזר העסקי, המגזר השלישי והמגזר הציבורי. בנוסף, הוא יפעל לשתף אזרחים ובעלי ידע בתהליכי החשיבה שיתקיימו בו.

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, עו"ד אלונה שפר : "המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בשותפות עם המגזרים השונים. אנחנו לא יודעים הכל: היכולת לעבוד ביחד עם גופים ואזרחים מתחומי דעת שונים תאפשר לנו לקבל החלטות טובות יותר. תכנית הפעולה הלאומית נועדה להצעיד את מדינת ישראל לקראת כלכלה הוגנת, יציבה ונקייה ולהגביר את כושר התחרותיות של התעשייה הישראלית בשוק העולמי."

מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי: "פעילות זאת בצמיחה ירוקה הינה מימד נוסף בו משרד התמ"ת מתעסק בתחום של סביבה ופיתוח בר קיימא, זאת לצד מימדים אחרים הכוללים כלי סיוע לתעשיות הישראליות להפחתת פליטות, כלי סיוע לחיבור למערכת הגז הטבעי ועוד יוזמות שיוצאות מן הראיה שיש לסייע ולדחוף את התעשייה הישראלית לאימוץ סטנדרטים של כלכלה ברת קיימא"

מנכ"ל חיים וסביבה נאור ירושלמי: "ארגוני הסביבה הגיעו בשנים האחרונות ליכולת מקצועית ולמעמד ציבורי שמאפשר להם לקחת חלק בתהליך של שינוי התפיסה והמדיניות, ולהפוך אותם לסביבתיים ובני-קיימא. ארגון חיים וסביבה שמח על ההזדמנות להשתתף בהובלת מהלך חשוב זה, ולפתח את היכולת להידבר עם מגזרים אחרים, ולקדם ביחד מהלכים שמועילים לחברה, לכלכלה ולסביבה בישראל".

מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיאה אינטל העולמית, מקסין פסברג: "כחלק מתרומתו למשק הישראלי כמספק מקומות תעסוקה בהווה, על המגזר היצרני להמשיך ולהירתם גם למען העתיד והדורות הבאים, תוך יצירת תפיסת עולם של מחויבות לסביבה. עלינו למנף את החדשנות והיצירתיות בהם בורכה מדינת ישראל כדי ליצור פריצות דרך עולמיות בנושא הסביבתי. אינטל גאה להתגייס למהלך".

ארגונים הרואים עצמם שותפים לקידום צמיחה ירוקה בישראל ועשויים למצוא עניין במהלך מוזמנים ליצור קשר עם המשרד להגנת הסביבה עד לתאריך 27/10 בדואר אלקטרוני roundtable@sviva.gov.il. מידע נוסף על מהלך השולחנות העגולים שמובילה ממשלת ישראל זמין בכתובת www.pmo.gov.il/civilsociety

סוף לטיוח הירוק? המדד הסביבתי של החברות הבורסאיות יוצא לדרך

המשרד להגנת הסביבה משיק היום פרויקט כלכלי אשר במסגרתו תדורג רמת הביצועים הסביבתית של החברות הבורסאיות. בשלב ראשון ידורגו 30 החברות הבורסאיות הגדולות בתחום התעשייה והדלקים. המדד נבנה על ידי אגף הכלכלה של המשרד ופורסם להערות הציבור.

הדירוג הסביבתי (המדד הירוק) יציג מידע מהימן ונגיש לציבור על רמת הציות הסביבתי של החברות הציבוריות ויתמרץ אותן להמשיך ולפעול להקטנת השפעתן על הסביבה. כמו כן, הדירוג יעודד את הגופים הפיננסים להטמיע את הסיכונים הסביבתיים בתהליך קבלת ההחלטות וישפיע על שיקול הדעת של המשקיעים בהתאם.

הדירוג הסביבתי החדש מבוסס על מידע שהמשרד להגנת הסביבה אמון עליו ויאפשר לפתח מדדים שונים המבוססים על המידע המגיע מדיווחי החברות עצמן. הדירוג יתבסס על מידע אודות הליכים לקבלת היתרים, כגון: היתרי רעלים, היתרי הזרמה לים וכו', קביעת תנאים של איכות הסביבה ברישיון העסק, צעדי אכיפה נגד חברות מזהמות וחברות המפרות את תנאי רישיון העסק שלהן ותנאים בהיתרים השונים. כל אירוע או מפגע יקבל ניקוד בהתאם לחומרתו, מעגלי ההשפעה שלו, סוג האכיפה שהופעלה כנגדו וכד'.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "לראשונה ייחשף הציבור למצב הסביבתי האמיתי של החברות הנסחרות בבורסה שחלקן מציירות עצמן כירוקות, אך בפועל אינן כאלו. הדירוג יספק למשקיעים את הכלים הנדרשים לניהול הסיכונים הסביבתיים הקיימים במסגרת הפעילות הפיננסית. כך לדוגמה, ניתן יהיה לדעת מראש על הסיכונים להשקעותיהם הגלומים בפעילות תעשייתית כמו העברת מכולות חומרים מסוכנים, קידוחים ימיים ועוד. הדירוג גם יגרום לחברות לשנות את התנהגותן ולצמצם את פגיעתן בסביבה כיון שהפרסום יגביר את הביקורת הציבורית על חברות מזהמות." לדברי ארדן מדובר בכלי נוסף שיאלץ את החברות המזהמות במשק לשנות את דפוסי התנהגותן, שכן הוא ישפיע עליהן בהיבט הפיננסי ויחשוף אותן לביקורת ציבורית הצפויה לאחר פרסום המידע.

הדירוג הירוק של החברות והמידע שירוכז בו, צפוי להתפרסם בפברואר 2012, ויעודכן אחת לשנה. התאגידים, החברות והציבור מוזמנים להעביר את הערותיהם לגב' גלית פלצור, אגף כלכלה ותקינה במשרד להגנת מהסביבה עד לתאריך ה-13.11.2011 באמצעות כתובת דואר אלקטרוני dirug@sviva.gov.il או בטלפון 02-6495835 .

קובץ PDF – הצעה למתודולוגיה לדירוג הסביבתי של חברות ציבוריות – סופי להערות מהציבור

יפן ואינדונזיה יקימו תחנת כוח סולארית במדבר סהרה

בועידת הכלכלה המשותפת ליפן ולמדינות ערב שהתקיימה לאחרונה, הודיעו יפן ואינדונזיה כי חתמו על הסכם שיתוף פעולה בתחום התעשייה הירוקה. במסגרת ההסכם, יקימו שתי המדינות תחנת כוח סולארית ענקית במדבר סהרה. מדובר בפרויקט פיילוט של בניית מערכת סולארית של 5 מגה וואט בשלב הראשון ולאחר מכן, בהתאם לתוצאות שיניב הפרויקט יבנו מערכות נוספות.

אמנם יפן אינה שחקנית חדשה בתחום האנרגיה הסולארית במדבר סהרה. בנוסף לפרויקט החדש, היא כבר לוקחת חלק בתוכנית הסולארית השאפתנית ביותר בעולם, ששמה לה למטרה לספק כמחצית מצרכי החשמל בעולם עד שנת 2050. מרבית המדינות המשתתפות בפרויקט זה, הן אירופאית, שכן הצרכנים הראשונים שיהנו מן האנרגיה שתופק במסגרת זו יהיה מדינות היבשת.

הסיבה להתעניינות של מדינות רבות בהפקת אנרגיה סולארית במדבר סהרה היא זמינותה התמידית של אנרגיה זו באזור. כמו כן, הקרבה של המדבר ליבשת אירופה, מאשרת מסחר מהיר יחסית ובטוח בין המדינות השונות. בשל כך, נבחר הסהרה להיות "המושיע" הגלובאלי במאבק להפחית את התלות באנרגיות מתכלות.

בנוסף לכך, החולות במדבר סהרה מכילים כמות רבה של סיליקון, אשר משמש כחומר חיוני בבניית מערכות סולאריות. על פי התוכנית הסולארית הגדולה, השלב הראשון יהיה עיבוד הסיליקון המצוי בחולות המדבר לבניית פאנלים סולאריים. המדינות המשתתפות בפרויקט זה, הביעו תקווה כי האנרגיה שתופק במסגרתו תסייע למדינות רבות , שכלכלתן מבוססת על מקורות אנרגיה מתכלים, כגון נפט, יבינו את הפוטנציאל הרווחי הגדול הטמון בהפקת אנרגיות מתחדשות, דוגמאת אנרגיה סולארית ויעברו גם הן לעסוק בכלכלה ירוקה יותר. מדובר בעיקר במדינות ערב, המחזיקות במלאי נפט גדולים אשר תמיד מתנגדות לכל הסכם גלובאלי להפחתת שינויי האקלים.

הנכונות של מדינה מפותחת כמו יפן לסייע לאינדונזיה, הנחשבת כמדינה מתפתחת לייצר חשמל מאנרגיה סולארית עומדת בקנה אחד עם ההסכם שנחתם בוועדת האקלים האחרונה בקנקון, כאשר סיוע לפיתוח כלכלה ירוקה במדינות מתפתחות הינו סעיף עיקרי שלו.

השר ארדן בכנס ה- OECD בנושא צמיחה ירוקה "לשנות את השיטה הכלכלית למדידת הצמיחה"

השר ארדן – צילום: יניב פילדסט

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, משתתף בימים אלה במפגש שרי אוצר וסביבה של ארגון ה OECD המתקיים במטה הארגון בפאריס, הדן בנושא צמיחה ירוקה. אסטרטגיה לצמיחה ירוקה מקודמת על ידי ה- OECD כמענה לבקשת שרי האוצר, ועיקרה יצירת צמיחה כלכלית ומקומות עבודה הנסמכת על צרכי העולם לאנרגיה נקייה, מים נקיים ואוויר נקי וכן על ידי שימוש מושכל במשאבי הסביבה.

במסגרת הביקור במפגש ה- OECD השתתף השר ארדן בארוחת ערב עם מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, ודן עימו בדרכים בהן ישראל יכולה להשתלב ביוזמה בינלאומית זו. במהלך הדיון בפורום השרים ציין השר ארדן, כי האתגר של ישראל הוא לעבור מצמיחה כלכלית המבוססת בעיקר על שריפת פחם, לצמיחה ירוקה המבוססת על אנרגיות מתחדשות ושימוש מושכל במשאבים.

במסגרת דיון על מדדי צמיחה, ציין השר ארדן כי מדד ה GDP (תמ"ג) אינו מספק לצורך מדידת צמיחה כלכלית של מדינות כיון שאינו לוקח בחשבון את הנזקים הסביבתיים והחברתיים וכי הגישה החדשה לצמיחה כלכלית (צמיחה ירוקה) חייבת לכלול נתונים ומדדים מוספים מעבר לתמ"ג.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן אמר למזכ"ל ה – OECD: "יש למצוא חלופה למדידת הצמיחה הכלכלית של מדינות. עליית התמ"ג אינה מעידה בהכרח על תועלות לאזרח ולמשק, אם היא מבוססת על שריפת דלקים מזהמים או על אירועים שליליים."

השר ארדן התייחס לאופן החישוב של עלויות נזקי הטבע שנגרמו כתוצאה מהשריפה בכרמל "לא יעלה על הדעת למשל, שהשריפה בכרמל תיספר באופן חיובי בתמ"ג בשל ההשקעות הנדרשות לשיקום הנזקים בעוד שבפועל הציבור הישראלי הפסיד 40,000 דונם של חורש טבעי שהיווה מקום לפנאי ונופש וסיפק שירותים של מערכות אקולוגיות."

לגבי המעבר העולמי לכלכלה ירוקה הוסיף השר ארדן :" ישראל יכולה להשתלב במהלך בינלאומי זה ולזהות את המנופים בהם היא יכולה להוביל ולתת פתרונות לצרכי העולם, במיוחד בתחומי ניהול מערכות מידע חכמות שיאפשרו ניהול מושכל של ערכות חשמל, מים, תחבורה ואפילו ניהול פסולת חכם."

הכלכלן, פרופסור ניקולאס סטרן, מחבר הדו"ח הבינלאומי על שיני אקלים, הדגיש כי לאור העלייה הצפויה במחירי האנרגיה והשלכות שינוי האקלים על כדור הארץ, הצמיחה הירוקה היא למעשה המהפכה התעשייתית הבאה, שכן כל דפוסי הייצור והצריכה ישתנו לייצור וצריכה לא מזהמים שיצריכו קפיצת מדרגה טכנולוגית.

אתגר הקלינטק – טכנולוגיות סביבה כמנוף כלכלי

מאת: רו"ח איתן גלזר

בשנת 2008 נקלעה כלכלת ארה"ב למשבר הפיננסי החמור ביותר מאז 1929. הכלכלה שותקה והיה החשש כי מיליונים יאבדו את מקומות העבודה. הנשיא אובמה שהחל לכהן בינואר 2009 חתם כבר בפברואר על תוכנית התמרוץ (Stimulus Plan) שנקראה American Recovery and Reinvestment Bill of 2009 . תוכנית זו שהיקפה 787 מיליארד דולר כללה סכום חסר תקדים של 83 מיליארד דולר לקידום תעשיית הקלינטק, אך פעלה בעיקר כמנוף לייצוב הכלכלה וליצירת מקומות עבודה תוך ניצול ה"הייפ" העולמי סביב נושא שימור הסביבה.

הייחוד של התוכנית היה הגיוון הרב של היעדים אליהם יופנו המקורות הכוללים גם פעילות מו"פ וגם תעשייה מסורתית:

• 12 מיליארד דולר מענקים ותמריצים להתייעלות אנרגטית במבני ציבור וממשל.
• 5 מיליארד דולר לקידום בנייה פרטית ירוקה בטכנולוגיות חוסכות אנרגיה.
• 6 מיליארד דולר ערבויות להלוואות לפרויקטים של תשתית בתחום אנרגיה מתחדשת.
• 7 מיליארד דולר לערבויות ומענקים לשדרוג תשתית הטיפול במים וקידום טכנולוגיות מים.
• 11 מיליארד דולר לתחום שדרוג והקמת "רשת חשמל חכמה" (Smart Grid).
• 21 מיליארד בזיכויי מס ליצרני חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת (סולארית, רוח וגיאותרמית).
• 4 מיליארד דולר מענקים למחקר בתחום אחסון פליטות פחמן.
• 5 מיליארד דולר למחקר וייצור רכיבים של תעשיית הרכב החשמלי (בעיקר סוללות).

לצורך יישום התוכנית גייס הממשל מומחים רבים בתחומי קלינטק שונים שתפקידם לאשר באופן מקצועי ובלתי תלוי בקשות לתמריצים לחברות ומיזמים שונים בתחומי הקלינטק. סכומי ההשקעה לעיל חולקו לתתי נושאים ספציפיים לכל תחום.

החוזקה של תוכנית התמרוץ – הגיוון הרב בתחומים הזכאים לתמרוץ והרחבת בסיס החברות שייהנו מהתוכנית.

ההשקעה בתעשיית הרכב החשמלי נחשבת עדיין להימור כבד. תעשייה זו אכן טרם הוכיחה את כדאיותה וישנם ספקנים רבים באשר להיתכנות הכלכלית של תעשיה זו. לטעמי, הביקורת לגבי ההשקעה בתעשייה זו אינה מוצדקת. עיון בפרטי תוכנית התמרוץ מראה בבירור כי נקודת החוזקה שלה הוא הגיוון הרב בתחומים אליהם יופנו המקורות. התכנית יוצרת שילוב בין מו"פ בתחומים שונים (שהצלחתו קריטית לפיתוח טכנולוגיות סביבה חדשניות) ותעשיה מסורתית – שהינה קטר ליצירת מקומות עבודה. התוכנית אינה שמה את כל הביצים בסל אחד מכיוון שכיום לא ברור איזה מתחומי הקלינטק שרבים מהם בשלבי מו"פ יוכיח את עצמו ככלכלי וכמסייע משמעותית בשמירה על איכות הסביבה.

האפקט שיצרה תוכנית התמרוץ – מצב המוצא בעת פרסום התוכנית היה מחנק אשראי בשל המשבר הכלכלי ומיעוט ההשקעות בשל אי הודאות הגבוהה ששררה בשווקים. התוכנית היוותה איתות ברור לכל השחקנים כי הממשל האמריקאי גיבש תוכנית משמעותית וארוכת טווח לקידום משק האנרגיה החלופית. מחויבות זו של הממשל יחד עם חבילת תמריצים מגוונת שכללה: מענקי השקעה שמעודדים מו"פ, ערבויות שמוזילות את האשראי לפרויקטי תשתית וגם הטבות מס שמעודדות ייצור אנרגיה מתחדשת. יצרה אווירה נוחה להשקעה בענף הקלינטק ואכן ההשקעות של קרנות הון סיכון, של קרנות פרייבט אקוויטי ושל תאגידי תשתית לא איחרו לבוא.

התוצאות בשטח

במחצית הראשונה של 2010 חל זינוק עצום של מאות אחוזים בהשקעות של קרנות ההון סיכון בתחום הקלינטק בארה"ב והם הסתכמו ב- 2.2 מיליארד דולר. גם השקעות התאגידים בקלינטק זינקו בתקופה זו וגם שוק ה-IPO (שוק ההנפקות הראשוניות לציבור) התאושש ברבעון השני של 2010 עם 3 הנפקות של חברות אמריקאיות שגייסו 300 מיליון דולר (בהם הגיוס של חברת טסלה מוטורס בסך של 226 מיליון דולר). מעבר לקידום תחום הקלינטק ברור כי השקעות והנפקות אלו גם מעידות כי תוכנית התמרוץ החלה להשיג את מטרותיה בתחום יצירת מקומות עבודה וצמצום משמעותי של מחנק האשראי.

האתגרים שעוד יש להתמודד איתם

ישנם שני אתגרים עיקריים שעומדים בפני התוכנית האמריקאית לתמרוץ ענף הקלינטק:

1. יצירת ביקושים שיקלטו את התוצרים של תעשיית הקלינטק
   תגבור ותמרוץ ענף הקלינטק מגביר ייצורם של מוצרים ושירותים אשר ללא יצירת ביקוש מתאים עשויים להוריד לטמיון את ההשקעות העצומות בתחום.
   דוגמאות לאופן הממוקד בהם פועל הממשל ליצירת ביקוש הם:
   - מול הייצור המוגבר של רכב חשמלי מתכוון הממשל להעניק הטבות כספיות לכל רוכש רכב חשמלי.
   - מול הייצור המוגבר של חשמל מאנרגיה מתחדשת מחייב הממשל את חברות החשמל לרכוש אחוזים משמעותיים של חשמל המיוצר ממקורות של אנרגיה מתחדשת מסך החשמל אותו הם רוכשים מיצרנים.

   לגבי מוצרים ושירותים שיהיו פרי פיתוח של ההשקעות במחקר תחומי הקלינטק השונים יכול הממשל ליצור ביקוש בדרך של רגולציה של איכות סביבה שתחייב יישום פתרונות על בסיס Best Available Technology בתחומים של תקנים לבנייה ירוקה או תקנות לצמצום פליטות וכיו"ב.

2. ביצוע מעקב אחר התוצאות של כל פרויקט מתומרץ, דילול הפרויקטים הכושלים והמשך טיפוח המוצלחים
   אחד החששות המוצדקים הוא שחברות שיזכו למענקים וישקיעו מיליונים בטכנולוגיות ומוצרים כושלים, יחזיקו כוח פוליטי אם בדרך של תרומות לאנשי ממשל או קשרים עם מאשרי המענקים וכך הפקידות עשויה להנציח הקצאת משאבים לא כלכלית. יש להניח כי ממשל אובאמה המייצג שינוי, יצליח לחולל שינוי גם בדרך עבודתם של הפקידים במיוחד שרבים מהם הובאו מתוך האקדמיה והינם מומחים לתחום הקלינטק ובעלי נטייה מקצועית עניינית ולא ביורוקרטית כמו הפקידות המסורתית.

מה קורה בישראל?

אמנם המשבר הכלכלי כמעט פסח על ישראל אך אנו נמצאים במשבר במשק המים ובמשבר מתקרב במשק האנרגיה (פער מצטמצם בין הביקושים לכושר הייצור) וזאת  למרות שישראל היא מובילה טכנולוגית ונחשבת לעמק הסיליקון של טכנולוגיות המים ועשרות סטארט-אפים מבטיחים קמים בתחומי ההתייעלות האנרגטית, אנרגיות מתחדשות וביו דלקים. גם ההשקעות של קרנות הון סיכון בקלינטק הצטמקו בשנת 2010.

החסמים שעומדים בפני השקעות הון סיכון בענף הקלינטק בישראל (להבדיל מהענפים המסורתיים בהם משקיעות הקרנות כגון תוכנה, חומרה, הביוטק והביומד) נובעים מהעובדות הבאות:

1. ההון ההתחלתי הנדרש למיזם קלינטק הוא גבוה משמעותית מההון למיזם הייטק עקב הצורך בהשקעה בציוד קפיטלי יקר לצורכי ניסוי (לסטארט אפ טיפוסי של פיתוח תוכנה מספיקים מספר מחשבים אולם לסטארט אפ בתחום הקלינטק יש צורך במעבדה ובציוד קפיטלי ייעודי ויקר).
2. הזמן לאקזיט במיזם קלינטק ארוך משמעותית מהמקובל בקרנות הון סיכון.
3. ענף הקלינטק מושפע ותלוי ברגולציה (חוקי איכות הסביבה, תעריפי אנרגיה, היתרי הקמה) וזו כרגע נעדרת מדיניות ברורה לטווח ארוך.
4. היעדר שוק מקומי מפותח לתוצרים.
5. היעדר שטחי ניסוי פתוחים (ביטא).
6. לקוחות היעד למוצרים– חברות תשתית ממשלתיות, רשויות ומוסדות ציבור – לקוחות שקשה לחדור אליהם.

מה חסר בישראל וכיצד ניתן להסיר חסמים אלו?

1. מנהיגות. ראינו כי בארה"ב מי שדוחף את תחום הקלינטק הוא הנשיא וכפי שהוכיח את מנהיגותו בתחום ביטוחי הבריאות והרפורמה בגופים הפיננסיים הוא גם הוכיח מנהיגות בתחום קידום הקלינטק. בישראל גם שר התשתיות וגם השר לאיכות הסביבה הם תומכים נלהבים של תחום הקלינטק אבל תקציב משרדיהם הוא זעום, מהאוצר אין לצפות לבשורות בתחום ולכן על ראש הממשלה להוביל את המאבק ולהפוך את הצהרותיו על חתירה לעצמאות אנרגטית והובלה בתחום תחליפי הנפט למעשים בשטח.
2. תוכנית ארוכת טווח. על מנת ליצור אקלים להשקעה במיזמי קלינטק שטווח ההבשלה שלהם הוא ארוך יותר ממיזמי הייטק יש ליצור סביבה של ודאות על ידי תוכנית ארוכת טווח של תמריצים לתחום הקלינטק (וזאת בניגוד לדוגמא של מדיניות המכסות הסולאריות הנסגרות במהירות או תוכניות עידוד ממשלתיות כגון מענקי מדען להם מאושר תקציב של שנה אחת קדימה בלבד).
3. תוכנית תמרוץ מפורטת, מקיפה ומגוונת. בדומה לתוכנית האמריקאית גם בישראל יש לשלב בארגז הכלים לקידום תעשיית הקלינטק הישראלית מענקים, הלוואות בערבות מדינה וגם זיכויי מס כאשר כל כלי מתאים לסוג אחר של מיזמי קלינטק וכולם יחד יעודדו את התעשייה על כל רבדיה. מי שגולש היום באתר רשות המסים יגלה כי "מהפכת המיסוי הירוק" מתייחסת אך ורק לנושא שווי רכב ומס קניה על רכבים לפי רמות זיהום. מיסוי ירוק במתכונתו הנוכחית לא מעודד את תחום הקלינטק וגם השפעתו על הסביבה מוטלת בספק.
4. יצירת שוק מקומי על ידי רגולציה שתחייב שילוב טכנולוגיות קלינטק ישראליות. הצלחתה של תעשיית הקלינטק מותנית בראש ובראשונה ביצירת שוק מקומי.
5. השלמת הקמת אזורי ביטא דוגמת המרכז בערבה וחיבור האקדמיה לתעשייה. אחד החסמים המשמעותיים מול יזמי קלינטק הוא היעדר שטחי ניסוי לפתרונות שלהם.
6. פיתוח בנקאות ירוקה ופיתוח שוק לסחר בהפחתת פליטות גזי חממה כאמצעי להסרת חסם המימון.
7. עידוד חברות תשתית גדולות להשקיע במיזמים בתחום.
8. עידוד הייצוא של מוצרי קלינטק אך לא ייצוא הטכנולוגיה. לא ללכת בדרכי ההייטק. שם המטרה של היזמים היא אקזיט מוקדם ולכן למרות אלפי סטארט-אפים מבטיחים בהייטק כמעט ולא קמו לנו חברות נוספות דוגמת צ'ק פוינט וקומברס. אם רוצים עוד אורמת ונטפים צריך לעודד את היזמים להשאיר את הטכנולוגיה בארץ ולהקים חברות מקומיות שיקדמו את התעשייה הישראלית.

הכותב הוא שותף וראש תחום קלינטק בקסלמן וקסלמן PwC Israel

פורסם במגזין "תשתיות סביבה ואנרגיה" גליון 02 אוקטובר 2010

כנס ה-OECD הראשון שנערך בישראל עסק ב"תיירות ירוקה" כגורם לצמיחה כלכלית

פרופ' גדעון לשם, מנהל מרכז הצפרות במצפור הכנסת עם משתתפי הכנס – צילום: דפנה טל

נציגי 28 המדינות החברות בארגון ה-OECD התכנסו בישראל ליומיים של דיונים עם בכירים בכלכלה העולמית. הכנס עסק בנושא "צמיחה ירוקה", כנגזרת מתוכנית ה-OECD לפיתוח וקידום מדיניות ירוקה כאמצעי לצמיחה כלכלית. הדיונים עסקו בין היתר באספקטים התיירותיים של התוכנית ובדרכים בהן יכולה התיירות לתרום, בהן פיתוח מוצר תיירותי ירוק, השפעות אקולוגיות על התיירות, מיצוי הזדמנויות עסקיות – ירוקות ועוד.

.

בנאום הפתיחה של הכנס אמר שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב: "ארגון ה-OECD מהווה דגם מוצלח לשיתוף פעולה וקרבה בין מדינות המייצר כלכלה חזקה ויציבה. לתיירות יש את היכולת לבנות גשרים בין עמים, חברות ותרבויות ואם נאמץ את המודל של ארגון הOECD נוכל להביא לשגשוג באזורנו.

סר רונלד כהן, מייסד קרן אייפקס ויו"ר קרן פורטלנד לשת"פ אזורי דיבר על הכלכלה כמפתח לשלום ויציבות אזורית. כהן ציין כי ההשקעה הנכונה היא במגזר הפרטי, ולא במגזר הציבורי שרבים טועים לעשות. בישראל, כמו גם ברשות הפלסטינית, הפערים החברתיים גדלים – ובכך יש לטפל. הן הוסיף כי למצב הביטחון האישי יש משמעות וחשיבות רבה ולכן טיפול בתדמית הקונפליקט הקיימת כיום, תאפשר את הצמיחה. כהן פנה לכל המדינות לסייע בשיפור הכלכלית באזור המזרח התיכון.

ארט דה חוס, סגן מזכ"ל ארגון ה-OECD הודה לשר התיירות ולצוות המקצועי במשרד על ארגון הכנס, לדבריו. "אני מאמין כי ניתן לייצר שת"פ כלכלי בין ישראל לרשות הפלסטינית, כפי שאנחנו רואים היום בגרמניה שבעבר הייתה מפוצלת, ויש עוד דוגמאות נוספות מהעולם".

חברי משלחת ה-OECD קיימו ביום שישי סיור ומפגש באתר תיירות ישראלי ירוק במצפור הכנסת. חברי הועדה קיבלו סקירה מפרופ' גדעון לשם, מנהל מרכז הצפרות. צפו בציפורים נודדות החוצות בימים אלו את ישראל. בימים אלו, עם סיום הכנס, מקיימים המשתתפים סיורים ברחבי הארץ ומבקרים באתרי תיירות שונים.

צנורות המזרח התיכון תספק רכיבים לשדות סולאריים בהיקף של 10 מיליון דולר

חברת צנורות המזרח התיכון, יצרנית גדולה לצינורות פלדה בבעלות גאון אחזקות, מנהלת מגעים לאספקת רכיבים לשדות סולאריים גדולים בארה"ב. ככל הנראה מדובר בחברת ברייטסורס אנרג'י (לוז 2 לשעבר) המפתחת תחנות כוח תרמו-סולאריות בקנה מידה גדול ומקימה פרויקט ענק לאנרגיה סולארית באיוונפה (Ivanpah) בהספק 392 מגה-וואט במדבר המוהאבי בקליפורניה. ברייטסורס מספקת אנרגיה סולארית לחברות חשמל וחברות תעשייתיות ברחבי העולם ואף משתתפת במכרז אשלים להקמת תחנה סולארית בנגב.

צנורות המזרח התיכון מעריכה כי העסקה הראשונה הצפויה להיסגר השבוע, צפויה להכניס לחברה יותר מ-10 מיליון דולר במהלך השנתיים הקרובות. ההסכם המתגבש הוא לאספקת רכיב ראשון מתוך מכלול רכיבים הדרושים להקמת הפרויקט. בתחילת אוגוסט, מועצת האנרגיה של קליפורניה פרסמה הצעת החלטה הממליצה על אישור הפרויקט. חברת ברייטסורס מעריכה כי תקבל את כל האישורים הסופיים להתחיל בבניה בסתיו 2010. בפברואר, החברה קיבלה התחייבות על-תנאי ממשרד האנרגיה האמריקאי עבור ערבויות הלוואה בסך 1.37 מיליארד דולר כתמיכה במימון פרויקט איוונפה. חברת ברייטסורס אנרג'י העדיפה לא להגיב עדיין.

משרד האנרגיה האמריקאי יספק ערבויות של 1.3 מיליארד דולר לחוות הרוח הגדולה בעולם

שר האנרגיה האמריקאי סטיבן צ 'ו הודיע לאחרונה על התחייבות מותנית לספק ערבות חלקית עבור הלוואה של 1.3 מיליארד דולר להקמת חוות הרוח הגדולה בעולם עד כה. ההלוואה תממן חלק מעלות פרויקט Caithness Shepherds בהספק של 845 מגוואט המתוכנן לקום במזרח אורגון אותו יקימו Caithness Energy LLC וג'נרל אלקטריק.

"הודות לתכנית התמריצים הכלכלית, אנו יוצרים משרות בתחום האנרגיה הנקייה של העתיד תוך מיצוב ארה"ב כמובילה בעולם בתחום הייצור של אנרגיה מתחדשת," אמר השר צ 'ו. "פרויקט זה הוא חלק מהמחויבות של הממשל להכפלת הספק החשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2012 תוך השמת האמריקאים לעבודה בפרויקטים ברחבי הארץ."

.

בפרויקט Caithness Shepherds יוקמו 338 טורבינות רוח בייצור של ג'נרל אלקטריק. החשמל המיוצר לאחר השלמת הפרויקט יימכר לחברת החשמל אדיסון בדרום קליפורניה במשך 20 שנה. חוות הרוח תמנע פליטת 1,215,991 טונות של פחמן דו חמצני בשנה, שווה ערך לפליטת גזי החממה השנתית מ- 212,141 כלי רכב נוסעים. לדברי Caithness, הפרויקט יצור 400 מקומות עבודה במהלך הבנייה, ואחריו 35 משרות קבע באתר.

פרויקט Caithness Shepherdsהוא הפרויקט הגדול ביותר עד כה שקיבל הצעה של התחייבות מותנית ערבות להלוואה ממשרד האנרגיה האמריקאי, במסגרת חוק התמריצים הכולל מגוון הטבות לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת, ניתנים ערבויות של עד 80 אחוז של מהיקף ההלוואה הניתנת על ידי מוסדות פיננסיים מתאימים. ההלוואה בהיקף של 1.3 מיליארד דולר תמומן על ידי קבוצה של משקיעים מוסדיים ובנקים מסחריים בהנהגת סיטי בנק. משרד האנרגיה האמריקאי הנפיק ערבויות או התחייבויות מותנות לערבויות עבור תמיכה ב- 15 פרויקטים של אנרגיה נקייה, ובהיקף כולל של 15.9 מיליארד דולר.