השר ארדן בפנייה דחופה לשר האוצר: אל תאשר העלאת מס על יבוא צמר זכוכית וצמר סלעים

בעקבות החלטת שר התמ"ת להעלות בעשרות אחוזים את המס על יבוא צמר זכוכית וצמר סלעים, פנה השר ארדן לשר האוצר בבקשה דחופה להתערבותו והתנגדותו להחלטת שר התמ"ת.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן :" נדרשת מדיניות ממשלתית אחידה. לא ייתכן שנעודד בנייה ירוקה ונוביל יחד עם משרד התמ"ת מהלך נרחב לקידום צמיחה ירוקה, כשמנגד מתבקש שר התמ"ת לתום על היטל שפוגע במאמצים אלו."

בפנייתו לשר האוצר אמר השר ארדן, שבמסגרת תפקידו כשר להגנת הסביבה מניעי תעשייה מקומוית, תעסוקה, או יחסי הסחר הבינלאומיים של ישראל. על פי בדיקה שביצע המשרד להגנת הסביבה, אין תקן ישראלי המגדיר יצרני צמר זכוכית וצמר סלעים תקרת פליטות אורגניות נדיפות (VOC) החשודות כמסטרנות. על פי הפנייה של השר ארדן, ייצור צמר הסלעים וצמר הזכוכית בישראל פולטים כמות גדולה יותר של VOC יחסית לאלה המיוצרים ונמכרים ברוב מדינות הOECD.  המשרד אמנם הונחה על ידי השר לקדם את נושא התקן המדובר, אולם עד שזה יהיה ויכנס לתוקף, לטענת השר ארדן – המהלך אותו יזם שר התמ"ת היא פגיעה בבריאות הציבור בעקבות פליטות VOC גבוהות.

נקודה נוספת אותה מעלה השר ארדן בפנייתו הוא אי קיום תו ירוק למפעלים המקומיים בניגוד למפעלים זרים. לדידו של השר ארדן, אימוץ ועידוד תעשייה מקומית  שאינה בעלת תו שכזה בעזרת היטלי מס יבוא מנוגדת להחלטת הממשלה 3768 המתייחסת לתכנית הלאומית לצמיחה ירוקה, שבאה לקדם צמיחה לא על חשבון הסביבה.

השר ארדן אינו מוותר על ההתייחסות על ההשפעות הכלכליות ואפשרויות הריכוזיות שתיווצרנה בעקבות היטל מס היבוא. "סגירת" השוק הישראלי לייבוא עשוי להביא לעליית מחירים של צמר הסלעים וצמר הזכוכית וכן היווצרות ריכוזיות בתחום, מהלך שבסופו של דבר יביא לעליית מחירי הבנייה וכפועל יוצא – מחירי הדיור.

חברת ש. כהן, המפעילה מפעל לייצור צמר סלעים וצמר זכוכית בקרית גת, פנתה במכתב משלה לשר שטייניץ במכתב שהגיע לידי מערכת תשתיות ובו היא מגדירה את "אמרית הסרק" של השר בנוגע להיבטים של תעשייה מקומית כ"לעג לרש".

ש. כהן ממשיכה לתקוף את מכתב הפנייה של השר וטוענת כי "מפעל הבידוד של ש. כהן עבר לפני כשלושה שבועות ביקורת של המשרד להגנת הסביבה ולפי ממצאי הבקורת של מנהלת המחוז, כפי שנמסר לנו בעל פה, המפעל עומד בכל הדרישות. כמו כן, צמר הסלעים וצמר הזכוכית של ש. כהן עומדים בכל הדרישות של מכון התקנים, משרד התמ"ת, משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה. האישור הכתוב צפוי להתקבל בימים הקרובים."
בנוגע לתחום פליטות הVOC, ש. כהן טוענת כי כיוון שאין תקן בו עליה לעמוד "כך שהאשמתה בפליטת VOC היא השמצה בלתי מבוססת, ובמילים אחרות "אתה אשם כל עוד לא הוכחת שאתה זכאי"." כדברי מכתב הפנייה לשר שטייניץ.
בנוגע לעמדת השר ארדן בנושא הבנייה הירוקה מעבירה ש. כהן ביקורת על כך שאין כיום תכנית לאיסוץ בקבוקי זכוכית ואומרת "כיצד בדיוק,לדעתו של השר להגנת הסביבה תצמח בארצנו תעשייה ירוקה? במקום שהמשרד יעודד הקמת תשתית לאומית לאיסוף זכוכית למחזור (כפי שקיים בתחום הנייר ובקבוקי הפלסטיק), ובכך ליצור אפשרות מעשית לעמידה בתנאי התו הירוק. באופן שלחברת ש. כהן יהיה מקור אספקה מפסולת, הוא באמת מעדיף יבוא מטורקיה ?" בנוסף לכך, מפנה ש. כהן את תשומת ליבו של השר לנושא הLCA (ניתוח מחזור חיים סביבתי). ש. כהן טוענת כי "הייבוא של מוצרי הבידוד מחו"ל מביא לפליטת גזי חממה הרבה יותר מאשר הייצור במפעל ש. כהן, ולו רק בגלל הדלק שמשמש לשינוע המוצרים המיובאים לארץ"
ש. כהן מסכמת את פנייתה לשר שטייניץ באמירה "מפעל ש. כהן פועל, מיום רכישתו בשנת 2008 כמיטב יכולתו, ובהשקעה כספית עצומה, על מנת לשפר את היצור, להגביר תעסוקה ולעמוד בקריטריוני איכות הסביבה המחמירים ביותר.
עמדתו של השר ארדן, אשר תוצאתה הברורה היא סגירת המפעל היחיד שנותר בתחום במדינת ישראל והפקרתו של שוק הבניה בידי מונופול טורקי, הידוע בהתנהגותו הדורסנית. הפקרת התחום ליבוא, עלולה להמיט אסון על עשרות רבות של משפחות, לגרור עליית מחירים דרמטית, ולחסל כל אופציה להתפתחות טכנולוגית ולתחרות בשוק.
אני קוראת לך לאשר את ההיטל, כפי שהוחלט ע"י שר התמ"ת, ולהעבירו לאישור וועדת הכספים של הכנסת בהקדם האפשרי."

תעשייה ירוקה: להשקיע בטכנולוגיה למען הסביבה

בשנת 2008, החליטה חברת ש. כהן, אחת מספקיות המתכת הגדולות בישראל, להרחיב את פעילותה אל מחוץ לתחומי הפלדה לתעשייה ולהתרחב לתחום הבידוד, ורכשה מפעל בידוד בקריית גת המייצר צמר זכוכית וצמר סלעים. צמר הזכוכית וצמר הסלעים משמשים לבידוד טרמי ואקוסטי במבני ציבור, בתים פרטיים, מבנים מסחריים ומתקנים תעשייתיים, והם כיום חומרי הבידוד הנפוצים והמקובלים ביותר בארץ. צמר הזכוכית וצמר הסלעים מהווים חלק ממרכיבי הבנייה הירוקה שחשיבותה גדלה מיום ליום, מאחר והם מביאים לחיסכון בשימוש בחימום וקירור ועקב כך לחיסכון בחשמל וצמצום פליטת גזי חממה, וכן מבודדים רעש ברמה גבוהה. השימוש בחומרי הבידוד המינרליים אף מפחית את עלויות הבנייה עצמה.

מאז נקנה, עבר מפעל הבידוד מהפך טכנולוגי, קווי הייצור שודרגו לטכנולוגיה המובילה בתחום בעולם, נושא איכות המוצרים עלה וכיום המוצרים של מפעל הבידוד עומדים באיכות הגבוה בתחום. המפעל עבר מהפך גם בנושא התשתיות הסביבתיות החל בטיפול בשפכים, טיפול בזיהום האוויר וכלה בהתייעלות אנרגטית. המפעל נמצא היום בעיצומו של תהליך זה.

בטיפול בשפכים כיום המים נאספים בתהליך הייצור למערכות איסוף וסינון סגורות, המים משמשים לקירור וייצור שרף, בתהליך זה הושקעו כספים רבים במומחים בנושא שמייעצים ומשפרים את תהליכים ובמערכות איסוף וסינון מים רבות.

בנושא זיהום האוויר הותקנו בשנה האחרונה 2 פילטרים גדולים לאיסוף הסיבים באוויר ובתהליכי הייצור, הורכב פילטר על גג המפעל לאיסוף אבק שיוצא מארובת התנור, הותקנו מערכות מים בציקלונים למניעת זיהום אויר משאבת הווקום. תוכניות המפעל לנושא זה עדיין לא הסתיימו, מתוכנן להמשיך וליעל את המפעל מבחינת איכות הסביבה ומבחינה אנרגטית כדי לחסוך באנרגיה ובהוצאות.

חיסכון בדלקים וחשמל

המפעל עבר בשנתיים האחרונות מתנורים ישנים זוללי אנרגיה לתנורים מתקדמים, כבר בפברואר 2012 יורכב תנור חדש בקו הזכוכית עם שנאי חדש ויעיל יותר, טמפרטורת העבודה בקו הזכוכית תרד ב- 200 מעלות דבר שיביא לחיסכון ניכר בחשמל ואנרגיה.

לאור הטכנולוגיה המתקדמת והקווים האוטומטיים הנשלטים דרך רשת תקשורת מתקדמת ומנוהלת ע"י בקרים מתוחכמים ניתן גם ליעל את הקווים לניהול מנועי מפוחים, מדחסי אויר (5 מדחסים גדולים) מערכות חימום וקירור שמתואמים למוצרים ומשתנים בהתאם, מערכות אלו לא היו במפעל לפני שנתיים.

בקו הסלעים הותקן תנור מתקדם וכבר השנה נרשמה ירידה של 50% בצריכת המזוט, תנור זה מתוכנן לעבוד עם גז טבעי, בעבודה עם גז טבעי יהיה חיסכון נוסף של עשרות אחוזים נוספים. כמו כן המפעל עובר לתאורה חסכונית ומבוקרת, גג המפעל נבנה עם לוחות שקופים לקבלת תאורה טבעית לעבודה ביום. הורכבו משני תדר על מנועים גדולים בתהליכים לשליטה על כמות האנרגיה, ומתוכננים שיפורים נוספים בתחום.

בידוד כחול לבן

בינתיים, בתחילת השבוע החליט שר התמ"ת, שלום שמחון, בהתאם לחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, להטיל היטל הגנה למשך שנה על ייבוא צמר זכוכית וצמר סלעים. ההיטל, בשיעור של 51% על ייבוא צמר זכוכית ובשיעור של 29% על ייבוא צמר סלעים, ייכנס לתוקפו רק לאחר קבלת אישור שר האוצר וועדת הכספים.

שמחון שקל שורת שיקולים הנוגעים לתעשייה המקומית והיבטי התעסוקה, לרמת התחרותיות ורמת המחירים בשוק וכן שיקולים הנוגעים ליחסי הסחר הבינלאומי של מדינת ישראל. לדברי שמחון, ההחלטה על הטלת היטל למשך שנה, בשיעורים האמורים, הנמוכים בהשוואה להמלצות, מהווה איזון הולם בין כלל השיקולים והצרכים שנבדקו, לרבות השיקול הסביבתי.

פרס אוסקר כפול למגדל הירוק "עזורי אקו טאואר"

הדמייה של בניין אקו טאוור

בניין המשרדים האקולוגי של ת"א זכה בפרס אוסקר של ענף הבניה בתחרות "המצויינות בענף הבניה והתשתיות" של התאחדות הקבלנים. לראשונה:  בניין ירוק זוכה גם בקטגוריית "בנייני משרדים"

חדשות טובות לסביבה ולענף הנדל"ן: לראשונה, בניין אקולוגי זוכה במקום ראשון בתחרות טקס האוסקר – המצויינות בענף הבניה והתשתיות של התאחדות הקבלנים.
בניין "אקו טאואר", מגדל המשרדים הירוק הראשון בת"א, בעל תקן מחמיר לבניה ירוקה, זכה בפרס אוסקר על מצויינות בבניה – מקום ראשון בקטגוריית בניה ירוקה, וכן ציון לשבח בקטגוריית בנייני משרדים. נימוקי השופטים לזכיה: "איכויות התכנון, התחשבות בעובדים שיאכלסו את המשרד בעתיד והענקת תנאי חיים משופרים לעובדים".

הטקס החגיגי התקיים בירושלים במלון קראון פלאזה, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר השיכון אריאל אטיאס, נשיא התאחדות הקבלנים ניסים בובליל, אלי יונס מנכ"ל בנק מזרחי טפחות. ומנכ"ל התאחדות הקבלנים מוטי כידור.

בניין עזורי אקו טאואר הוקם על ידי חברת "אחים עזורי" בשיתוף עם חברת "נקרה החזקות". הפרויקט מוסמך לתקן Leed Gold האמריקאי לבניה ירוקה והינו מגדל המשרדים הראשון בת"א בעל תקן מחמיר זה, והשני בישראל בכלל. הוא מוקם ברחוב המסגר 34 וחומה ומגדל בת"א, במסגרת תוכנית התחדשות עירונית שיעבור האזור כולו. בפרויקט ייבנו סה"כ 21 קומות בשני שלבים.
לדברי רונן עזורי, מנכ"ל חברת אחים עזורי, "כשרקמנו את חזון הבניין הירוק לא חשבנו בכלל על תחרויות או פרסים, אלא על איכות חיים גבוהה ובריאה לדיירי הבניין, ועל תכנון וביצוע מודעים לסביבה תוך שימוש מינימאלי בצריכת אנרגיה אנו מברכים על כך שהתאחדות הקבלנים מכירה ומוקירה את השיקולים הללו, בתור האלמנטים החשובים באמת בבניין משרדים המיועד לאכלס מאות ואלפי אנשים השוהים בו שעות ארוכות מדי יום."
בשיחה עם תשתיות אמר עזורי: "החברה קבעה לעצמה מדיניות לבנות אך ורק בניה ירוקה ובקרוב תכריז על פרויקטים ירוקים נוספים, בתחום המשרדים והמגורים."

לדברי מנכ"לית המועצה הישראלית לבניה ירוקה, הילה ביניש: "זכיית בניין משרדים ירוק במקום הראשון הינה הישג משמעותי אשר מעיד על שינוי תפיסת עולם לגבי מהו בניין משרדים אידיאלי. המצוינות היא לאו דווקא בפאר של הבניין אלא בהסתכלות רחבה יותר שמבטאת עקרונות של קיימות, בריאות, יעילות וחיסכון .אנו צריכים להמשיך ולהטמיע את עקרונות הבניה הירוקה בקרב קבלנים ויזמים. אנו מברכים את עזורי על זכייתו ופועלו יוצא הדופן ביזום והקמת סביבת עבודה איכותית ובת קימא בישראל."

רונן עזורי מקבל את הפרס מידי השר אטיאס

עזורי אקו-טאוור תוכנן ונבנה מתוך חזון של הקמת מגדל משרדים ייחודי בתכנונו הארכיטקטוני, וירוק באופיו התכנוני, החזותי והאורבאני. דוגמאות לאלמנטים האקולוגיים ששולבו בבניין הן:
חיסכון במים תוך יישום מערכות אגירה ומיחזור
של כ-16 אלף ליטר ביום, ייצור חשמל באמצעות תאים פוטו-וולטאים, ואוויר צח ומיזוג אוויר באמצעות הזרמת שתי החלפות אוויר צח מקורר בתוספת מערכת מיזוג מחלקת עומס. לדיירי הבניין מובטח חיסכון של לפחות כ-15% בעלויות השוטפות וחיסכון של 5 מיליון ליטר מים בשנה. התכנון הארכיטקטוני כולל שטחים פתוחים ומרפסות מגוננות בתפיסה של "גנים תלויים". בקומה ה-5 גן אקולוגי רחב ידיים (300 מ"ר) ובו שבילים, ספסלים ופינות חמד לרווחת העובדים. בין המרפסות לפטיו גשרים הצופים אל החצרות או אל המרפסות ומשמשים למעבר בין חלקי הבניין.
בבניין יושם מיחזור פסולת תוך הפרדת סוגי הפסולת לזכוכית, פלסטיק ונייר. כמו כן, הוקצה מקום לחניון אופניים, כדי לעודד הגעה למקום העבודה גם שלא באמצעות רכב ממונע, עם מקלחות צמודות, וכן חניון VIP לרכבים היברידיים וחשמליים. מעטפת הבניין חסכונית באמצעות זכוכית בידודית חכמה המאפשרת כניסת תאורה טבעית מקסימאלית, תוך סינון והפחתה של כמות הקרינה והחום הנכנסים לבניין.

שלב א' של הבניין החלוצי, 7 קומות ראשונות, אוכלס על ידי הדיירים הראשונים שבחרו בו כמשכנם: חברות ג'ון ברייס הדרכה, המי"ל (המרכז הישראלי לניהול) ו- GreenTech College – הנמנות על חטיבת ההדרכה של חברת ה- IT המובילה מטריקס. קומת הקרקע תאוכלס ע"י הזכיין הישראלי של מרצדס. בשלב ב', ששיווקו החל בימים אלה, ייבנו 14 קומות נוספות.

הדיירים, ג'ון ברייס הדרכה והמי"ל בחרו לקחת את החזון הירוק צעד נוסף קדימה, ומשרדי החברות מוסמכות בימים אלה לתקן ליד (leed) גם בשטחי פנים, מהלך שלא נעשה באף בניין בארץ.

למימוש חזון היזמים, גובש צוות מתכננים ויועצים מהארץ ומחו"ל, המתמחים בבניה ואדריכלות אקולוגית, ובתכנון וניהול מערכות אנרגיה מתחדשת.
הפרויקט תוכנן ע"י משרד האדריכלים OKA בראשות אורית וילדנברג-גלעדי וקרן ידווב, המתמחה בפרויקטים ייחודיים (כגון תכנון שגרירות ישראל בברלין), בשיתוף פעולה עם מר כאי באטל מלונדון, מומחה לקיימות מהמובילים בעולם, בעל נסיון רב שנים בפרויקטים סביבתיים, עמוס חלפון מחברת A.E.S, המתמחה במערכות שימור אנרגיה ואנרגיה חלופית, והאמן האקולוגי אדריכל אורי דה-בר. קבלנית המערכות בפרויקט היא "דלקיה", חטיבת האנרגיה של תאגיד איכות הסביבה "ואוליה" ישראל.

הכנס להתייעלות מוסדית: השר להגנת הסביבה "המגזר המוסדי חייב לגלות אחריות ולהתייעל אנרגטית"

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן – צילום: גונן גלין

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, פתח את כנס פורטל תשתיות להתייעלות מוסדית וברך על פעילות הפורטל בהעלאת המודעות הציבורית בצורך בהתייעלות אנרגטית וחיסכון במשאבים. השר הציג את התקדמות פעילות המשרד בדגש על שילוב מרכיבי התייעלות אנרגטית במסגרת התקן החדש לבנייה ירוקה. לדברי השר "החיבור בין אנרגיה וסביבה הוא דבר שנותן לכולם דחיפה משמעותית לפעול לכיוונים של חסכון והתיעלות – אלה כיוונים בלתי נמנעים. במבט קדימה כשאנו בוחנים את ההתפתחות של מדינות כמו סין והודו היכן שרמת החיים עולה, בעוד עשור או שניים, נחיה בעולם בו 3 מיליארד איש יחיו ברמת חיים מערבית, זה ישפיע על היקף צריכת חומרי הגלם בעולם ועל מנת לעמוד בביקוש הגדל יש צורך בהרבה משאבי אנרגיה ומים.

סין עומדת על צמיחה של 10% בממוצע, סיני צורך 1/32 מאמריקאי ממוצע. הביקוש הגדל מביא סכנה כלכלית עם עליית מחירי האנרגיה וכמובן הסכנות הסביבתיות לא קטנות. ישראל היא אחת מ-3 המדינות הצפופות ביותר מבין החברות בארגון ה- OECD. הגידול הטבעי בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם המערבי. הצמיחה הכלכלית בישראל מעלה את הביקושים. אם לא נשנה בצורה משמעותית את אורחות חיינו, זה ישליך על דברים שלקחנו כמובן מאליו. צריך גם להבין את הקשר בין מים ואנרגיה בכל הקשור למתקני ההתפלה – גוש דן צפוף פי 10 בממוצע מהצפיפות הממוצעת במדינות ה-OECD. אנחנו נהיה המדינה הצפופה ביותר בעולם המערבי. הפעילות המוסדית שצריכתם מעל 50% מצריכת האנרגיה בישראל חייבת לקחת אחריות. לפי דו"ח מקינזי בנושא הפחתת הפליטות – התמורה הגבוהה ביותר היא בהתייעלות אנרגטית.

מה עשינו בשלוש השנים האחרונות? בתחומים של משרד האנרגיה והמים הייתה התקדמות אך זה לא היה מספיק. יש עשייה ממשלתית נכבדת, היום במגזר העיסקי יש כסף ממשלתי גדול ותמריצים משמעותיים בעיקר בתחום היעילות האנרגטית. היעד של התוכנית הממשלתית להפחתת גזי חממה הוא 20% מגזי החממה עד לשנת 2020. הממשלה הקצתה 2 מיליארד ₪ על פני 9 השנים הבאות. בשיתוף משרד הת"מת ומרכז ההשקעות יושקעו 151 מיליון ₪ בשנה הקרובה למגזר התעשייה והחקלאות, ליעילות והפחתת פליטות גזי חממה. 40 מיליון נוספים לפרויקטים בהםן משולבים טכנולוגיות ישראליות, 14 טכנולוגיות ישראליות חדשות יקבלו תמיכה ממשלתית בשלב הראשון. הפרויקטים הם בתחומים של שדרוג תשתיות תעשייתית על מנת לחסוך בהוצאות בתחום ניהול אקלים וחימום מים, בחודש אפריל יצא המשרד בסבב נוסף של מענקים.

תחום הבנייה הירוקה סבל שנים מכך שלא היה לו "אבא" התחום קשור לכמה משרדי ממשלה כמו משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים, משרד האנרגיה והמים, התמ"ת כאחראי על תקנים והיה צורך לתאם בין כל המשרדים ובעלי התפקידים.

בנייה ירוקה ככלי להתייעלות אנרגטית

צריך לקדם את הבנייה הירוקה מתוך הסתכלות על הגידול באוכלוסיה, והבנייה שתצטרף לגידול לה יש השפעות גדולות על הסביבה, רוב האנשים היום נמצאים 90% מהזמן בבית או במשרד. הסטנדרט על פיו נבנה המבנה משפיע על הביקוש ליצירת חשמל – אם המבנה נבנה בתקן של בידוד ותאורה נכונה. "תקנים טובים המובילים לייבוא וייצור חומרים חדשניים יביאו לכך שלא יהיה צורך במזגן. היום אנחנו פועלים ליצירת תקן מודרני של בנייה ירוקה, התקן הושק לפני 3-4 חודשים ואנחנו עמלים על הטמעת התקן בעזרת התמריצים (הטבות מס) וחינוך הציבור וכבר ניתן לראות תוצאות". משנת 2005 עד כניסת התקן החדש אושרו 10 מבנים. ב-4 החודשים האחרונים יש 70 בקשות לאישור וככל שגופים גדולים יותר יבקשו את התקן, אנחנו נעזור לכך שכל מה שקשור לבנייה ירוקה יהיה תוך שנה שנתיים ואני מקווה לייצר שינויים דרמטיים.

התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר

אני מחוייב על פי החלטת ממשלה משנת 2008 להציג תוכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר. התוכנית שלנו תעשה את ההבדל ותנתק את הקשר בין זיהום ותחלואה. יהיה בה משום הכרחת התעשייה להתייעל באנרגיה ובצריכת החשמל. מטרתנו היא שיהיה מונה חכם ודיגטלי המתקשר לשני הכיוונים על מנת שנוכל לדעת כל יום ובאיזה שעה הופעלו אילו מכשירים. אם אנחנו רוצים לחסוך הקמת תחנה פחמית מזהמת תחנה בשווי מיליארדים אנחנו צריכים לשטח את שעות השיא של הצריכה. אם רוצים למנוע הקמת תחנות נוספות ולתת לציבור תמריצים להפחתת הביקוש. חייבים להתקין את המונה החכם על מנת ללמד אנשים איך לשטח את שיאי הצריכה.

תעריף דיפרנציאלי – יחד עם השיטוח של שיא הביקוש אנחנו רוצים להפחית את הצריכה. אם כל עסק משלם על כל קילו וואט את אותו תעריף, לא משנה מתי הוא נצרך, 20% מהאוכלוסייה צורכים הרבה חשמל, ודורשים 40% יותר חשמל ששאר האוכלוסייה משלמת. צריך תעריך דיפרנציאלי שעושה פער משמעותי בין מי שצורך חשמל לפי הנורמה לבין מי שמבזבז חשמל, כי התעריף היום בעיני אנטי חברתי ואנטי סביבתי.

האזינו לשר גלעד ארדן בכנס פורטל תשתיות להתייעלות אנרגטית

הכנס להתייעלות מוסדית: הרצאתו של אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר

במסגרת כנס התייעלות מוסדית לטכנולוגיות התייעלות אנרגטית, מים וניהול משאבים שנפתח היום (ה') ביוזמת פורטל תשתיות במלון קיבוץ שפיים, התקיימה הרצאתו של אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר בנושא "בנייה ירוקה בעידן ה – Life Cycle Assessment "

LCA – מתודולוגית Life Cycle Assesment, (ניתוח מחזור חיים סביבתי) התחילה במחקר שוק שעשתה חברת קוקה קולה על מנת לקבל החלטה שיווקית אסטרטגית. האתגר בפניו עמדה החברה הייתה באילו אריזות למכור את המשקה. אחד הפרמטרים שקוקה קולה מדדה היה השפעת האריזה על הסביבה. מחקר זה ודומים לו שבאו אחריו בשנות ה-70 וההבנה כי השפעתו הסביבתית של מוצר כלשהו נרחבת יותר מההשפעות בשלב היצור בלבד, הביאו לפיתוח מתודולוגית LCA.

"השיטה החדשה, הביאה אותי להארה שכל מה שהיה קיים עד עכשיו, בתחום התווים והרגולציה הסביבתית, זה שלב ביניים. נותנים לכולם את אותו ציון – שנינו נמצאים על אותה מדרגה. ניתוח חיי מוצר החל משלב הייצור שלו ולא משלב חומרי הגלם הוא בעצם גרינוואש". ה - LCA בוחן את שלבי המוצר לכל אורך חייו – בוחנים את המוצר משלב כריית חומרי הגלם. כל האנרגיה והפגיעה בסביבה.  על פי כהן, פליטת גזי חממה בשינוע ובעיבוד חומרי הגלם זניח. בשלב ייצור חומרי הגלם מדובר על כל אותם שלבים קריטיים בפליטת גזי חממה, "זה הייחוד של ה-LCA, הוא מכריח אותי ואת המתחרה וכל ארגון שבוחר בכלי הזה להתפשט, לעמוד ולבחון את כל עץ המוצר שלו".

לחצו על הקישור לראיון עם מנכ"ל תרמוקיר אודות מתודולוגית Life Cycle Assesment

LCA ניתוח מחזור חיים סביבתי: התו הירוק הבא?

"כיום אין לצרכן הישראלי אפשרות להבין את השפעתו הכוללת של תוחלת חיי מוצר מסויים על הסביבה. זה נושא אותו שמתי לי למטרה לתקן" כך אומר בשיחת טלפון עם תשתיות אלי כהן, מנכ"ל תרומקיר הישראלית ואחד מחלוצי ה- LCA בישראל.

LCA – מתודולוגית Life Cycle Assesment, (ניתוח מחזור חיים סביבתי) התחילה במחקר שוק שעשתה חברת קוקה קולה על מנת לקבל החלטה שיווקית אסטרטגית. האתגר בפניו עמדה החברה הייתה באילו אריזות למכור את המשקה. אחד הפרמטרים שקוקה קולה מדדה היה השפעת האריזה על הסביבה. מחקר זה ודומים לו שבאו אחריו בשנות ה-70 וההבנה כי השפעתו הסביבתית של מוצר כלשהו נרחבת יותר מההשפעות בשלב היצור בלבד, הביאו לפיתוח מתודולוגית LCA.

"השיטה החדשה, הביאה אותי להארה שכל מה שהיה קיים עד עכשיו, בתחום התווים והרגולציה הסביבתית, זה שלב ביניים. נותנים לכולם את אותו ציון – שנינו נמצאים על אותה מדרגה. ניתוח חיי מוצר החל משלב הייצור שלו ולא משלב חומרי הגלם הוא בעצם גרינוואש". ה - LCA בוחן את שלבי המוצר לכל אורך חייו – בוחנים את המוצר משלב כריית חומרי הגלם. כל האנרגיה והפגיעה בסביבה.  על פי כהן, פליטת גזי חממה בשינוע ובעיבוד חומרי הגלם זניח. בשלב ייצור חומרי הגלם מדובר על כל אותם שלבים קריטיים בפליטת גזי חממה, "זה הייחוד של ה-LCA, הוא מכריח אותי ואת המתחרה וכל ארגון שבוחר בכלי הזה להתפשט, לעמוד ולבחון את כל עץ המוצר שלו".

אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר

נכון להיום, כמעט כל פרויקטי ניתוח ה- LCA נערכים ע"י שימוש בתוכנות מחשב, כאשר שתי התוכנות המובילות בתחום הן תוכנת SIMAPRO ההולנדית ותוכנת GABI הגרמנית. תוכנות אלו מנתחות את כלל עץ המוצר ומכריחות את הארגון שמשתמש בהן לדרוש גם מהספקים שלו להכין עץ מוצר מלא וכך בעצם מגלים את כלל ההשפעות הסביבתיות של המוצר הסופי.

החזון של כהן, המשמש גם כיו"ר ועדת מומחים לתו הירוק לחומרים במכון התקנים, יו"ר המטה לבנייה ירוקה התאחדות התעשיינים וחבר הנהלה במועצה לבנייה ירוקה ישראלית. "החזון שלי הוא לראות את התו הירוק מיישר קו עם תהליך הLCA. זה טוב לי, זה טוב למתחרים שלי, זה טוב לסביבה ומתחבר לתובנה שאסור לזלזל בצרכן" הוא אומר.

לא בכדי דווקא מנכ"ל תרמוקיר בחר להניף את דגל ה-LCA. המפעל של תרמוקיר שוכן במרכזו של קיבוץ חורשים וכהן אומר שבגלל מיקומו בתוך חברה קהילתית ובסמוך לישובים קהילתיים נוספים הכריחו את המפעל להיות מפעל נקי וידידותי לסביבה כדי לא לסכן את בריאות הקהילה אותה הוא משמש. "כיום יש תקני ISO שמתחברים לנושא הLCA ואני פועל לרתום את מכון התקנים, את המשרד להגנת הסביבה ושאר הארגונים והאיגודים לקדם את נושא הLCA בישראל".

בינתיים כהן לא רק מדבר, אלא מוביל מתוך דוגמא אישית. לתרמוקיר יש תו ירוק, ISO 14001:2004 לניהול סביבתי, מערכת ניהול אנרגיה ו SA8000- לאחריות חברתית. כל אלה זיכו את תרמוקיר ביחד עם תוי איכות נוספים בתו היהלום היוקרתי.

הזמנה למפגש הכרות עם הקמפוס הראשון בישראל הנבנה על פי התקן לבנייה ירוקה

ביום שני 12.12.2011 יושק בנוכחות השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, תקן 5281 בבניה בת קיימה חלק 4– המיועד למוסדות חינוך, ויוצג מקרה הבוחן הראשון: אקדמיית פוולנסקי במכון ון ליר, מוסד החינוך הראשון בישראל אשר מתוכנן ונבנה על פי התקן החדש.

במסגרת מדיניות הממשלה לקידום בנייה ירוקה כאמצעי משמעותי בתהליך צמצום פליטת מזהמי אוויר שמדינת ישראל התחייבה לו, נכתב תקן חדש לבנייה ירוקה. התקן החדש מקיף מגוון רחב של מבנים, ומתייחס הן לבנייה חדשה והן לשדרוג בנייה קיימת. כמו כן הוא כולל מערך חדש של בדיקה והתעדה. על מנת לוודא שהתקן יעיל, ראוי ובר יישום, הוחלט לבדוק אותו הלכה למעשה במסגרת תוכניות פיילוט. פרויקט הבנייה של אקדמיית פולונסקי ישמש לבדיקת התקן החדש עבור מבני חינוך. ביום העיון בהשתתפות האדריכל האיטלקי הנודע מריו קוצ'ינלה יוצג הפרויקט כמקרה מבחן ליישום התקן החדש, ובין השאר יידונו בו הדילמות והחסמים שהתעוררו במהלך הבנייה והפתרונות שהוצעו להם. בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים הישראלי.

על סדר היום:

11:00-12:00 התכנסות ותצפית מודרכת על מבנה אקדמיית פולונסקי בהקמה

12:45–12:00 ברכות:
פרופ' גבריאל מוצקין, ראש מכון ון ליר בירושלים
דברי פתיחה:
ח"כ גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה
מר דני גולדשטין, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי
גב' נעמי צור, סגנית ראש העיר ירושלים

13:15–12:45 הצגת מבנה אקדמיית פולונסקי
אדריכלית ברכה חיוטין, משרד חיוטין אדריכלים בע"מ

14:00–13:15 הצגת תהליך התעדת המבנה כמבנה ירוק לפי ת"י 5281
חלק 4 למוסדות חינוך
ד"ר רון לשם, משרד לשם שפר איכות סביבה בע"מ
מהנדס דניאל רהט, משרד א.ד. רהט הנדסה וניהול פרויקטים

14:30–14:00 הפסקת צהריים קלה

Creativity Empathy 15:30–14:30
Lecture by Mr. Mario Cucinella, MCA

16:00–15:30 דברי סיכום
אדריכל יהונתן אלעזר, המשרד להגנת הסביבה
אדריכלית אביגיל דולב, מכון התקנים הישראלי

האירוע יתקיים במכון ון ליר בירושלים , רח' ז'בוטינסקי 43 ירושלים,
*אין חניה בשטח המכון*

מידע נוסף והזמנה לאירוע

סיקור מיוחד: הכנס הבינלאומי השני לבנייה ירוקה – צפו בוידאו

חברת בית נוי בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ערכו היום את הכנס הבינלאומי השני לבנייה ירוקה במרכז האירועים והקונגרסים 'אבניו', קרית שדה התעופה. הכנס עוסק בתחומי הבנייה הירוקה על כל היבטיו, מיישום תכנון עירוני בר קיימא, עיצוב פנים המבוסס על עקרונות הקיימות, ועד הטמעה קפדנית של עקרונות הבנייה הירוקה במגה פרויקטים, כדוגמת האולימפיאדה בלונדון. את הכנס מלווה תערוכה בה מוצגים פרויקטים של אדריכלים ישראלים בנושא דיור בר השגה בר קיימא.

האדריכל הבריטי דן אפשטיין, מי שעומד בראש צוות התכנון של הכפר האולימפי הנבנה בלונדון לקראת אולימפיאדת 2012 הרצה אודות האתגרים והמרכיבים הירוקים הייחודיים של הפרוייקט המורכב. הכנס נפתח בדברי ברכה של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. לאחר מכן ברכו את המשתתפים איריס מושלי, מנכ"ל חברת בית ונוי, והילה ביניש, מנהלת המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.

בין מרצי הכנס – קרן שווץ, אחראית מחקר ופיתוח, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, אדריכל דוד קנפו, מנחה בכיר בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון ושותף במשרד קנפו כלימור אדריכלים, ד"ר יוסי קורי, משרד גאוטקטורה לאדריכלות בת קיימא, ד"ר רבקה ויטל, מרצה בכירה בפקולטה לעיצוב פנים, מכללת שנקר, אדריכלית היידי ארד, מרצה בכירה בחוג לעיצוב פנים, המכללה למנהל, אדריכלית אביגיל דולב, רכזת בנייה ירוקה במכון התקנים הישראלי, אדריכל ליאור לוינגר, אדריכל נוף ויועץ מומחה לבנייה אקולוגית בסטודיו אורבנוף, אדריכל אוריאל בבצ'יק, מרכז קיימות ובנייה ירוקה, סגן אדריכל העיר, עיריית תל אביב-יפו, אינג' שמעון נסיכי, מדען ראשי, החברה הלאומית לדרכים.

בכנס התקיים פאנל בנושא דיור בר קיימא בר השגה, בהנחיית מיכל ביטרמן, חברת הנהלה במועצה הישראלית לבנייה ירוקה, ובהשתתפות סתיו שפיר, ממובילות מחאת האוהלים, שהעלתה על סדר היום סוגיות של דיור בר השגה, יוקר המחייה ושאלת הדיור הציבורי. בנוסף התקיימו שני מושבים – מושב אשר יעסוק בהיבטים פנים מבניים של בנייה ירוקה, תוך התמקדות בעיצוב המשלב חומרים ירוקים, ומושב אשר יעסוק בהיבטים חוץ מבניים של הבנייה הירוקה, תוך התבוננות במרכיבים שונים של תכנון מרחבי כגון שכונות ירוקות, תכנון נוף ותשתיות.

הזמנה: בנייה ירוקה פורצת גבולות – הכנס הבינלאומי ה-2 לבנייה ירוקה

קישור לעמוד הרשמה לכנס באתר בית ונוי

המועצה הישראלית לבניה ירוקה חוגגת את שבוע הבנייה הירוקה הבינלאומי

מימין – יעל דורי, הילה בייניש, תמר דראל-פוספלד, הנהלת המועצה לבנייה ירוקה – צילום: ארנון מעוז

המועצה הישראלית לבניה ירוקה בישראל, השותפה בארגון העולמי לבניה ירוקה, חוגגת את שבוע הבניה הירוקה הבינלאומי ומובילה עם מדינות העולם שינוי כלל עולמי במודל ייחודי יוצא דופן הפועל באמצעות פלטפורמה בין מגזרית. המועצה פועלת למטרת המאמץ לשינוי במדיניות הכלל עולמית בתחום הבניה על בסיס בניה ירוקה בת קיימא, מדיניות התורמת משמעותית לירידת צריכת אחוזי האנרגיה לסקטור הבניה, סקטור הידוע כצורך אנרגיה באחוזים גבוהים ביותר ומשפיע על פליטות גזי החממה ושינויי האקלים.

המועצה פועלת במודל ישראלי כארגון גג המשתף את כלל מחזיקי העניין בה, אנשי מקצוע, מומחים, חברות מסחריות, חברות חומרים, משרדי ממשלה ממשל מקומי מתכננים, יזמים, קבלנים, יצרני חומרי הבנייה, גופי הממשלה, אקדמיות וארגוני הסביבה השואפים לקדם ולפתח את תחום הבנייה הירוקה בישראל במטרה ליצור סביבה מקיימת המצמצמת השפעת מבנים.

שותפיה של המועצה והחברים בה פועלים באופן רב תחומי ועוסקים בהיבטים שונים של בניה, תכנון ופיתוח בהתייחסות לחסכון בצריכת האנרגיה, חסכון במים, טיפול במי נגר, אקולוגיה, שימוש בחומרים ירוקים בבניה, נגישות לאור טבעי, נוף, אוורור חללים הפנימיים,בידוד ועוד בשימוש בטכנולוגיות חדישות. יישום עקרונות הבנייה הירוקה הוא בסיס לשותפים החברים במועצה הישראלית לבניה ירוקה. כך למשל בחברת שיכון ובינוי נדל"ן שאימצה זה מכבר תקינה מתקדמת ואיכלסה שני בנייני מגורים בהתאם לתקן הישן לבנייה ירוקה {5281}. בניינים אלו הם בנייני המגורים "הירוקים" הראשונים בישראל. החברה אף נטלה חלק פעיל בגיבוש התקן החדש לבנייה ירוקה, על חלקיו השונים.

במהלך השנה האחרונה פעל המשרד להגנת הסביבה במגוון מישורים על מנת לקדם את הנושא, וביניהם:

• ת"י 5281 – בנייה בת קיימא: יזם כתיבת גרסה מורחבת ומשופרת לתקן, מקדם ומסייע באישורו . פועל להתחיל את הרוויזיה הבאה הכוללת בנייני תעשייה ומתחמים; מגוון פעולות להטמעת התקן ולקידום אימוצו ע"י מגזרים וגופים שונים.

• דו"ח שני: המשרד חבר בצוות בנייה ירוקה של ועדת שני להכנת תכנית לאומית לצמצום פליטות גזי חממה.

• מחקר: מפרסם קולות קוראים למחקר בתחום הבנייה הירוקה.

• בנייה ירוקה באקדמיה: עובד מול המל"ג למיסוד תחום הבנייה הירוקה באקדמיה בכל התארים; מכין קולות קוראים ותמיכות לסטודנטים בכל התארים בתחום ומגיש קול קורא לעריכת ימי עיון לסגל המרצים בתחום הבנייה הירוקה.

• מנהל הדיור הממשלתי: פועל בעבודת מטה שהביאה להתחייבות מנהל הדיור הממשלתי לעמידה ב-60 נקודות לפי התקן . יירוק המפרטים, החוזים והמכרזים של המנהל להתאמה לדרישות התקן.

• סקר מבנים: עוסק בעבודת הכנה בשיתוף מש' הפנים בביצוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעריכת סקר לבדיקת הפוטנציאל בתחום הבנייה הירוקה במבנים קיימים בישראל.

• פיילוט בנייה ירוקה במבנים חדשים: עוסק בעבודת הכנה בשיתוף משרדי הפנים, הבינוי והשיכון והאוצר לפיילוט לבדיקת התועלת והעלות הכלכלית והסביבתית של יישום בנייה ירוקה במבנים חדשים מסוגים שונים ואזורי אקלים שונים בארץ.

• נושאים נוספים בטיפול: פיילוט בנייה ירוקה במסגרת שיקום שכונות; הכשרות לקבלנים, מנהלי בנייה ואנשי מקצוע עם משרד התמ"ת; עבודה מול גורמי צה"ל לקידום בנייה ירוקה במסגרת מרכז הבנייה בצה"ל; הכנת הנחיות להפרדת פסולת במבנים; קידום מערך הטמעה לנושא ניהול מי נגר, ועוד.