להחלטה זו, על מיקום אסדת הטיפול בגז כ-10 ק"מ מחוף דור, על הזרמת הקונדנסט מאסדת הטיפול אל חופי הארץ, איחסונו באתר חגית, והעברתו לבתי הזיקוק במפרץ חיפה השלכות שליליות רבות. במאמר זה אתייחס רק להיבט אחד, לתוצאה אחת של ההחלטה – להעברת קו הקונדנסט בתוואי העובר באזורי מגן של קידוחי מי שתיה, ביניהם ארבעה קידוחי "יקנעם".
במקום לחפש פתרונות בנוסח חלם להחלטות שגויות, יש לשנות את מדיניות האנרגיה של ישראל לכיוון של אנרגיה סולארית, לעבור להפקת הגז הטבעי והזרמתו בצורה נכונה ובטוחה, למקם את אסדת הטיפול מעל או בסמוך לקידוחי לוויתן, ולהפחית בצורה משמעותית את מחירי הגז בישראל.

על קו הקונדנסט המתוכנן לעבור דרך אזור קידוחי מי השתייה של יקנעם. מאת אמנון פורטוגלי
מרכז חזן במכון ון-ליר

אחת ההשלכות השליליות והחמורות של ההחלטה למקם את אסדת הטיפול בגז במרחק של כ-10 ק"מ מחוף דור ולהזרים את הקונדנסט דרך דרך חוות מיכלים באתר תחנת הכוח חגית ודרך יקנעם לבתי הזיקוק במפרץ חיפה, היא שהצינור בו יזרום הקונדנסט מתוכנן לעבור באזור קידוחי מי שתייה המספקים מים לתושבי יקנעם.
קונדנסט נחשב "גורם זיהום חמור" ואסור להעבירו ב'אזור מגן' שנועד לשמור על מי השתייה.

במשרדי הבריאות והאנרגיה התקיימו בחודשים האחרונים דיונים רבים במטרה לפתור את הבעייה. הפתרון שהוסכם הוא אישור התוואי באזור הקידוחים והעברת הקידוחים לאתר חדש.
אלא שזה פתרון חלם.
עד שימצאו אתרי קידוח חדשים, עד שיקדחו קידוחים חדשים, הקונדנסט יזרום באזור הסיכון, תוך סיכון מי השתיה, תוך הפרת תקנות ההגנה על מקורות מי שתייה. וכל זה בכסות 'תקופת ביניים' עד העתקת הקידוחים, אשר תמשך מעתה ועד עולם.
יתרה מזאת, העתקת הקידוחים לא תבטל את הסיכון מצנרת הקונדנסט למי התהום. דליפה מקו קונדנסט שיעבור באזור מגן של קידוח מי שתיה, באזור בו יש או היו קידוחי מי שתייה הפותחים נתיב ישיר למי התהום, עלולה להביא לזיהום של מי התהום בקנה מדה נרחב, לנזקים קטסטרופליים.

החליט מי שהחליט למקם את אסדת הטיפול בגז שיופק ממאגר לוויתן כ-10 ק"מ מחוף דור, ולהזרים את הקונדנסט (מעין בנזין קל, תוצר לוואי מהפקת גז טבעי) שמופרד באסדת הטיפול מהגז הטבעי, אל חופי הארץ, ולהובילו דרך אזורי מקורות מים, מעיינות וקידוחי מי השתייה של יקנעם, לאיחסון באתר חגית.

קו צינור הקונדנסט לפי 'הארץ': אפשר למקם את אסדת הטיפול מעל או בסמוך לקידוחי לוויתן, כפי שזה נעשה בכריש ובתנין, אפשר להעביר את הקונדנסט מאסדת הטיפול במכליות ישירות לבתי הזיקוק או לייצוא, אפשר להעביר את הקונדנסט בתוואי אחר, ויש פתרונות נוספים הנהוגים בעולם. אבל איך אפשר לוותר על מימוש חוק מרפי שאומר שאם יש סיכוי שהחלטות יתקבלו בצורה עקומה, הן אכן תתקבלנה בצורה עקומה. איך אפשר לותר על האפשרות להחליט החלטות חלם, להחליט לטפל בגז באסדות טיפול קבועות לאורך חופי הארץ ולהעביר מהן את הקונדנסט בצנרת בארץ הצפופה שלנו.

להחלטה זו, על מיקום אסדת הטיפול בגז כ-10 ק"מ מחוף דור, על הזרמת הקונדנסט מאסדת הטיפול אל חופי הארץ, איחסונו באתר חגית, והעברתו לבתי הזיקוק במפרץ חיפה השלכות שליליות רבות. במאמר זה אתייחס רק להיבט אחד, לתוצאה אחת של ההחלטה – להעברת קו הקונדנסט בתוואי העובר באזורי מגן של קידוחי מי שתיה, ביניהם ארבעה קידוחי "יקנעם".

לפי חוות דעת הידרוגיאולוגית של ההידרוגיאולוג יוסי בר המתייחסת לקטע הצינור בין חוף דור למושב אלייקים, "הצינור המתוכנן באורך כ- 20 ק"מ ובקוטר 8 אינטש מתוכנן להזרים קונדנסט בכמות של כמיליון חביות / שנה ממתקן כניסה ומדידה דרומית למושב דור אל בתי הזיקוק במפרץ חיפה, דרך חוות מיכלים באתר תחנת הכוח חגית ובמושב אלרואי. תוואי הצינור המתוכנן עובר באזור בעל רגישות הידרולוגית וסביבתית קיצונית, סמוך למקורות מים, מעינות, קידוחי שאיבה, מתקני התפלה ושמורות טבע ייחודיות בקנה מידה עולמי….הקונדנסט הרעיל……עלול לזהם את מי התהום ואת הנגר העילי באזור בעל רגישות הידרולוגית וסביבתית גבוה ויוצאת דופן……תוואי הצינור המתוכנן עובר קרוב למעינות התנינים, באזור בעל רגישות הידרולוגית וסביבתית גבוהה ביותר. במקרה של דליפה יפגעו מקורות המים הקרובים ותזוהם הקרקע ליד הדליפה….הנסיון המקצועי בחו"ל מראה שהשפעת דליפת תזקיקים, קונדנסט ונפט קל עלולה להיות חמורה בהרבה מדליפת נפט גלמי" (הדגשה שלי א.פ.)

צפריר רינת היטיב לתאר את הבעייה. המדינה גיבשה במשך שנים תוכנית מתאר שאושרה למתקנים לטיפול בגז משדה ההפקה לוויתן, ולהובלה שלו ושל תוצרי הלוואי שלו ביבשה. אולם למרות התכנון הממושך, לא נלקחה בחשבון קרבתו של הצינור לקידוחי מי השתייה המספקים מים לתושבי אזור יקנעם, והתוואי עובד ב'אזור מגן' שנועד לשמור על המים ואסור להעביר בו "גורם זיהום חמור" כמו קונדנסט.

במשרדי הבריאות והאנרגיה התקיימו בחודשים האחרונים דיונים רבים על הנושא, ומעורב בהם גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ. לפי תכתובות פנימיות של המשרדים, הפתרון העיקרי שנבחן הוא אישור התוואי באזור הקידוחים והעברת הקידוחים לאתר חדש. עם זאת, התוואי עשוי לעבור באזור הסיכון במשך שנה או שנתיים ולהפר את תקנות ההגנה על מקורות מי שתייה, מפני שמציאת אתרים חדשים והכשרתם הם תהליך ממושך. המשרדים טרם הכריעו בנושא.

חשוב לקרוא את מכתב משרד הבריאות מה-14 לפברואר 2017 בנושא 'העברת קונדנסט באזורי מגן של קידוחי מי שתיה – תמ"א 37 / 2'. לקרוא ולא להאמין.

במכתב מתוארת פגישה בהשתתפות המנכ"לים של משרד הבריאות, משרד האנרגיה והמים, נציגי רשות המים, ונציגי נובל אנרג'י כנוכחים נפקדים. הפגישה מתנהלת לפי האינטרסים של שותפי לויתן, כאשר להערכתי, מנכ"ל משרד האנרגיה פועל בהדגמה קלאסית של 'שבי רגולטורי', מצב בו הרגולטור מקדם את האינטרסים של הגופים שתחת פיקוחו על חשבון האינטרס הציבורי.
בפגישה יש מניפולציה ארגונית מעניינת. אנשי משרד הבריאות נדחקים למצב בו הם חייבים, "מתבקשים" להתקפל, להסכים לפתרון מאולץ שיאפשר העברת הקונדנסט בתוואי המתוכנן, לפעול נגד עמדתם המוצהרת, ככל הנראה נוכח הטיעון השקרי שאחרת לא יהייה צינור קונדנסט והזרמת הגז משדה לוויתן תתעכב.
כפי שכותב צפריר רינת "שינוי תוואי צינור הקונדנסט כעת יחייב תהליכי תכנון חדשים, שעשויים לעכב את הזרמת הגז משדה לוויתן, שאמורה להתחיל עוד פחות משנתיים. לא ניתן יהיה להפעיל את הקידוח [שדה הגז לוויתן] אם לא יימצא פתרון לקונדנסט."

להלן ציטוטים נבחרים ממכתב משרד הבריאות:

רקע
"חברת נובל אנרג'י פנתה לאחרונה למשרד הבריאות בבקשה לאשר העברת קו קונדנסט בתוואי העובר באזורי מגן ב' ו- ג' של שבעה קידוחי מי שתיה. מדובר בארבעה קידוחי "יקנעם" וכן בשלשה קידוחים נוספים במחוזות צפון וחיפה (להלן – הקידוחים)."

חוקים ותקנות:
"קונדנסט הינו תוצר לוואי של הגז הזורם בצנרת כחומר נוזלי, ומבחינת הסיכון לזיהום הקידוח, זהה לדלק. בהתאם לכך, התקנות אוסרות על התקנת קו קונדנסט, המהווה "גורם זיהום חמור" כמשמעותו בתקנות, באזורי המגן של קידוח מי שתיה. כמו כן, כאשר מדובר בגורם זיהום חמור, לא חלה תקנה 7(ב), ולמשרד הבריאות אין בעניין זה סמכות להתיר חריגה מהתקנות ולאשר התקנת הקו בתנאים."

"תמ"א 37 / 2, אינה מאפשרת העברת קו קונדנסט באזור מגן של קידוח מי שתיה בניגוד לתקנות וללא אישור משרד הבריאות."

"גם אם יקבע, למרות האמור, על העברת הקו בתחום אזורי מגן, הרי שהוראות התקנות אינן מאפשרות זאת."

הבעייה – קו הקונדנסט או קידוחי המים.
"העברת הקו בתחום אזור המגן, תחייב את משרד הבריאות לבטל את הקידוחים אשר הקו יעבור בתחום אזור המגן שלהם."

הפתרון כמו בחלם: "בישיבה שהתקיימה בעניין זה בהשתתפות המנכ"לים של משרד הבריאות ומשרד האנרגיה והמים, נציגי רשות המים, מסרו כי אספקת המים לעיר יקנעם תלויה בארבעת קידוחי "יקנעם", ובשלב זה אין להם תחליף. הוסכם כי הפתרון הוא בהעתקת הקידוחים אשר אין להם תחליף (ובכלל זה ארבעת "קידוחי יקנעם") למיקום אחר, בתחום שמורת טבע, וביטול הקידוחים הנותרים בתוואי הקו המתוכנן.
פתרון זה מקובל על גורמי המקצוע במשרד הבריאות ויאפשר העברת הקונדנסט בתוואי המתוכנן, יחד עם ביטול הקידוחים הקיימים היום בתוואי."

אבל הבעייה לא נפתרת, "יחד עם זאת, נציגי רשות המים וכן משרד האנרגיה והמים, ציינו כי ככל הנראה העתקת הקידוחים צפויה להתארך מעבר למועד בו קו הקונדנסט יהיה שמיש, אשר הוערך בכשנתיים. משרד הבריאות התבקש לבחון פתרון לתקופת ביניים, במהלכה יוזרם הקונדנסט בתוואי המתוכנן במקביל לפעולת קידוחי יקנעם ועד להעתקתם." (הדגשה במקור).

אף אחד לא שואל על הצורך בצנרת הקונדנסט, אף אחד לא שואל מדוע מעבירים את הצנרת בתוואי בו היא עוברת, ב'אזור מגן' שנועד לשמור על המים ואסור להעביר בו "גורם זיהום חמור" כמו קונדנסט.. אלו הם נתונים 'קדושים' שאין לשאול עליהם ואין לערער עליהם.

אף אחד לא מעלה על דעתו להזיז את תוואי הצינור. במקום להחליט להעביר את קו הקונדנסט לתוואי אחר המרוחק מאזור המגן של קידוחי המים, דנים ומסכימים להעתקת הקידוחים אשר אין להם תחליף (ובכלל זה ארבעת "קידוחי יקנעם") למיקום אחר, בתחום שמורת טבע, ולביטול הקידוחים הנותרים בתוואי הקו המתוכנן. ועוד לא דברתי על עלויות שינויים אלו.

לא צריך להיות הידרולוג כדי להבין שהעתקת הקידוחים לא תבטל את הסיכון מצנרת הקונדנסט למי התהום. דליפה מקו קונדנסט שיעבור באזור מגן של קידוח מי שתיה, באזור בו יש או היו קידוחי מי שתייה הפותחים דרך ישירה למי התהום, עלולה להביא לזיהום של מי התהום בקנה מדה נרחב, לנזקים קטסטרופליים.

דליפת הסולר שהיתה באתר חגית צריכה לשמש כאות אזהרה מפני כל 'פתרונות' כאלו.

צפריר רינת מספר בהארץ באוגוסט 2017 על נתונים שפרסמה רשות המים מהם עולה כי בשלושה מכל ארבעה מתקני דלק בישראל שבהם יש נתונים על איכות מי התהום התגלה זיהום. רוב המתקנים שבמעקב נמצאים מעל אקוויפר החוף – אחד משני מאגרי מי התהום החשובים בארץ.

כאמור במכתב משרד הבריאות, העתקת הקידוחים צפויה להתארך מעבר למועד בו קו הקונדנסט יהיה שמיש, אשר הוערך בכשנתיים, אז מה הועילו חכמי חלם של משרד האנרגיה בתקנתם?.
לא אלמן ישראל, משרד הבריאות התבקש לבחון פתרון לתקופת ביניים, במהלכה יוזרם הקונדנסט בתוואי המתוכנן במקביל לפעולת קידוחי יקנעם ועד להעתקתם.
במילים אחרות הקונדנסט יזרום 'לתקופת ביניים' בתוואי המתוכנן תוך סיכון מי השתיה, בניגוד לתמ"א ולתקנות, לתקופת ביניים עד העתקת הקידוחים, אשר תמשך מעתה ועד עולם.

כפי שכותבת חנה קופרמן במאמר, קידוחי מי שתייה או צנרת קונדנסט – מה חשוב לאינטרס הציבורי?
משרד הבריאות מתבקש לאשר 'לתקופת ביניים' פעילות בלתי חוקית, מנוגדת לתקנות שהוא עצמו מציין במכתבו. התוצאה היא שהקונדנסט יזרום בצנרת בתוואי שבו קיימים קידוחי מי שתייה, שאסור להעביר בו "גורם זיהום חמור" כמו קונדנסט, שזרימתו מהווה סכנה לזיהום מקורות מי השתייה.
במקום להתנגד להעברת קו הקונדנסט באזור המגן של הקידוחים, משרד הבריאות נכנע ו'מתבקש' להציג פתרון שעל פניו נראה לא חוקי.

מה קורה כאן? מבטלים קידוחי מי שתייה באזורים בהם מתוכנן לעבור קו הקונדנסט, לטובת הגדלת הייצוא מתעשייה מזהמת. משרדי הממשלה שאמורים להגן על האינטרס הציבורי, מצטיירים כמשרתי אינטרסים של תאגידים עסקיים המפיקים ומזקקים ומיצאים את הקונדנסט. נראה שקונדנסט ליצוא, ופיתוח תעשייה פטרוכימית מזהמת חדשה לייצוא חשוב יותר ממי שתייה ומאיכות החיים והסביבה של תושבי המקום.

במקום לחפש פתרונות בנוסח חלם להחלטות שגויות, יש לשנות את מדיניות האנרגיה של ישראל לכיוון של אנרגיה סולארית, לעבור להפקת הגז הטבעי והזרמתו בצורה נכונה ובטוחה, למקם את אסדת הטיפול מעל או בסמוך לקידוחי לוויתן, ולהפחית בצורה משמעותית את מחירי הגז בישראל.