המשרד הודיע היום בוועדת הכלכלה כי הוא שוקל להגיש תביעה אזרחית נגד החברה הממשלתית קצא"א בגין הנזקים האקולוגים מדליפת הנפט הגדולה בשמורת עברונה בדצמבר שנה שעברה
המשרד להגנת הסביבה: שוקלים להגיש תביעה אזרחית נגד קצא"א
המשרד הודיע היום בוועדת הכלכלה כי הוא שוקל להגיש תביעה אזרחית נגד החברה הממשלתית קצא"א בגין הנזקים האקולוגים מדליפת הנפט הגדולה בשמורת עברונה בדצמבר שנה שעברה
בתמונה הראשית: דליפת הנפט בערבה. צילום: ארנון מעוז, תשתיות
ועדת הכלכלה של הכנסת עסקה היום בתנאי הזיכיון של חברת קצא"א, המעניק לה כיום אפשרות לפטור מהליכי תכנון ובנייה. הוועדה קיימה את הדיון, במסגרת ציון יום הסביבה בכנסת, ביוזמת ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), בעקבות דליפת הנפט שהתרחשה לפני כחצי שנה ופגעה בשמורת עברונה בערבה.
ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), שמילא את מקום היו"ר, ביקש מנציגי משרדי הממשלה לדווח לוועדה על מידת האכיפה המופעלת מול חברת קצא"א ועל מידת השקיפות של החברה, וכן על הפעילות לשיקום האזור ועל הפעולות הנדרשות כדי למנוע מקרים דומים בעתיד.
ח"כ חנין אמר כי האסון בעברונה היה אחד הגדולים בתולדות המדינה והוסיף כי לפי הערכה מתוך מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המסתמכת על חוות דעת שהוגשה לאדם טבע ודין, עלות הנזקים תעמוד על כ-526 מיליון שקלים. לדבריו, מאז 2011 יש רצף דליפות שאי אפשר להתעלם ממנו. הוא הוסיף כי אחת הבעיות היא שהמרחק בין המגופים (הברזים שעוצרים את הזרימה בצינור) עומד על 30 קילומטר.
ח"כ חנין אף ציין כי הזיכיון של קצא"א עומד לפוג ב-2017 וקרא שלא להאריכו ולחייב את החברה להתנהל בשקיפות ותחת פיקוח. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה כי בחסות החיסיון יכולים לקרות אסונות וקראה להעביר את קצא"א לפעילות כחברה ממשלתית מפוקחת. ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) קראה לקצא"א להקים קרן לשיקום הנזקים.
ראש המועצה האזורית חבל אילות, אודי גת, אמר כי "קצא"א פעלה נכון מאותו רגע שהאסון קרה, רק שעד אז היא לא פעלה נכון. אם היו מגופים סמוכים יותר אפשר היה להקטין את הנזק, וזה מה שצריך לעשות". מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, אמר כי המשרד דרש הוספת מגופים וניסה לדרוש דרישות נוספות עוד לפני חידוש ההזרמה, אך הוא גורם ממליץ ולא מפקח. לכן, לדבריו, יש צורך לשנות את חוק הזיכיון. סמט העריך אומדן הנזק עומד על כ-130 מיליון שקל ונציגת הלשכה המשפטית של המשרד, גליה ריבלין, הוסיפה כי מתקיימת חקירה פלילית נגד קצא"א וכי המשרד שוקל אפשרות שהמדינה תגיש תביעה אזרחית נגד קצא"א בגין הנזקים האקולוגיים. לדבריה תביעה כזו תהייה חידוש.
מנכ"ל קצא"א, אייל כהן, אמר כי "החברה לקחה על עצמה אחריות מלאה על האירוע, מימנה ותמשיך לממן באופן מלא ובלעדי את כל הוצאות השיקום ובעצם מעמידה קרן בלתי מוגבלת לשיקום הנזק והשבת המצב לקדמותו". לדבריו, עד כה השקיעה קצא"א כ-30 מיליון שקל בשיקום והחברה מקיימת את כל דרישות המשרד להגנת הסביבה כולל תוכנית לצמצום המרחק בין המגופים.
נציגת משרד האוצר, אפרת נחלון, דחתה את הטענה כאילו האסונות נגרמים בשל החיסיון, ואמרה כי צו החיסיון לא מופעל בכל מה שנוגע להגנת הסביבה. היא הוסיפה כי "לקראת תום הזיכיון שר האוצר מינה צוות לבחינת נוסח צו החיסיון ולבחון אם יש צורך להגדירו בצורה מהודקת יותר". באשר להארכת הזיכיון אמרה נחלון: "קצא"א הגישה בקשה שלהארכה נבחנת במשרד האוצר".
ח"כ פרי סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תובעת משר האוצר לכנס בדחיפות ישיבת עבודה עם נציגי המשרד להגנת הסביבה, האנרגיה והמים וכל הגורמים הנוגעים בדבר ולקבל החלטה בעניין נחיצות הצינור, צו החיסיון והמשך פעילות חברת קצא"א. "הוועדה מבקשת להעביר אליה בכתב בהקדם את מסקנות השר", אמר ח"כ פרי. הוא הוסיף: "הוועדה דורשת מקצא"א להמשיך לפעול לשיקום הנזקים שנגרמו מהדליפה האחרונה ולהגיש לוועדה, תוך 30 ימים, דוח המפרט את הפקת הלקחים והצעדים שנעשו על מנת לשקם את האזור ועל מנת למנוע מקרים דומים בעתיד.
מאיה יעקבס, מנכ"ל עמותת צלול, הפועלת לשמירת הים, החופים והנחלים בישראל, הגיבה היום בעניין הארכת הזיכיון של חברת קצא"א במסגרת דיון בוועדת הכלכלה בכנסת: "לא יתכן שסטנדרטים אנכרוניסטיים יכתיבו מדיניות לעוד דורות קדימה, מבלי לקחת בחשבון את חוקי התכנון והסביבה שנהוגים כיום, ומבלי להתחשב בהתפתחות משק האנרגיה שתגדל בשנים אלה משמעותית. על הממשלה להפוך את קצא"א לחברה ממשלתית שכפופה לכל חוקי המדינה, ולהפריד מהפעילות הקיימת היום את מה שדורש המשך חיסיון, גם תחת פיקוח. כשלב ראשון, על הממשלה לקיים את הדיון בהארכת הזיכיון תוך שקיפות ושיתוף הציבור במועדו ובתוכנו, כחלק מזכות הציבור לדעת".
נציג החברה להגנת הטבע אמר בדיון: "אם פגעת במדבר, זה נשאר לדורי דורות. אסור להאריך את הזיכיון במתכונתו הנוכחית, זה חוק חיסיון, לא חוק זיכיון". מנכ"ל קצא"א: "אנחנו מצרים על האירוע, עד עכשיו הוצאנו כ – 30 מיליון שקל על שיקום האזור".
כזכור, החברה להגנת הטבע פנתה אתמול (שני) לוועדה, בטענה כי אין להאריך את הזיכיון של החברה, שפג בעוד כשנה וחצי, בפברואר 2017, ויש להעביר את הפעילות לחברה ממשלתית חדשה, שתהיה שקופה לציבור ויהיה עליה פיקוח נאות. עוד ביקשה החברה להגנת הטבע, לאור הסיכון הרב שבצינור הנפט, לבחון מחדש את נחיצותו.
גיא סמט, מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה: "כן, יש צורך לשנות את חוק הזיכיון, החוק נכתב בשנות החמישים והשישים, אבל יש מציאות שונה כיום".
דלית דרור, היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה: "אנחנו בדיונים כיום עם הפרקליטות לגבי הגשת תביעה אזרחית נגד קצא"א, ההערכה שלנו לגבי הנזק, היא 130 מיליון שקל".
שי טחנאי, רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע בדרום: "צינור הנפט עובר במאתיים וחמישים ק"מ, באחד השטחים הרגישים והיפים ביותר במדינת ישראל, הוא חוצה שטחי טבע ונוף של ארץ בראשית, ובמדבר, אם פגעת בשטח – זה נשאר לדורי דורות. החוק חייב להשתנות, זה חוק חיסיון, לא חוק זיכיון, ולכן אסור להאריך אותו במתכונתו הנוכחית וגם לבדוק את נחיצות השימוש בצינור, לאור המטרות שלשמן הוא הוקם והשימוש המצומצם שלו, לצד הסיכון הרב לטבע ולסביבה".