מגישי העתירה טוענים כי החיפזון בקבלת ההחלטה אודות הייצוא אינו ראוי והבהירו כי פיתוחו של מאגר לוויתן אינו תלוי עוד באישור של עתודות ייצוא כאלו ואחרות

בג"צ שלישי נגד ייצוא הגז הוגש ע"י "ישראל יקרה לנו" ו"אמון הציבור"

בג"צ שלישי במספר הוגש כנגד החלטת הממשלה על ייצוא הגז: לאחר העתירות שהגישו חברי הממשלה והאופוזיציה לצד העתירה של עמותת אדם טבע ודין, מגיע תורם של עמותות נוספות ובהן "ישראל יקרה לנו" ו"אמון הציבור" לטעון כנגד ההחלטה בבית המשפט העליון. בניגוד לשתי העתירות הקודמות שביקשו בעיקרן להחזיר את הדיון על הייצוא לידי חברי הכנסת (תוך התנגדות לקבלת ההחלטה ההיסטורית בידי הממשלה בלבד) הרי שהעתירה הנוכחית מבקשת להעלות חזית נוספת הקשורה בעלויות יוקר המחיה שיושפעו, לטענת העותרים, מייצוא הגז.

מגישי העתירה תוקפים מספר הנחות ייסוד בדיון על הייצוא. ראשית קובעים העותרים כי החיפזון באשר לקבלת ההחלטה אודות הייצוא אינה תקפה וכי "הדחיפות שעליה מדובר אינה דחיפות היצוא אלא דחיפות הטמעת השימוש בגז הטבעי בשוק המקומי". בהמשך כותבים העותרים כי בהינתן העובדה שנובל אנרג'י ודלק מתכננות לייצא את הגז ממאגר לוויתן דרך מתקן LNG בקפריסין, הרי שבכך נשמטת הטענה כאילו אי מתן אישורי ייצוא על ידי הממשלה יעכב את פיתוח המאגר. בכך מתייחסים העותרים לאישור העסקה שנחתמה בין ממשלת קפריסין ליצחק תשובה באשר לשיתוף עם וודסייד בקפריסין.

את העתירה הגיש עו"ד חנוך ארליך ובין החתומים עליה ניתן למנות את דרור שטרום, מי ששימש בעבר כממונה על ההגבלים העסקיים ומכהן כיום כיו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי. גם פרופ' אהוד קינן מהטכניון, נשיא החברה הישראלית לכימיה חתום על העתירה. שטרום וקינן היו למתנגדים תקיפים כנגד ייצוא הגז, כל אחד מסיבותיו הוא. שטרום טעון בתוקף מזה זמן כי משק הגז במתכונתו הנוכחית אינו תחרותי מספיק וככזה, אישורי ייצוא שיוענקו לו, ייפגעו בטובת המדינה. קינן הבהיר מספר פעמים בעבר כי ייצוא הגז עשוי לפגוע אנושות בהיתכנות של הקמת תעשייה כימית מבוססת גז טבעי בישראל.