השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, פתח את כנס פורטל תשתיות להתייעלות מוסדית בהצגת פעילות המשרד בדגש על שילוב במסגרת התקן החדש לבנייה ירוקה.
הכנס להתייעלות מוסדית: השר להגנת הסביבה "המגזר המוסדי חייב לגלות אחריות ולהתייעל אנרגטית"
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן – צילום: גונן גלין
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, פתח את כנס פורטל תשתיות להתייעלות מוסדית וברך על פעילות הפורטל בהעלאת המודעות הציבורית בצורך בהתייעלות אנרגטית וחיסכון במשאבים. השר הציג את התקדמות פעילות המשרד בדגש על שילוב מרכיבי התייעלות אנרגטית במסגרת התקן החדש לבנייה ירוקה. לדברי השר "החיבור בין אנרגיה וסביבה הוא דבר שנותן לכולם דחיפה משמעותית לפעול לכיוונים של חסכון והתיעלות – אלה כיוונים בלתי נמנעים. במבט קדימה כשאנו בוחנים את ההתפתחות של מדינות כמו סין והודו היכן שרמת החיים עולה, בעוד עשור או שניים, נחיה בעולם בו 3 מיליארד איש יחיו ברמת חיים מערבית, זה ישפיע על היקף צריכת חומרי הגלם בעולם ועל מנת לעמוד בביקוש הגדל יש צורך בהרבה משאבי אנרגיה ומים.
סין עומדת על צמיחה של 10% בממוצע, סיני צורך 1/32 מאמריקאי ממוצע. הביקוש הגדל מביא סכנה כלכלית עם עליית מחירי האנרגיה וכמובן הסכנות הסביבתיות לא קטנות. ישראל היא אחת מ-3 המדינות הצפופות ביותר מבין החברות בארגון ה- OECD. הגידול הטבעי בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם המערבי. הצמיחה הכלכלית בישראל מעלה את הביקושים. אם לא נשנה בצורה משמעותית את אורחות חיינו, זה ישליך על דברים שלקחנו כמובן מאליו. צריך גם להבין את הקשר בין מים ואנרגיה בכל הקשור למתקני ההתפלה – גוש דן צפוף פי 10 בממוצע מהצפיפות הממוצעת במדינות ה-OECD. אנחנו נהיה המדינה הצפופה ביותר בעולם המערבי. הפעילות המוסדית שצריכתם מעל 50% מצריכת האנרגיה בישראל חייבת לקחת אחריות. לפי דו"ח מקינזי בנושא הפחתת הפליטות – התמורה הגבוהה ביותר היא בהתייעלות אנרגטית.
מה עשינו בשלוש השנים האחרונות? בתחומים של משרד האנרגיה והמים הייתה התקדמות אך זה לא היה מספיק. יש עשייה ממשלתית נכבדת, היום במגזר העיסקי יש כסף ממשלתי גדול ותמריצים משמעותיים בעיקר בתחום היעילות האנרגטית. היעד של התוכנית הממשלתית להפחתת גזי חממה הוא 20% מגזי החממה עד לשנת 2020. הממשלה הקצתה 2 מיליארד ₪ על פני 9 השנים הבאות. בשיתוף משרד הת"מת ומרכז ההשקעות יושקעו 151 מיליון ₪ בשנה הקרובה למגזר התעשייה והחקלאות, ליעילות והפחתת פליטות גזי חממה. 40 מיליון נוספים לפרויקטים בהםן משולבים טכנולוגיות ישראליות, 14 טכנולוגיות ישראליות חדשות יקבלו תמיכה ממשלתית בשלב הראשון. הפרויקטים הם בתחומים של שדרוג תשתיות תעשייתית על מנת לחסוך בהוצאות בתחום ניהול אקלים וחימום מים, בחודש אפריל יצא המשרד בסבב נוסף של מענקים.
תחום הבנייה הירוקה סבל שנים מכך שלא היה לו "אבא" התחום קשור לכמה משרדי ממשלה כמו משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים, משרד האנרגיה והמים, התמ"ת כאחראי על תקנים והיה צורך לתאם בין כל המשרדים ובעלי התפקידים.
בנייה ירוקה ככלי להתייעלות אנרגטית
צריך לקדם את הבנייה הירוקה מתוך הסתכלות על הגידול באוכלוסיה, והבנייה שתצטרף לגידול לה יש השפעות גדולות על הסביבה, רוב האנשים היום נמצאים 90% מהזמן בבית או במשרד. הסטנדרט על פיו נבנה המבנה משפיע על הביקוש ליצירת חשמל – אם המבנה נבנה בתקן של בידוד ותאורה נכונה. "תקנים טובים המובילים לייבוא וייצור חומרים חדשניים יביאו לכך שלא יהיה צורך במזגן. היום אנחנו פועלים ליצירת תקן מודרני של בנייה ירוקה, התקן הושק לפני 3-4 חודשים ואנחנו עמלים על הטמעת התקן בעזרת התמריצים (הטבות מס) וחינוך הציבור וכבר ניתן לראות תוצאות". משנת 2005 עד כניסת התקן החדש אושרו 10 מבנים. ב-4 החודשים האחרונים יש 70 בקשות לאישור וככל שגופים גדולים יותר יבקשו את התקן, אנחנו נעזור לכך שכל מה שקשור לבנייה ירוקה יהיה תוך שנה שנתיים ואני מקווה לייצר שינויים דרמטיים.
התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר
אני מחוייב על פי החלטת ממשלה משנת 2008 להציג תוכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר. התוכנית שלנו תעשה את ההבדל ותנתק את הקשר בין זיהום ותחלואה. יהיה בה משום הכרחת התעשייה להתייעל באנרגיה ובצריכת החשמל. מטרתנו היא שיהיה מונה חכם ודיגטלי המתקשר לשני הכיוונים על מנת שנוכל לדעת כל יום ובאיזה שעה הופעלו אילו מכשירים. אם אנחנו רוצים לחסוך הקמת תחנה פחמית מזהמת תחנה בשווי מיליארדים אנחנו צריכים לשטח את שעות השיא של הצריכה. אם רוצים למנוע הקמת תחנות נוספות ולתת לציבור תמריצים להפחתת הביקוש. חייבים להתקין את המונה החכם על מנת ללמד אנשים איך לשטח את שיאי הצריכה.
תעריף דיפרנציאלי – יחד עם השיטוח של שיא הביקוש אנחנו רוצים להפחית את הצריכה. אם כל עסק משלם על כל קילו וואט את אותו תעריף, לא משנה מתי הוא נצרך, 20% מהאוכלוסייה צורכים הרבה חשמל, ודורשים 40% יותר חשמל ששאר האוכלוסייה משלמת. צריך תעריך דיפרנציאלי שעושה פער משמעותי בין מי שצורך חשמל לפי הנורמה לבין מי שמבזבז חשמל, כי התעריף היום בעיני אנטי חברתי ואנטי סביבתי.