קלינטק

ירוקים לירוקים – מקורות המימון של מיזמי קלינטק בישראל

ירוקים לירוקים – מקורות המימון של מיזמי קלינטק בישראל

ההתעוררות המרשימה של תחום טכנולוגיות הסביבה מושכת יזמים רבים, אך הקמת מיזם או חברת קלינטק צורכת לא מעט מימון. לפניכם מקורות המימון העיקריים למיזמי טכנולוגיות סביבה בישראל.

מאת: איתן גלזר, שותף וראש תחום קלינטק בקסלמן וקסלמן – PwC Israel.

ארז אילון, מנהל תחום קלינטק במחלקת התמריצים (GIS – PwC Israel)

להתעוררות המרשימה בהשקעות בתחום הקלינטק ישנן מספר סיבות: התייקרות הנפט ושליטת משטרים לא-ידידותיים ברוב עתודות הנפט, מודעות גוברת לקריטיות של איכות הסביבה לאור גידול אוכלוסיית העולם והידלדלות מקורות המים והמזון וקידום חקיקה סביבתית בעקבות אמנת קיוטו. תהליכים שעשויים לזרז עוד יותר את התחום עשויים להיות אימוץ החלטות ועידת קופנהגן על ידי ממשלות רבות ותוכניות התימרוץ בארה"ב בסין ובאירופה. אולם הסיבה המשמעותית ביותר היא ההבנה של יזמים, כי יש פוטנציאל להרוויח הרבה כסף בתחום.

שני התחומים המובילים בתעשיית הקלינטק בישראל הם אנרגיה ממקורות מתחדשים וטכנולוגיות מים. יזמים רבים עוברים לתחום הקלינטק מתחומים שונים של תעשיית ההיי-טק ומחפשים מקורות מימון מתאימים בדרך לאקזיט או בדרך להפוך לאורמת הבאה.

לעניין מקורות המימון, יש להבדיל בין שני סוגים עיקריים של מיזמי קלינטק:

1. פרויקטים עתירי הון ותשתית העושים שימוש בטכנולוגיה מוכחת, דוגמת תחנות כוח סולאריות, ייצור חשמל מאנרגיית רוח והתפלת מי ים. מיזמים אלה זקוקים לעשרות ואפילו מאות מיליוני שקלים, אין בהם סיכון טכנולוגי והתשואה אינה גבוהה אך עשויה להיות מובטחת לשנים רבות.

מימון פרויקטים כאלה מגיע לרוב ממקורות בנקאיים, איגוח זרם תקבולים עתידי או הון עצמי של משקיעים אסטרטגיים. לעידודם, על הממשלה להסדיר לטווח ארוך את מחירי התפוקה, לחייב חברות תשתית לרכוש את כל התפוקה או לחייבן לספק אנרגיה ממקורות ידידותיים באחוזים מוגדרים מסך המקורות.

2. פרויקטים עתירי מו"פ ובעלי סיכון גבוה: פיתוח טכנולוגיות קלינטק חדשניות לשיפור הנצילות או הוזלה משמעותית של הייצור, הגדלת התשואה והכדאיות של מתקנים ותהליכי ייצור כגון אנרגיה חלופית טיהור ושימור מים או טיהור ושמירה על איכות הסביבה. הקושי בהשגת מימון לפרויקטים אלו נובע מן הסיכון הגבוה, שמא המו"פ לא יצליח מסחרית וההשקעה תרד לטמיון.

להלן נסקור את מקורות המימון העיקריים בישראל למיזמי קלינטק.

לשכת המדען הראשי

מענקי המדען הראשי לפרויקטים סביבתיים הסתכמו בשנים 2000=2008 ב=45 מיליון שקל בלבד (רובם למים ואנרגיה סולארית), שהיוו פחות מ=0.5% מתקציבו. ואולם, השנה הוקצבו 41 מיליון שקל לעידוד טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות מים, כחלק מהמדיניות המוצהרת לקידום הקלינטק.

אפקט החממות

משרד התמ"ת מעודד השקעות בקלינטק באמצעות החממות הטכנולוגיות. הללו מספקות ליזמים, בשנה-שנתיים הראשונות של המיזם, משאבים כספיים, מעבדות וכלים מקצועיים ומינהליים. התקציב לכל מיזם הוא 1.4-2.5 מיליון שקל.

.

כיום ישנן מספר חממות המתמחות בתחום הקלינטק וביניהן חממת כנרות – (Kinrot Venture Fund), חממה מופרטת בבעלות קרן אקווה אגרו שבזכות הפורפוליו המרשים שלה היא מובילה עולמית בתחום טכנולוגיות המים, חממת אשקלון תעשיות ידע טכנולוגיות (ATI), חממת ל.נ. יזמות טכנולוגית (L.N.Greeen Technlogies) של בית ההשקעות אלטשולר שחם וזאב ברונפלד, חממת מופ"ת ביהודה, מיט"ג הי-טק וונצ'רס, מעיין ונצ'רס ו- Lab One.

נדבך נוסף הוא תוכנית קטמון, לעידוד פיתוח של טכנולוגיות חדשניות שיהוו בסיס למערכות ופתרונות בתחום המים. השותפים בתוכנית הם חברה תעשייתית, מוסד מחקר וחברת תשתית. התוכנית מעניקה עד 50% מתקציב המיזם ועד 4.5 מיליון שקל. המענקים מכסים הוצאות כוח אדם, קבלני משנה, חומרים ופחת.

עם הפנים לאירופה

תוכנית המסגרת השביעית למו"פ של האיחוד האירופי מעניקה לחברות ומוסדות אקדמיים ישראליים הזדמנות לשיתופי פעולה עם גופים מובילים ביבשת. התקציב הרב-שנתי של התוכנית עומד על 32 מיליארד אירו, מתוכם מיועדים 2.35 מיליארד אירו לתחום האנרגיה.

דגש מיוחד ניתן לפיתוח פתרונות בתחומים הבאים: תאי דלק ומימן, אנרגיה מתחדשת להפקת חשמל, הפקת דלק, חימום וקירור, טכנולוגיות לספיחה ואחסון של פחמן דו-חמצני, טכנולוגיות פחם נקיות, רשתות אנרגיה חכמות, חיסכון באנרגיה ובניית ידע לקביעת מדיניות. מענקי הפיתוח יינתנו לקונסורציומים בני לפחות שלוש חברות, העונים בצורה המיטבית לקולות הקוראים שמפרסם האיחוד האירופי.

קרנות דו-לאומיות

BIRD היא הקרן הישראלית=אמריקנית למו"פ תעשייתי, המשתתפת במימון של עד 50% מתקציב הפרויקט ועד מיליון דולר. לאחרונה השיקה הקרן, בשיתוף משרד האנרגיה האמריקני, את מסלול BIRD Energy, המיועד לפרויקטים חדשניים בעלי פוטנציאל מסחור בתחומי האנרגיה המתחדשת. מסלול זה מעניק עד מיליון דולר לפרויקט, והחזר המענק כתמלוגים מהמכירות מותנה בהצלחת הפיתוח.

לקרן BIRD גם רשת של עובדים הפרוסים ברחבי ארה"ב ויכולים לסייע בשידוך בין חברות ישראליות בעלות פתרונות טכנולוגיים לבין חברות אמריקניות הזקוקות לפתרונות אלו.

הקרן הדו-לאומית ישראל-סינגפור, SIIRD, מאשרת מענקי מו"פ שהחזרם מותנה בהצלחת הפרויקט. המענקים הם בשיעור של עד 50% מהעלויות המאושרות ועד 750 אלף דולר. הקרן מעניקה עדיפות לפרויקטים בתחומי טכנולוגיות המים ואנרגיות מתחדשות.

מדרום תיפתח הטובה

ממשלת ישראל החליטה להקים מרכז טכנולוגי לאנרגיה מתחדשת בנגב או בערבה, אשר יספק שירותי מו"פ לחברות בתחום. המרכז יעודד פיתוח טכנולוגיות לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, על ידי יצירת מערך סיוע שיאפשר ליזמים לפתח את רעיונותיהם, משלב המו"פ ועד לייצור והמסחור. כמו כן, המרכז יעודד שיתוף פעולה בין מוסדות אקדמיה, מכוני מחקר ותעשייה. במסגרת התוכנית יפעלו שלושה מסלולי סיוע.

המסלול הראשוני יאתר מחקרים שניתן לפתחם לטכנולוגיות ומוצרים בני מסחור, ואמור לכלול את כל השלבים עד להוכחת היתכנות ראשונית של הטכנולוגיה. היקף המענק לכל פרויקט יהיה עד 66% מהתקציב המאושר, וגובה התקציב לכל הפרויקטים לשנה לא יעלה על 2 מיליון שקל לתקופת ביצוע של עד שנתיים לכל פרויקט.

המסלול המתקדם יקדם פרויקטים משלב הוכחת ההיתכנות ועד לשלב שבו ניתן לגייס השקעות, ויעניק הלוואת מדינה בשיעור של 85% מהתקציב המאושר. ההלוואה לא תעלה על 2.125 מיליון שקל לפרויקט לתקופת ביצוע של עד שנתיים.

מסלול שטחי ניסוי יסייע להכשרה והפעלה של שטחים לניסוי, הדגמה והוכחת היתכנות טכנולוגית. היקף המענק במסלול זה יהיה 50% מהתקציב המאושר, גובה כלל התקציב בשנה במסלול לא יעלה על 4 מיליון שקל והתמיכה תינתן במהלך שלוש שנים. הקבוצה המשתתפת במכרז לקבלת הזיכיון להקמת והפעלת המרכז כוללת בין היתר את אורמת, אלביט, רפאל, מנהלת האנרגיה המתחדשת אילת-אילות, קרן פרו סיד ועוד.

קרנות הון סיכון

שוק הקלינטק מעמיד אתגר למודל הקלאסי של הקרנות, מכיוון שמדובר במו"פ בתחומים הדורשים זמן רב יותר להגיע להישגים, ויש צורך בהשקעה בציוד יקר לניסויים. קרנות שנוהגות להשקיע מיליוני דולרים בודדים בחברת פורטפוליו, יתקשו להשקיע סכומים ניכרים בחברת קלינטק אחת, אשר תרצה להקים תחנת כוח נסיונית לאנרגיית שמש או מתקן התפלה.

גם הצרכן הסופי של תעשיית הקלינטק – ממשלות, עיריות או חברות תשתית ממשלתיות – מקשה על מסחור המוצרים המפותחים בידי חברות הקלינטק. הפיתרון הוא השקעה במיזמים המציגים פתרונות חדשניים בשיפור משמעותי של תהליכים הקשורים לקלינטק.

.

כך נמצא בפורטפוליו של קרנות הון סיכון ישראליות, חברות המפתחות תהליכים לשיפור נצילות של תאים פוטוולטאיים לתחנות כוח סולאריות, חברות המשפרות נצילות של תחנות אנרגיית רוח, חברות שפיתחו תהליך ביולוגי להתפלת מים או טיהורם, ופתרונות כימיים להטמנת פליטות פחמן או הפיכתם לאנרגיה נקייה. הקרנות ישקיעו בחברות כאלו, אשר בהשקעה סבירה ובטווח זמן לא ארוך יציעו פיתרון שיהיה אטרקטיבי לתאגידי ענק בתחום תשתיות האנרגיה החלופית והמים וליצרני ציוד קפיטלי לתעשיית הקלינטק.

הקרנות הבולטות בארץ בתחום הקלינטק הן: Israel Cleantech, הוותיקה בתחום, אשר השקיעה ב-11 חברות בתחומי אנרגיה חלופית, יעילות אנרגטית, טכנולוגיות מים ואיכות סביבה; AquaAgro שהשקיעה בשמונה חברות בתחומי טכנולוגיות מים והתפלה, טכנולוגיות חקלאות ומזון וטכנולוגיות אנרגיה חלופית; וקרן Terra שהשקיעה בשבע חברות בתחומי אנרגיה מתחדשת, מים ואיכות סביבה. כמעט כל קרנות הון הסיכון הפועלות כיום בישראל מגדירות את הקלינטק כתחום השקעה מועדף.

על פי סקר ה-MoneyTree של PwC, בשנת 2008 היוו השקעות בקלינטק 1% בלבד מההשקעות של קרנות ההון סיכון, ואולם בשנת 2009 הן הגיעו לממוצע של כ- 10%. בעוד בארה"ב זינקו השקעות ההון סיכון בתחום הקלינטק ב-100% מרבעון ראשון לרבעון שני של 2010, בישראל ישנו קיפאון מסויים בהשקעות הון סיכון בתחום.

סקרים שנערכו לאחרונה בארה"ב העלו, כי למעלה ממחצית מנהלי קרנות ההון סיכון מעוניינים להוסיף לפורטפוליו שלהם חברות בתחום הקלינטק.

תוכנית התימרוץ האמריקנית

ב-17 לפברואר 2009 חתם ברק אובאמה על ה- American Recovery and Reinvestment Bill תוכנית התימרוץ להוצאת המשק האמריקאי ממשבר האשראי הידועה יותר בכינויה Stimulus Plan. תוכנית זו שהיקפה 787 מיליארד דולר כללה סכום אדיר של 83 מיליארד דולר שמיועד לתחום הקלינטק בכלל ובעיקר לתחומים הבאים: 17 מיליארד דולר למענקים לעידוד התייעלות אנרגטית (חיסכון בחשמל במבני ציבור ובבתים פרטיים), 6 מיליארד דולר להלוואות וערבויות למיזמים של אנרגיות מתחדשות, 7.2 מיליארד דולר להלוואות ערבויות ומענקים לתחום טכנולוגיות המים, 11 מיליארד דולר לשדרוג רשת החשמל (Smart Grid), 21 מיליארד דולר להטבות מס בעיקר לתחום האנרגיה החלופית, 3.4 מיליארד דולר למחקר בתחום איחסון פליטות פחמן, ו-2 מיליארד דולר להלוואות ערבויות ומענקים לתחום הרכב החשמלי.

מאז אישור התוכנית יש נהירה המונית של חברות תשתית, חברות השקעות וטרמפיסטים רבים ומגוונים בניסיון לזכות במענקים ומימון במסגרת תוכנית נדיבה זו. מכיוון שיש צורך למצוא פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו לעמוד ביעדים של תוכנית התמרוץ נוצר חלון הזדמנויות וביקוש גובר לטכנולוגיות חדשניות שלקלינטק הישראלי יש בו יכולות לא מבוטלות. חבירה לגופים הנכונים בארה"ב יכולה להוות מקור מימון נכבד בדרך של השקעות, רכישות, שיתופי פעולה מסחריים ומחקריים. התוכנית שמדגימה את רצינות כוונותיו של הממשל האמריקאי למדיניות עקבית של תמיכה בקלינטק מעניקה יותר ביטחון ותיאבון לקרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי להשקיע בתחום ולחפש ברחבי העולם טכנולוגיות מתאימות.

שותפים אסטרטגיים – המתווך המתאים בין היזמים לחברות התשתית

אחד הקשיים של חברות הזנק בתחום הקלינטק היא העובדה כי במקרים רבים הצרכן הסופי של הטכנולוגיה הן חברות תשתית ענקיות (Utilities) דוגמת חברות החשמל האמריקאיות או גופים ממשלתיים. יזמים שעברו לתחום הקלינטק מתחום ההי-טק והיו רגילים לעמוד מול חברות ידידותיות ליזמים כמו סיסקו , מיקרוסופט או גוגל כרוכש פוטנציאלי של התוכנה שפיתחו או של החברה כולה, מתקשים לעמוד מול ענקיות התשתית ולשווק להן פתרונות. לתוך החלל הזה נכנסות חברות רב לאומיות מבוססות כמו IBM, GE בוש וסימנס והן מאתרות, משקיעות ומקדמות טכנולוגיות סביבתיות באמצעות קרנות ההשקעה שלהן והן מתקשרות מול חברות התשתית הענקיות ומנצלות את כוחן גודלן ופריסתן.

מכיוון שבתוכנית התימרוץ של אובאמה הוקצו 11 מיליארד דולר לתחום ה-Smart Grid החליטה IBM VC Group להיכנס לפרויקט שידרוג רשת החשמל האמריקאית מכמה סיבות: ראשית לחברות החשמל האמריקאיות יש מקורות אדירים להשקיע בתחום כתוצאה מתוכנית התימרוץ ושנית תחום זה הוא הקרוב ביותר להייטק המסורתי מבין תחומי הקלינטק. יכולות של פיתוח תוכנה לתקשורת ויכולות תקשורת כגון WIFI או WIMAX משתלבות בפתרונות ש-IBM תציע לחברות התשתית ולצורך כך התקשרה IBM עם חברות צעירות המפתחות פתרונות בתחום ומטרתה היא להיות אינטגרטורית של חומרה ותוכנה שזו החוזקה שלה ולהיות מובילה בתחום הפתרונות ל- Smart Grid. יזמים ישראליים בתחום פתרונות תקשורת, חומרה ותוכנה למונים חכמים עשויים למצוא ב- IBM VC Group כתובת מתאימה לשיתוף פעולה אסטרטגי שיקדם אותם לפגוש את הכסף הגדול.

חברות השקעה נוספות אשר מכירות את השוק הישראלי ותמיד שמחות לפגוש יזמים וטכנולוגיות סביבה חדשניות הן סימנס שהיא מובילה עולמית בתחום הסולארי ואשר השקיעה בחברת ערבה פאואר ורכשה את סולל, GE שהשקיעה באוקטובר בסולאר אדג' הישראלית וקרן ההשקעות של בוש (Robert Bosch Venture Capital) ש-2 השקעותיה האחרונות – GreenPeak ו-eIQ Energy הן מתחום הקלינטק.

חברות תשתית ממשלתיות

מקור סיוע משמעותי ובלתי צפוי לחברות בתחום הקלינטק הוא חברות תשתית ממשלתיות.

חברת החשמל הקימה את קר"ט – היחידה לקידום רעיונות טכנולוגיים. היחידה פועלת כחממה טכנולוגית לקידום חדשנות בתחומי אנרגיה ירוקה, חיסכון באנרגיה והתייעלות אנרגטית משלב הפיתוח הראשוני ועד ליישום המסחרי/התעשייתי.

התוכנית מתאימה ליזמים בשלבים מוקדמים ומציעה להם השתתפות במימון בסכום כולל של עד 2 מיליון שקל, סיוע באיתור ובגיוס מימון ממשקיעים נוספים, קשר עם מומחיה ומתקניה של חברת החשמל, גישה לרשת קשרי גומלין עם תאגידי אנרגיה גדולים בארץ ובחו"ל ועם גופים אקדמיים, גישה לתשתיות חברת החשמל כאתרי ניסוי, שירותים טכניים, מינהלה וסיוע בקניין רוחני.

חברת מקורות, הנחשבת מובילה עולמית בתחום טכנולוגיות המים, הקימה ב-2005 את WaTech – המרכז ליזמות ולשיתופי פעולה, במטרה לקדם ולפתח טכנולוגיות מים. שמונה תחומים עיקריים מעניינים את מקורות: איכות מים, התפלה, סביבה, ביטחון, טיפול בשפכים, שירותי הנדסה, מודלים, פיקוד ובקרה.

צמיחתה של בנקאות ירוקה

בנק הפועלים היה החלוץ בין הבנקים הגדולים בישראל בתחום איכות הסביבה. ביולי 2009 החל הבנק לשווק אשראי ללקוחות פרטיים לרכישת מערכות סולאריות ביתיות לייצור אנרגיה, וללקוחות עסקיים המקימים מערכות מסחריות.

לכאורה, תחנת כוח סולארית אמורה להיות אטרקטיבית לבנק מממן, מכיוון שמדובר בטכנולוגיה ותיקה ויציבה, וקיים ביטחון בדמות חוזים לעשרות שנים עם חברת החשמל. ודאות כזו מאפשרת לבנק להציע מימון בשיעורים של 80% לתקופות ארוכות מאוד.

ואולם, האי-ודאות וחוסר מדיניות ברורה ושקופה של משרדי הממשלה, מרתיעים בנקים מלהיכנס לתחום, במיוחד כל עוד מתעכב אישור התעריף לתחנות כוח גדולות. גם ההכרזות המפתיעות של רשות החשמל מדי כמה חודשים על ניצול מכסות האישורים למתקנים סולאריים בינוניים, עשויה להרתיע בנקים מלהעמיד אשראי בהעדר חקיקה ברורה ומדיניות ממשלתית עקבית וארוכת טווח.

החוק לעידוד השקעות הון

תיקון לחוק לעידוד השקעות הון נועד לעודד פיתוח של אנרגיות מתחדשות. התיקון ביטל את הצורך בייצוא כתנאי להכרה כמפעל תעשייתי, עבור מפעלים העוסקים במו"פ ו/או בייצור מתקנים בתחום האנרגיה המתחדשת. כמו כן יינתנו הקלות בתנאים לקבלת הטבות במס לקבלני משנה המוכרים רכיבים בתחום האנרגיה המתחדשת. לאחרונה גם אושו תקנות פחת מואץ (על פני 4 שנים) למתקנים של אנרגיה סולארית

שוק למסחר באישורי פליטות

ישראל התחייבה להפחית ב-20% את פליטת גזי החממה עד 2020. לכן צפוי, כי ייקבע מנגנון שיגביל את פליטת הפחמן של החברות התעשייתיות. צפוי, כי כמו בעולם יתפתח בישראל מסחר באישורי פליטות, בו חברות שיזהמו פחות מהמותר יוכלו למכור זכויות זיהום. השתכללות שוק זה תדרבן חברות לרכוש פתרונות מפחיתי זיהום והדבר יזרים כספים נוספים לשוק הקלינטק.

סוף דבר

בישראל קיים פוטנציאל להקמת תעשיית קלינטק משגשגת. על כל רשויות המדינה הרלוונטיות להביא לניצול היתרונות היחסיים של ישראל, על מנת ליצור בסיס איתן לתעשייה משגשגת, אשר תחזק משמעותית את הייצוא, תהווה מוקד תעסוקה ותתרום לאיכות הסביבה והחיים של כולנו.

הצלחתה של תעשיית הקלינטק תלויה, בנוסף למקורות מימון זמינים, במדיניות עקבית, מתמרצת מתואמת וברורה של הממשלה. מדיניות כזו, ראוי שתכלול בין היתר גם מתן ערבויות מדינה למיזמי קלינטק, טיפוח כח אדם אקדמי מחקרי בתחומי הקלינטק והקמת מרכזי אימות לטכנולוגיות מים ואנרגיה חלופית. מדיניות כזו, יחד עם הסרת מחסומים בירוקרטיים, תעודד כניסתם של משקיעים ישראליים וזרים שיזרימו את ההון הדרוש לצמיחתו של תחום זה.

המאמר פורסם לראשונה בגיליון 19 של ביטאון רואי החשבון

( 879 )

2 Comments

  1. מיכאל

    כתבה מעולה! עושה סדר במקורות המימון הרלוונטיים לתחום.

  2. חיים ליברמן

    שמי חיים ליברמן

    אני נוהג להפציץ אתרי תוכן עם הודעות זבל לפרוייקט לא ברור

    אם בכל זאת אתם מרגישים פראיירים מספיק כדי להשקיע את כספכם – תתקשרו!!!

    Desalinated Water and Electricity for
    HALF THE PRICE

    SYSCON ENGINEERING
    6/9 KAM AVE. POB 1241 RAMAT-GAN ISRAEL 52112
    TEL: 972-3-6779910. FAX: 972-3-6770545 liberm@bezeqint.net
    A BUSINESS PROPOSAL
    ==============================================
    A sea-waves powered "DESALINATION"
    and / or "ELECTRICAL" power generation –
    === "S W E D" ===
    No Electricity is Required !!!
    =================================================
    System / process cuts operational costs by 50%.
    ======================================================================
    Annual Water production 5-50M Cubic meters
    And Electrical Power Of 2,5 – 25MW
    Annual Electricity production 20-200MkWh
    =======================================================

    Designed / Developed and Ready for serial production.
    Searching for strategic Investor / Partner
    Ask For More Details

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>